yed300250
הכי מטוקבקות
    כדאי לצרוך חלבונים במידה | צילום: שאטרסטוק
    זמנים בריאים • 10.09.2016
    החלבון מזיק המון
    היות שגופנו מורכב בעיקר מחלבונים, המדענים נטו לחשוב שהתזונה שלנו צריכה להתבסס על מוצרי חלבון • הייתכן שזו טעות חמורה? בספרו החדש "מיתוס החלבון" מראה ד"ר גארת' דיוויס איך התזונה הזאת מביאה לצרות צרורות ולמה כולם צריכים לעבור לתזונה צמחונית – ממש כמוהו
    לילית וגנר

    החלבון נהנה במשך שנים מיחסי ציבור מצוינים. אחת לכמה שנים מתעורר טרנד שסוחף את העולם ומבטיח פתרונות אופטימליים אם רק נאמץ את החלבון ונתרחק ככל האפשר מכל שאר אבות המזון. מדיאטת הביצים המכונה "דיאטת רבין", דרך דיאטת דוקאן, התפריט של ד"ר אטקינס שכבש את העולם ועד טרנד ה"פליאו", גרסת המאה ה־21 לארוחת האדם הקדמון – כולן מביאות לנו אותה בשורה: חלבון הוא הפתרון!

     

    הכל שטויות, אומר ד"ר גארת' דיוויס, מומחה לניתוחים בריאטריים מבית החולים האוניברסיטאי ביוסטון, טקסס, בספרו החדש "מיתוס החלבון" (מאנגלית: בתיה זיסו, בהוצאת פוקוס). "הייתי פעם חלבונוהוליק (מכור לחלבון)", הוא פותח מונולוג ארוך המתפרס על פני 275 עמודים. "במשך שנים רבות פעלתי בצייתנות על פי מה שלמדתי מהממסד הרפואי, מעמיתיי ומהתקשורת: שכל ארוחה וכל ארוחת ביניים חייבות להכיל מנה משמעותית של החלבון המועדף עליי. החלבון היה הסם שלי, ומה שגרוע מכך, הוא היה התרופה שרשמתי למטופליי. אפשר לומר שממש דחפתי למטופלים שלי חלבון ועודדתי אותם לעשות כמוני".

     

    ד"ר דיוויס האמין באמונה שלמה שחלבונים בריאים יותר ואכל ביצים ובייקון לארוחת בוקר, צ'יזבורגר לצהריים וספגטי עם כדורי בשר או סטייק לארוחת ערב. ב־2008 הוציא את ספרו "מדריך המומחה לניתוחי הרזיה", שבו המליץ למטופליו לעבור לדיאטת חלבונים בתקופת השיקום שאחרי הניתוח. אבל אחרי שהספר יצא לחנויות, התהפך עליו עולמו.

     

    במהלך בדיקת עיניים שגרתית אמר לו האופטומטריסט שיש הצטברות של כולסטרול בכלי הדם מסביב לעיניים, סימפטום שמעורר חשד לטרשת עורקים. זמן קצר אחר כך עבר דיוויס בדיקות דם, והתוצאות היו מפחידות: כולסטרול בשמיים, שומן שהצטבר בכבד ויתר לחץ דם. גארת' דיוויס, בסך הכל בן 37, הלך בצעד בטוח לעבר התקף הלב הראשון שלו.

     

    אז הוא החליט לעשות מה שרוב האמריקאים במצבו היו עושים: לקחת תרופות. רק כשהתבקש – לצורך כתבה ב"יוסטון כרוניקל" – לרוץ במעלה מדרגות והגיע לתשישות שגרמה לו בחילה, התחיל לתהות איפה בדיוק טעה. ד"ר דיוויס חקר את ספרות התזונה והרפואה, מדיווחים על הרגלי אכילה באפריקה של המאה ה־19 ועד לספרי דיאטה מהמאה ה־21, ועלה על טעות היסטורית.

     

    "המדענים לפני מאתיים שנה הבינו נכונה דבר אחד: הם הבינו ש'בשר בני האדם' – השרירים, האיברים והעור שלנו – מורכב בעיקר מחלבון", כותב ד"ר דיוויס. "אלא שהם קפצו למסקנה שגויה שרודפת אותנו עד לעצם היום הזה, ולפיה מאחר שאנו בנויים מחלבון, עלינו לאכול חלבון. מכאן קצרה הדרך להתייחסות בטעות ל'חשיבותו הגדולה' של החלבון כחלק מרכזי בתזונה שלנו, במקום רק כחלק מרכזי מגופנו".

     

    בשר זה סוכרת

     

    ד"ר דיוויס מצטט מחקר ענק שערך המכון האירופי לחקר הסרטן והתזונה (EPICׂ), שעקב אחרי 521 אלף בני אדם מעשר מדינות באירופה במשך 12 שנים. המחקר גילה קשר מובהק בין אכילת בשר לבין פיתוח סוכרת מסוג 2, בעוד שצריכת פירות וירקות התגלתה כקשורה להפחתה בחומרת המחלה. מחקרים אחרים שהוא מציג בספר עוסקים ביתר לחץ דם שנמצא בתדירות גבוהה יותר בקרב אוכלי בשר מאשר בקרב צמחונים, כמו גם בטיפול במחלות לב באמצעות דיאטה צמחונית.

     

    בפרק שעוסק בחלבון כגורם להשמנה הוא מדבר על הקלות שבה אפשר להוריד במשקל באמצעות דיאטה דלת שומן, דלת חלבון ועתירת פחמימות. הכמות הגדולה של סיבים במוצרי מזון מלאים גורמת לתחושות שובע ומונעת אכילת יתר. ד"ר דיוויס מזכיר שרוברט אטקינס, ממציא דיאטת אטקינס, "חטף התקף לב למרות שהתקיים מהתזונה שלה הטיף, המורכבת מבשר, ביצים מקושקשות, עוף וגבינת צ'דר. הוא טוען שהנחות היסוד של לורן קורדיין, הגורו של דיאטת הפליאו, "כל כך מוטעות עד שנותרתי ללא מילים מרוב תדהמה".

     

    לפי ד"ר דיוויס, החלבון והשומן מן החי אחראים למחלות הקשות והסופניות ביותר של המין האנושי. "העצה לאכול חלבון, חלבון ועוד חלבון הניחה את היסודות להשמנת יתר, ליתר לחץ דם, למחלות לב, לסוכרת ולסרטן. אבל מה כבר אפשר לצפות מאנשים שלא למדו דבר וחצי דבר על תזונה?" הוא מצטדק בשם הקהילה הרפואית.

     

    "צריכת בשר – ולא פחמימות – היא גורם מרכזי לסוכרת", הוא קובע. "ברור לי שזאת הצהרה נועזת, אפילו מזעזעת. לפני שמונה שנים לא הייתי מאמין לזה בעצמי". נכון שאכילת פחמימות מנוקות (המכילות רק עמילן ללא קליפה) מעלה את ערכי הסוכר בדם, גורמת לתחושת רעב מהירה ומעודדת אכילת יתר והשמנה, אבל סוכרת היא לא אשמת הסוכר – האשם האמיתי הוא חלבון ושומן מן החי.

     

    איך זה קורה? ראשית, צריכת חלבונים מעלה את רמת האינסולין בדם ומחלישה את יכולת תאי השריר להרחיק מהם את השומן. התוצאה: השומן חודר לתאים. בנוסף, דיאטה עתירת חלבונים היא חומצית. כדי לשמור על איזון של רמת ה־PH, הגוף שואב סידן מתאי השריר, פעולה שגורמת להם נזק ומגבירה את הרגישות שלהם לקליטת שומן. ולבסוף, מיקרובים הנמצאים בבשר החי פולטים אנדוטוקסינים, רעלנים ששוקעים בחלבון הבשר. כשאנחנו מעכלים את הבשר, השומן הרווי מעביר את האנדוטוקסינים למחזור הדם שלנו וגורם לדלקת. המצב הדלקתי הזה מאפשר לשומן לחדור לתאי השריר.

     

    וזה מה שקורה בהמשך: ברגע שהשומן חודר לתאי השריר, הוא פוגם ביכולת של התא לפתח קולטני אינסולין חדשים. כשיש פחות קולטני אינסולין, התא מתקשה לקלוט ולעבד את הסוכר שמגיע לגוף, והתוצאה היא עלייה של רמת הסוכר בדם. הלבלב נאלץ כעת לייצר יותר אינסולין רק כדי לאפשר לסוכר לחדור לתאים. כמות האינסולין הגבוהה מעבר לנורמלי גורמת לעוד ועוד שומן לחדור לתאים, ומעגל הקסמים ממשיך להתסתובב.

     

    סוכרת איננה הנזק היחיד שעלול להיגרם מצריכת חלבון ושומן מן החי. "הממצאים המדעיים מוכיחים לנו כי האובססיה שלנו לחלבון היא כנראה אחת הסיבות העיקריות לעלייה שאנו רואים בהשמנת היתר, בסרטן, ביתר לחץ דם ובמחלות לב", טוען ד"ר דיוויס. לדבריו, ארצות־הברית היא המדינה המפותחת החולה ביותר ובעלת תוחלת החיים הנמוכה ביותר, "ואנו אוכלים חלבון יותר מאשר כל מדינה אחרת".

     

    צמחונות בקלי קלות

     

    את הפרקים האחרונים של הספר מקדיש ד"ר דיוויס להרגעת כל אלה שרוצים לעבור לדיאטה המבוססת על מקורות מן הצומח אבל חוששים ממחסור במרכיבי תזונה.

     

    B12 צמחונות עלולה להביא לחסר בוויטמין B12, אבל גם בקרב אוכלי הבשר יש הסובלים מחסר בוויטמין הזה. "אני נוטל תוסף של ויטמין B12 כשאני נזכר לעשות זאת, ומעולם לא סבלתי מחסר בוויטמין זה, למרות שלא אכלתי שום חלבון מן החי במשך שנים", הוא אומר.

     

    • מוצרי חלב – לאלה החוששים מפריכות עצמות בגלל אי־אכילת מוצרי חלב, דיוויס מציג 34 מחקרים שמראים שאנשים שאוכלים מוצרים מן החי דווקא מגדילים את הסיכון לשברים בירך. "עברנו שטיפת מוח מלאה על ידי מסעות הפרסום של תעשיית החלב במשך יותר מ־50 שנה", הוא כותב. "אנחנו מוקסמים משפם החלב שמתנוסס מעל שפתיהם של השחקנים והספורטאים האהובים עלינו המצטלמים ללא חולצה. אנחנו מכירים את הסיסמה 'חלב בריא לגוף' ועל פי רוב מאמינים בה, אולם כשמביטים במחקרים המדעיים מגלים שאין זה נכון. למעשה, אנחנו מגלים שההפך הוא הנכון: לטבעונים יש עצמות חזקות יותר. קשה מאוד לחקור את השפעות התזונה על בריאות העצמות משום שקיימים משתנים רבים. בניגוד לתעמולת מוצרי החלב, לא הכל קשור לסידן. מתברר שאשלגן, מגנזיום, סיבים תזונתיים ובטא קרוטן חשובים באותה מידה לבריאות העצם, וכולם חסרים במידה רבה בתזונה המערבית הרגילה ועתירת החלבון מן החי".

     

    • ברזל – "מיתוס האנמיה", כפי שהוא מגדיר אותו, אינו בהכרח דבר רע. "האמת היא שלצמחונים יש לעיתים מאגרי ברזל נמוכים יותר, אבל עודף ברזל, במיוחד ברזל מן החי, יכול להיות סימן או גורם מאיץ למחלה. עודף ברזל מטיל עומס חמצוני על הגוף ועלול להאיץ תהליכי הזדקנות".

     

    • תפקוד בלוטת התריס – למיתוס ה"תת־פעילות של בלוטת התריס" מתייחס ד"ר דיוויס בזלזול משועשע: "מעניין מה הרופאים אומרים למטופלים אוכלי הבשר שלהם שסובלים מתת־פעילות של בלוטת התריס", הוא תוהה.

     

    • הכולסטרול הטוב – למיתוס ה־HDL, הגורס שתזונה המבוססת על הצומח מזיקה לבריאות כי היא מפחיתה את ה־HDL, הידוע בכינויו "הכולסטרול הטוב", יש לד"ר דיוויס תשובה מנצחת: "אם אינכם אוכלים כולסטרול (המצוי רק במזון מן החי), אין לכם צורך ב־HDL".

     

    ואחרי כל ההסברים המפורטים הללו, והסריקות של אלפי שנות היסטוריה של התזונה, הקלף החזק ביותר של ד"ר דיוויס הוא הסיפור האישי שלו עצמו. מאז שהחל להתנזר מחלבון ומשומן מן החי השיל מעליו את הקילוגרמים העודפים, סימני האזהרה בבדיקות הדם נעלמו לחלוטין, האלרגיות התנדפו, איכות השינה שלו השתפרה, רמות האנרגיה שלו הרקיעו שחקים, והוא הפסיק ליטול תרופות. ואף שמעולם לא היה טיפוס אתלטי, ד"ר דיוויס השתתף בתחרות איש הברזל בטקסס וסיים את המסלול ב־12 שעות ו־6 דקות.

     

    אז גם אם אתם חלבונוהוליקים מושבעים, ד"ר דיוויס מבטיח להראות לכם את הדרך הפשוטה והברורה שתביא לשינוי מוחלט בחיים שלכם. "במקום לחשוב איך אני מצליח לשרוד את היום, תתחילו לחשוב מה עושים עם כל האנרגיות המטורפות שאני מרגיש", הוא חותם. •

     

    זהירות, חלבון

     

    עיקרי הטענות של ד"ר גארת' דיוויס בספר "מיתוס החלבון"

     

    • חלבון איננו המפתח לירידה במשקל – למעשה, חלבון מן החי הוא אחד הגורמים המשמעותיים למגפת השמנת היתר, וכמעט בכל מחקר נמצאה התאמה בין צריכת חלבון מן החי לבין עלייה במשקל.

     

    • חלבון מן החי איננו אחד המזונות הבריאים הקיימים – להפך, קיים קשר הדוק בין צריכתו לבין התפתחות סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וסרטן.

     

    • יש סיבה לכך שקיים בטבע חלבון מן הצומח – הוא בריא לנו הרבה יותר מאשר חלבון מן החי. כל הצמחים מכילים יותר חלבון מכפי שנחוץ לנו, כדי למלא את כל אחד מהצרכים הבריאותיים שלנו.

     

    • תזונה דלה בחלבון (ובשומן) – היא היעילה ביותר להפחתה במשקל, לשיפור הבריאות ולמניעת מחלות עתידיות.

     

    • פחמימות אינן האויב שלנו – להפך, במצבן הטבעי הן המקור לבריאותנו ומעניקות לגופנו חיוניות ומרץ.

     

    Lilit-v@yedioth.co.il

     

    הספר "מיתוס החלבון" יעמוד במרכז דיון שייערך בכנס "אוכלים בריא", ב־17־18 בנובמבר בתיאטרון גבעתיים. בדיון ישתתפו העורך המדעי של הספר, רון גדעון, ומולו איש דיאטת הפליאו דעאל שלו.

     


    פרסום ראשון: 10.09.16 , 21:52
    yed660100