שתף קטע נבחר
 

שיחת הפרידה מהמגדל הקורס

כשהטלפון בביתה של סיגל שפי־אשר בניו־ג'רזי צלצל בבוקר ה־11 בספטמבר, היא לא האמינה למשמע אזניה • "הייתה פצצה, יש הרבה עשן, אני מעריך שלא אצא מכאן", אמר לה בקול רגוע בעלה, מהקומה ה־106 של מגדלי התאומים • רגעים לאחר מכן הוא נהרג • בתוכנית מיוחדת של גלי צה"ל היא חוזרת אל הרגעים שלא תשכח לעולם

15 שנה תמימות חלפו, והמילים האחרונות שלו עדיין מהדהדות בראשה ללא הרף: "הייתה פצצה, יש הרבה עשן. אני מעריך שלא אוכל לצאת מכאן, שלא אוכל להיחלץ". נרגשת, כואבת, משחזרת סיגל שפי־אשר את שיחת הטלפון האחרונה שלה עם בעלה חגי שפי, שנהרג בפיגוע התאומים בהיותו בן 34.

 

ביום ראשון הקרוב, שבו יציין העולם 15 שנים למתקפת הטרור של 11 בספטמבר, תשודר בגל״צ (09:00) התוכנית המיוחדת "102 דקות" בהגשת בן שני, המגוללת את אירועי אותו יום מנקודת מבטן של תשע דמויות, בהן שפי־אשר, ולצידה גם עובד בבניין שניצל מהפגיעה, שוטר ניו־יורקי, ראש לשכתו של רה"מ דאז שרון ועוד.

 

בשנת 2001 גרו סיגל וחגי בניו־ג'רזי עם שני ילדיהם. רצה הגורל ובבוקר ה־11 בספטמבר נסע לכנס בקומה ה־106 של אחד ממגדלי התאומים. כשקם סיגל והבת הקטנה נעמי עדיין ישנו, הבן רועי, אז בן חמש, היה ער. "רועי התעקש לראות את אבא שלו ולשתות איתו שוקו – וכך יצא שהוא ראה אותו האחרון", שחזרה סיגל אמש בשיחה עם "ידיעות אחרונות".

 

בשמונה בבוקר הגיע חגי למגדל (הראשון שקרס בפיגוע) ועלה למעלה. "אני לקחתי את נעמי איתי לטיול בעגלה", מספרת סיגל. "ברגע שחזרתי אני שומעת את הטלפון מצלצל ואז פתאום אני שומעת את חגי". בטון רגוע אמר לה: "הייתה כאן פצצה, יש הרבה עשן... אני מעריך שלא אוכל לצאת מכאן, שלא אוכל להיחלץ". לאחר המילים הנוראות הללו סיים את השיחה במילות פרידה אישיות, שאותן מעדיפה סיגל לשמור לעצמה. ואז השיחה התנתקה.

 

חגי ז"ל עם סיגל והילדים נעמי ורועי

 

סיגל, שידעה כי חגי נמצא בפגישה במגדל התאומים, הבינה שקרה אסון. היא הדליקה מיד את הטלוויזיה ועיניה חשכו: "לא האמנתי למה שאני רואה. מטוס נכנס במגדל השני, אנשים קופצים מהחלונות. זה היה מחזה מחריד". רגע לאחר מכן התקשרו הוריו לשאול אם הכל בסדר. לכאורה, מספרת סיגל, לא הייתה להם סיבה לדאגה משום שידעו שחגי עובד בניו־ג'רסי. היא לא הסתירה מהם את האמת המרה וסיפרה להם על השיחה הנוראה עם חגי, אבל מיד ניתקה את השיחה איתם כדי להשאיר את הטלפון פנוי, למקרה שהוא ינסה להתקשר שוב.

 

אבל הטלפון שתק. יומיים לאחר האסון נמצאה גופתו, בשלמותה, בין ההריסות. שנתיים לאחר האסון חזרו סיגל והילדים לישראל. כיום היא גרה ביהוד. הילדים כבר גדולים: רועי בן 20, נעמי בת 18.

 

"חגי נתן לי מתנה ענקית", סיפרה אתמול סיגל בקול חנוק. "השיחה הזו חרוטה לי בזיכרון ואני משחזרת אותה שוב ושוב. הוא נפרד ממני. הוא הבין שהוא הולך למות. אני הבנתי ממנו שאלו המילים האחרונות שלו".

 

היא סיפרה על המחשבות שלא מרפות ועל הגעגוע שלא נגמר. עכשיו, כשהתאריך המצמרר הזה מתקרב, הכאב אף מחריף. "בימים האחרונים הדמעות חוזרות לעיניים והכאב החד שב לפלח את הלב. יש משהו סביב התקופה הזו שמחזיר אותי לאותו יום נוראי וזה יילך איתי עד יום מותי". על חגי סיפרה כי גדל בגבעת־שמואל. את שירותו הצבאי עשה במסלול העתודה האקדמית. לאחר שסיים תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות יתרה שירת ביחידה לייעוץ כספי לרמטכ"ל. את דרגות הסרן קיבל כקצין מצטיין מהרמטכ"ל דאז אהוד ברק.

 

סיגל שירתה באותם ימים בקריה בתל־אביב, שם הם הכירו, התאהבו והחליטו להתחתן. לאחר שנסעו לניו־יורק מונה חגי לנשיא של חברת הייטק אמריקאית, לאחר מכן הקים חברות נוספות עם אחד מחבריו, ועמד בראשן.

פורסם לראשונה 08.09.16, 00:47

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים