לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) היא גוף ממלכתי־רשמי שאחראי על התיאום בין ממשלת ישראל לבין אנשי התקשורת הפועלים בארץ. אחד מתפקידיה המרכזיים הוא לשמש ערוץ קשר בין מאות הכתבים הזרים המוצבים בישראל לבין מוסדות המדינה, ולצורך כך פועלת בלע"מ מחלקת העיתונות הזרה. לע"מ עצמה מצהירה במסמכיה הרשמיים כי היא "מנסה לרתום את הקשר השוטף עם התקשורת הזרה לצורכי ההסברה של מדינת ישראל", ובין יעדיה המוגדרים מופיע גם "חיזוק הקשר עם העיתונות הזרה למען שיפור דימויה ומעמדה של ישראל". אלא שלאחרונה הפכה לשכת העיתונות הממשלתית, זו שתפקידה לסייע במאמצי ההסברה של מדינת ישראל ברחבי העולם, לאמצעי לסגירת חשבונות עם יריביו הפוליטיים של נתניהו.

בסוף חודש יולי האחרון, בעקבות טיוטת דו"ח מבקר המדינה על מבצע צוק איתן, מסר שר החינוך נפתלי בנט הצהרה לתקשורת שבה טען כי איום המנהרות מרצועת עזה לא נידון בקבינט המדיני־ביטחוני טרם היציאה למבצע. כמה שעות לאחר מכן הוציאה לשכת ראש הממשלה הודעה חריגה נגד בנט (אם כי ללא איזכור שמו), בזו הלשון: "נטען שלפני מבצע 'צוק איתן' לא הוצג איום המנהרות לקבינט, ושהקבינט לא ידע על מנהרות חודרות לשטחנו. זהו שקר. מצער שיש מי שמטעה את הציבור בנושאים ביטחוניים מהותיים, כשהעובדות הן חד־משמעיות וידועות היטב לאלו המעוותים אותן".

אלא שנתניהו לא הסתפק בהפצת ההודעה לכלי התקשורת הישראליים באמצעות דובריו הפוליטיים שזהו תפקידם, וכעבור זמן קצר היא תורגמה והופצה מילה במילה לכלל הכתבים הזרים המוצבים בארץ על ידי מחלקת התקשורת הזרה בלע"מ.

יום לאחר מכן, כאשר הצטרף ח"כ יאיר לפיד לביקורת על ראש הממשלה בסוגיית המנהרות, החריפה לשכת ראש הממשלה את תגובתה, והפעם כבר נקבה בשמו המפורש של לפיד: "היה כדאי ללפיד לעיין, למשל, בתיאור עוצמת האיום של המנהרות החודרות לשטחנו, כפי שהוצג לחברי הקבינט, ובהם לפיד, בישיבות הקבינט. לפיד, שהיה חבר קבינט בזמן המבצע, צריך לדעת שאחריותו של חבר קבינט היא להיות בקיא בחומר שהוצג בפניו". וגם הפעם הפיצה מחלקת העיתונות הזרה בלע"מ לכלל הכתבים הזרים המוצבים בארץ ולסוכנויות הידיעות הזרות את ההודעה נגד לפיד כשהיא מתורגמת לאנגלית.

בעיצומו של משבר הרכבת חצתה לשכת העיתונות הממשלתית גבול נוסף, כאשר הפיצה לכלי התקשורת הזרים הודעה נגד שר התחבורה ישראל כץ על רקע משבר פוליטי פנימי. "מדובר במשבר יזום ומיותר מצידו של השר ישראל כץ שנועד לערער את היחסים בין ראש הממשלה לציבור החרדי או לחלופין לפגוע בתדמיתו של ראש הממשלה בציבור הכללי", נכתב בהודעה. "ישראל כץ מחזיק את ציבור הנוסעים והחיילים כבני ערובה במשבר המיותר והמלאכותי שיזם, לאחר שנכשל ניסיונו להשתלט על מוסדות הליכוד". הדבר תמוה במיוחד לאור העובדה שמדובר במשבר פוליטי פנימי, שאינו רלוונטי לתקשורת הזרה. כל ההודעות הללו פורסמו גם באתר לע"מ באנגלית, ונכון לכתיבת שורות אלה עוד אפשר היה למצוא אותן באתר.

"בלתי נתפס השימוש שנתניהו עושה בכלים הממלכתיים הרשמיים כדי לסגור חשבונות עם מתנגדיו", אומר גורם פוליטי. "השקיעו בלע"מ עשרות מיליוני שקלים כדי להפוך אותה לגוף הסברה ממלכתי, ובסוף הופכים אותה לכלב ציד שרודף את מתנגדי נתניהו".

בלשכת ראש הממשלה נמנעו מלהגיב לדברים. מנהל לע"מ, ניצן חן, מסר בתגובה: "לע"מ מקפידה שלא לעסוק כלל בנושאים בעלי אופי פוליטי. עם זאת, כפועל יוצא מפעילות ענפה של הפצת עשרות ומאות הודעות של ראש הממשלה, נשיא המדינה ופעילות הממשלה כולה, תוכנן של חלק מההודעות החדשותיות עשוי להתפרש לעיתים כבעל אופי כזה או אחר. בעקבות פנייתכם, אם יש הודעות בעייתיות הן ייבדקו ויוסרו לאלתר מאתר לע"מ".

ולחזית תקשורתית אחרת: מחקר חדש שמפרסם פרופ' יריב צפתי, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, מגלה עד כמה המתקפה של נתניהו נגד כלי התקשורת היא אפקטיבית. המחקר נערך במסגרת "ספר הבחירות 2015" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיראה אור בקרוב, והוא בודק כיצד משפיעות התבטאויותיו של נתניהו נגד התקשורת על שינוי כוונות ההצבעה. "הממצא המשמעותי ביותר הוא שאם מסתכלים על מצביעים שהתכוונו להצביע למפלגות אחרות, בעיקר מפלגות ימין או מרכז, ובסופו של דבר הצביעו לליכוד, אתה רואה שהדבר שהכי משפיע עליהם זה מה שהם תופסים כתקשורת מוטה", אומר פרופ' צפתי.

פרופ' צפתי וצוותו הציגו לקבוצת המחקר מספר היגדים כדוגמת "התקשורת העדיפה בצורה ברורה את מפלגות השמאל", "במהלך מערכת הבחירות חלק גדול מהעיתונאים הגזימו באופן שבו חיפשו את ראש הממשלה", או: "רוב התקשורת בארץ נוטה באופן ברור לטובת השמאל", והתבקשו לדרך בין 1 ל־5 עד כמה הם מסכימים עם אותם היגדים. הממוצע בקרב הנשאלים ששינו את הצבעתם ברגע האחרון לטובת הליכוד היה 4.7, גבוה בהרבה מבקרב שאר הנשאלים.

במחקר מצוטט פוסט שפירסם נתניהו יומיים לפני הבחירות בעמוד הפייסבוק שלו: "שלטון הימין בסכנה. גורמי שמאל ותקשורת בארץ ובחו"ל חברו יחד כדי להעלות את ציפי ובוז'י לשלטון באופן לא לגיטימי, תוך שימוש בהשמצות מבית ובכספים מחו"ל בהיקף חסר תקדים". פרופ' צפתי מציין את הפוסט הזה כגורם חסר תקדים בהסטה של מצביעים ממפלגות ימין ומרכז אל הליכוד.

לדבריו, "גם במרכז ובשמאל חושבים שהתקשורת מוטה נגד נתניהו, אבל במחקר אנחנו מצטטים דו"חות של מכון 'יפעת' (המרכז למידע תקשורתי) שמעידים כי מבחינת היקף הסיקור, נתניהו זכה לקראת הבחירות לסיקור חריג בהיקפו. כ־35 אחוז מהדיווחים הפוליטיים בתקשורת בשלושת השבועות האחרונים שלפני הבחירות התייחסו אליו, לעומת 13 אחוז בלבד שהתייחסו למתחרה שלו, יצחק (בוז'י) הרצוג. הנושא שזכה לתשומת הלב התקשורתית הגבוהה ביותר היה נאומו של נתניהו בקונגרס האמריקאי בנושא הגרעין האיראני, שקיבל 6,774 ידיעות בתקשורת. על בסיס נתונים אלו, לא ניתן לדבר בבירור על הטיה גורפת של התקשורת הישראלית נגד נתניהו. רבות מההחלטות שקיבלו העורכים והעיתונאים אף שירתו את מועמדותו ואת סדר היום שלו".

אתה חושב שבתוך־תוכו הוא באמת רואה בתקשורת איום?

"להערכתי אין שם שנאה. אלה מהלכים מחושבים ומתוכננים היטב, והתקשורת נופלת בכל פעם מחדש למלכודת שלו".