"היה לי חשוב שהחתונה תהיה פמיניסטית, אבל לפי ההלכה, ושבשום אופן לא תהיה דרך הרבנות", אומרת חנה (שם בדוי), בת 31, דוקטורנטית למשפטים שנישאה לפני כחודש בנישואים פרטיים בניגוד לחוק. "בין השאר היה לי חשוב שגם נשים יברכו תחת החופה. במיוחד היה לי חשוב שאמא שלי תברך, ובשבילה בחרתי ברכה מיוחדת".

והייתה לה גם סיבה מיוחדת לכך: לפני עשרה חודשים, סמוך לתחנה המרכזית בירושלים, רץ אחרי חנה מחבל עם סכין שלופה. היא הייתה באמצע שיחת טלפון עם אמה שבצרפת. "צרחתי וברחתי לכביש. אמא שלי שמעה את הצעקות בטלפון. המחבל דקר אישה אחרת, שהייתה בסמוך אליי, והיא נפצעה. היה בלגן. ירו לכל הכיוונים כי חשבו שיש עוד מחבל. חלפו 20 דקות עד שהרוחות נרגעו, נזכרתי באמא שלי והתקשרתי אליה. היא כבר חשבה שהבת שלה מתה. כשהיא שמעה את הקול שלי היא אמרה 'ברוך שעשה לי נס במקום הזה'. את הברכה הזו היא בירכה בקול רם ובדמעות בחופה שלנו".

הרצון של חנה לעצב את החופה כך שתתאים לאישיותה, לא היה רק רגשני. כעורכת דין היא חקרה ולמדה את הנושא היטב. "יכולנו בקלות להתחתן בצרפת או בארצות־הברית. בעלי עלה לפני שלוש שנים מבוסטון ואני עליתי לפני שמונה שנים מצרפת. אבל חשבנו שזה לא נכון. שמוטב להתחתן בישראל בנישואים פרטיים, ובינתיים להיות מוגדרים רשמית רק כידועים בציבור. ייתכן שבהמשך נפנה לבג"ץ כדי שהמדינה תכיר בנישואים שלנו".

חנה לא רוצה לחשוף את שמה האמיתי גם כדי לשמור על פרטיותה וגם משום ששוטרים עוד עלולים להתדפק על דלת ביתה. במדינת ישראל, על פי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, נישואים יכולים להיעשות רק על פי הכללים ההלכתיים האורתודוכסיים. התיקון לחוק פקודת הנישואים קובע כי מי שלא רשם נישואים לעצמו או נישואים שסידר לאחר, חייב שנתיים מאסר.

עו"ד כהנא־דרור עם הרב לוין. "המונופול של הרבנות רע מאוד"

נישואים סטייל אברי גלעד, או נישואים רפורמיים, לא מוגדרים על פי החוק כנישואים, ולכן מי שעורך אותם לא מסתכן במאסר והזוגות שנישאו כך, נחשבים לידועים בציבור. רק מי שכמו חנה נישא כהלכה אך לא דרך בתי הדין הרבניים, מסתכן במאסר. אבל מי שסייעו לה ולעוד עשרות זוגות להינשא כך, לא מוכנים להסתתר עוד ונחשפים כאן לראשונה. בשבועות האחרונים, מתחת לרדאר של הרבנות הראשית, מתרחשת דרמה. התנועה החשאית שכללה מאות זוגות שנישאו בנישואים הלכתיים פרטים, יוצאת מהמחתרת והופכת למערכת גלויה ומאורגנת.

איך זה קורה? הודות לחיבור בלתי אפשרי בין קצוות מנוגדים שפועלים בשיתוף פעולה מרתק, למרות שהאינטרסים שלהם אחרים לגמרי. בקצה האחד של החבל אוחזת עו"ד בתיה כהנא־דרור, פמיניסטית מוצהרת, דתייה אורתודוקסית ליברלית, סרט סמלי על תלתליה, המכהנת כראש ארגון "מבוי סתום", הנתמך על ידי הקרן החדשה לישראל. בקצה השני של החבל אוחז הרב אברהם דב לוין, ליטאי חרדי ממאה שערים, מגבעת לראשו וזקן עבות על פניו, המכהן כאב בית הדין הפרטי "ירושלים", תלמידו של גדול הדור הרב יוסף אלישיב ז"ל ולשעבר חבר המועצה הדתית בירושלים.

היא רוצה נישואים שוויוניים שבהם גם לנשים תפקיד בטקס החתונה, ושמאפשרים לאישה להשתחרר מהם בלי התלות המוחלטת ברצון הבעל. הוא רוצה נישואים על פי אמות מידה הלכתיות מחמירות, וחושב שדרך הרבנות הראשית הנישואים לעיתים לא כשרים. במקום למשוך את החבל כל אחד לצידו, החלו השניים לפעול יחד כדי לשבור את המונופול של הרבנות הראשית על נישואים וגירושים בישראל.

הרב אלי פישר מנהל חופה. "הזוג והרב הראשונים שייעצרו, יהפכו מיד לגיבורי המחאה נגד הממסד הרבני"

המחיר: מאה שקל

נישואים הלכתיים פרטיים הם אולי לא חוקיים בישראל, אבל הם כבר עובדה קיימת. בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות, מאות ואולי אפילו אלפים, גם בחברה החרדית וגם בדתית, נישאים באופן פרטי ולא נרשמים בשום מקום. עו"ד כהנא־דרור לבדה סייעה לעשרות רבות של זוגות להינשא כך. לאחרונה, כאמור, חברה לבית הדין החרדי הפרטי כדי להציע קידושין על פי ההלכה.

אז איך זה עובד? אל כהנא־דרור פונים זוגות, חילוניים ודתיים, המבקשים להינשא כדת משה וישראל, אך לא רוצים לעשות זאת תחת מוסד הרבנות. בהתחלה עבר המידע על "השירות" הזה של הארגון מפה לאוזן וכעת כבר יש פרסום ראשוני של זה באתר "מבוי סתום", ובקרוב יפיצו חוברת פרסום והסבר לקהל הרחב.

כהנא־דרור מפנה את הזוגות אל בית הדין של הרב לוין שבו עורכים לזוג בירור יהדות ובדיקת רווקות. אחרי שקיבלו את האישור להינשא, חותמים בני הזוג מול עורכות הדין של ארגון "מבוי סתום" על הסכם קדם־נישואים. ההסכם מסדיר את החלוקה הכלכלית במקרה של פרידה, חלילה, ובו מתחייבים בני הזוג להגיע לבית הדין כדי לקיים גט הלכתי בהסכמה. בנוסף חותמים בני הזוג על תנאי בקידושין, שמפקיע את הנישואים במקרה של סרבנות גט, היעלמות הבעל או חלילה מצב שהבעל הופך לצמח.

טקס החתונה נערך במתכונת שבני הזוג חפצים בה. סידור הקידושין ועריכת החופה יכולים להיעשות גם על ידי אישה, את שבע הברכות יכולות לומר גם נשים, יש גם עדות ולא רק עדים, והאישה יכולה לתת טבעת לגבר. הרב לוין מעניק תעודת נישואים לזוג המאושר בתנאי שכל הקישוטים הפמיניסטיים יובאו כתוספת לליבה ההלכתית ההכרחית, כלומר – שני עדים גברים שומרי שבת החותמים על כתובה כשרה, ונתינת טבעת של הגבר לאישה תוך אמירת הטקסט "הרי את מקודשת לי".

עד כה נישאו בבית הדין הפרטי שישה זוגות. לתעודה שמעניק הרב לוין אין מעמד משפטי, רק סמלי. שמות הזוגות שנישאו בדרך זו יפורסמו בקרוב באתר האינטרנט של ארגון "מבוי סתום", כך שהמידע יהיה נגיש לציבור, וגבר או אישה שנישאו כך, לא יוכלו להינשא לאחרים בלי גט.

"המיזם המשותף שייצרנו מעניק ביטחון לזוגות שרוצים להינשא כהלכה ומצד שני מואסים בממסד הרשמי", אומרת כהנא־דרור. "אני פוגשת זוגות רבים שרוצים שטקס הנישואים יבטא את זהותם, ומרגישים שנישואים באמצעות הרבנות לא מאפשרים זאת. לא מדובר רק בזוגות חילוניים או מסורתיים, אלא גם בזוגות דתיים ואפילו חרדיים. בעיקר הם מבקשים שנשים יהיו הרבה יותר פעילות בטקס עצמו, כמו שהחברות ובנות המשפחה יברכו את שבע הברכות או שיהיו גם נשים עדות בחופה.

"השינויים האלה אינם נוגדים בהכרח את ההלכה, אך דורשים סוג של פתיחות. הרבנות מגלה נוקשות ולא מאפשרת את זה, כי הרבנות היא מערכת משפטית הנאמנה קודם כל לעצמה ולערכיה, ורק אחר כך לציבור ולדמוקרטיה. המציאות הזו יוצרת עוול לאזרחים תמימים שנקלעו למשבר. זו כמובן השחתה והידרדרות של הממסד הדתי שנוצר עקב המונופול והיעדר התחרות, ובעיקר בגלל השליטה של הפוליטיקה על מוסדות הדת".

על המשפט האחרון של כהנא־דרור חותם גם הרב לוין. כחבר מועצת הרבנות הדתית ירושלים וכמי שעמד בעבר בראש מחלקת הנישואים, אותו מטרידה לא הנוקשות ההלכתית של הרבנות, אלא דווקא גמישות היתר. "אני רואה את הרבנות כמקום שלא כשר להתחתן בו", אומר הרב לוין. "הם כפופים שם לכל מיני לחצים. היום הרבנות מחתנת יהודים וגויים. את מי שהממשלה אומרת להם לחתן הם מחתנים. פקיד ממשלתי מרים טלפון לרב הראשי ואומר לו את הזוג הזה תרשמו, אז אין להם ברירה והם רושמים.

"לא נוח ולא מתאים לנו לעבוד עם הרבנות ואני לא רוצה להזדקק לה. יש דברים עקרוניים וחשובים מאוד מבחינה הלכתית שברבנות מטייחים, ומצד שני מקפידים שם על כל מיני דברים שלא צריך בכלל להקפיד. המונופול של הרבנות הראשית הוא רע מאוד. אני מאמין שכל בית דין רבני צריך לפרש את ההלכה איך שהוא רוצה. מצידי שזה יהיה גם בית דין רפורמי, העיקר שלנו החרדים ייתנו לחתן לפני אמונתנו. אסור לכפות עלינו להינשא דרך הרבנות כמו שאסור לכפות על הרפורמים. מה שאני אומר זה 'תנו לי את יבנה וחכמיה', כלומר תנו לנו החרדים לחתן איך שנרצה".

ולא מטריד אותך שכל אחד יתחתן ויתגרש בדרך אחרת ולא יישאר כאן עם אחד?

"במצב הנוכחי שבו הרבנות מחתנת יהודים וגויים ממילא יש פיצול בעם, ולכל אחד יש את הרשימות שלו, אז מוטב שיהיו הרבה בתי דין, שהתחרות ביניהם תעשה רק טוב".

לא מפריע לך שנשים יברכו את שבע הברכות?

"זה לא העניין שלי מה קורה בטקס ואיזה תוספות עושים לו. אנחנו בודקים את מה שצריך לבדוק מבחינה הלכתית, שיהיו קידושין עם כתובה כשרה ועדים כשרים. לפני הטקס אנחנו כמובן בודקים רווקות. הזוג בא אלינו, מציג את עצמו ואת הפרטים שלו, כמו שעושים מול הרבנות, רק שאצלנו זה לא כמו מכונה, כי להבדיל מהרבנות אין לנו כאן תעשייה של נישואים. אנחנו מקדישים לכל זוג את הזמן הנדרש, מחייכים ומדברים בנחת. התשלום הוא 100 שקלים עבור הוצאות משרד, לא יותר מזה. אלה שנזקקים לא משלמים בכלל. את הרווקות אנחנו מבררים מול בני משפחה של בני הזוג מהדור הקודם, הורים או דודים. הם מכירים טוב את הילדים ויודעים במאה אחוז אם הם רווקים או לא. הם יגידו את כל האמת. זה הרבה יותר אמין מאשר לקבל שני עדים חברים כמו ברבנות".

איך אתם מבררים יהדות?

"אם ההורים של בני הזוג נישאו בארץ, אז ברור שהם יהודים, ואם הם לא נישאו בארץ בני הזוג מביאים את המסמכים הרלוונטיים של ההורים".

היו זוגות שלא הסכמתם לחתן?

"ודאי. יותר לא הסכמנו מאשר הסכמנו. היו זוגות שאמרנו להם שמוטב שילכו לרבנות, כי אנחנו שמקפידים יותר על ההלכה, לא נוכל לסייע להם. יש מקרים שאנחנו מעדיפים לא להיכנס אליהם, למשל אם ההורים של החתן או הכלה לא היו נשואים, אז קיים החשש שהאם חיה עם עוד בני זוג. אנחנו גם לא מתעסקים בכלל עם נישואי כהן וגרושה. זה דברים שלא ניקח על עצמנו. במקרים האלה הצענו לזוג לגשת לרבנות כי שם יפתרו את זה יותר טוב".

החידוש: תנאי בקידושין

דווקא בשל ההצמדות של הרב לוין אל ההלכה בלי פשרות, חברה אליו כהנא־דרור. "היה לי חשוב שכאשר נצא לדרך עם מיזם נישואים פרטיים תעמוד מאחורינו סמכות הלכתית", היא מסבירה. "אנחנו לא פועלים נגד ההלכה. להפך. אם רק רוצים, אפשר למצוא פתרונות לבעיות עכשוויות בתוך ההלכה עצמה. שיתוף הפעולה עם הרב לוין 'החרדי' מוכיח שהרבנות ובתי הדין מייצרים לעיתים פיקציות ומגבלות הנובעות כביכול מן ההלכה. הכל כדי לצבור עוד כוח ושליטה על הציבור בישראל".

החלק המהפכני ביותר בנישואים ההלכתיים הפרטיים דרככם הוא התנאי בקידושין. מה זה אומר בדיוק?

"מדובר בהסכם שעליו חותמים בני הזוג בסמוך לנישואיהם שקובע שהנישואים בטלים למפרע, כאשר הבעל אינו יכול לתת גט בגלל מחלה, שיגעון, היעלמות, או במקרה שבית דין כפה עליו לתת גט והוא מסרב. המטרה היא לספק פתרון לבעיה קשה הקיימת בבסיס מבנה הנישואים ההלכתיים, והיא התלות של האישה ברצון הבעל במקרה של גירושים. בדיוק עכשיו אני מלווה אישה שכבר 24 שנה ממתינה לגט. אין דרך הלכתית לעקוף את הקניין של הגבר את האישה. זו הדרך היחידה להינשא כדת משה וישראל. התנאי בקידושין מאפשר לאישה לצאת מהנישואים כשהבעל מסרב לתת גט, וזה כבר הופך את הנישואים לשוויוניים יותר".

מה הבסיס ההלכתי לתנאי בנישואים?

"כבר במשנה קיימת התייחסות לאפשרות של תנאי בקידושין. בגמרא לדעת רוב הדעות אם היו חיי אישות בין בני הזוג, תנאי בקידושין לא יכול לבטל את הנישואים, והאישה צריכה גט. למרות זאת, במהלך השנים כן הופעל תנאי בקידושין החל במאה ה־15 ובמאה ה־20 התנאי היה מקובל בקהילות יהודיות בצרפת ובקושטא. נכון שרוב גדולי ישראל התנגדו לזה, אבל אפילו הרב עוזיאל, שהיה רבה הראשי של תל־אביב ולימים הרב הספרדי הראשון בישראל, הציע תנאי בקידושין. לצערי הרבנות כיום לא מתקרבת בכלל למקום הזה, היא בעיקר עסוקה בהכחשת הבעיה, בדאגה לעצמה ובנאמנות לשימור ההלכה, ורק אחר כך בדאגה לציבור ולבעיותיו".

כבר ביצעתם ביטול נישואים לזוג שחתם על התנאי?

"יש בישראל כבר כמה עשרות זוגות שחתמו על תנאי בקידושין, חלקם דרכנו וחלקם דרך ארגונים אחרים. אבל עוד לא הגיעה לפתחנו אישה שביקשה להפקיע את הקידושין אחרי שהיא ובעלה חתמו על התנאי. יש רב אורתודוקסי, לא הרב לוין, שכרגע לא אוכל לפרסם את שמו, שהבטיח שאם תהיה סיטואציה כזו, הוא יפקיע את הקידושין. האמת שמבחינת ההלכה אפילו לא צריך בית דין, אלא כל שלושה גברים יהודים יכולים להפקיע את הנישואים אם אכן נחתם תנאי בקידושין".

הרב לוין, שותפה של "מבוי סתום" למיזם, לא מוכן לקחת אחריות גם על נושא התנאי בקידושין ומצהיר כי לא יסכים לבטל נישואים בשל התנאי. "לחלק הזה אני לא שותף. זה לא נוגע לנו מה שהזוג חותם בינו לבין עצמו או יחד עם עורכות הדין של 'מבוי סתום'. לנו חשוב שהזוג יחתום על הסכם שבמקרה של פרידה הם יתגרשו בהסכמה ועל פי ההלכה. כבר עשינו בבית הדין שלנו גירושים בהסכמה. אצלנו עושים את זה מהר ובדיסקרטיות. זה היה מאוד מכובד, בלי כל המריבות והצעקות. כל כך יפה ונחמד. מה יותר טוב מגירושים בהסכמה? אבל הפקעת קידושין לא נעשה".

הסטטוס: ידועים בציבור

העובדה שהם פועלים בניגוד לחוק לא מטרידה אותם. "בחוק כתוב בית דין רבני. אני בית דין רבני", אומר הרב לוין. "לא כתוב 'בית דין רבני של הרבנות הראשית לישראל'. זו פרשנות שהוסיפו לחוק. אני בטוח שיימצא הפתרון החוקי להכיר בנישואים של בית הדין שלי, אבל בינתיים כדאי לנו להתחיל לפרוץ".

כהנא־דרור: "אנחנו אזרחים שומרי חוק, אבל יש פה סיטואציה בלתי אפשרית שמחייבת אותנו לפעול בתחום האפור של החוק. זה שיגעון להמשיך ולשלוח נשים להינשא ברבנות, כשכל אחת עלולה בפוטנציאל להיות עגונה או מסורבת גט כל חייה. מי שאולי עובר על החוק הוא הזוג עצמו. אנחנו מסבירים את זה היטב לזוגות. הם יודעים שהם לוקחים סיכון. גם הרב שעורך את טקס החופה הפרטי ולא מדווח על כך לרבנות מסתכן".

"הבנתי שאנחנו לוקחים סיכון", מאשרת חנה. "אבל הרבה אנשים כבר עשו את זה ואף אחד לא נעצר. ההורים שלי עברו גירושים מאוד קשים, ורציתי חתונה שתיתן הגנה לאישה. לפני שנה הייתי בחתונה פמיניסטית של חבר, וזה מאוד מצא חן בעיניי. דיברתי איתו והוא המליץ לי לפנות לבתיה ול'מבוי סתום'. נפגשנו. אהבתי את הרעיון וגם את האידיאולוגיה שמאחוריו. אנשים צריכים להתחתן איך שהם רוצים, וצריך להפריד בין דת למדינה.

"גם שיתוף הפעולה עם בית הדין של הרב לוין הלך טוב. קיבלנו יחס טוב, הוא עשה לנו בירור יהדות קצר ואחרי שיבדוק את כשרות העדים, הוא ינפיק לנו בקרוב תעודת נישואים. זו תעודה סמלית כמובן, עד שהמדינה תכיר בנישואים האלה. אז בינתיים רשמית אנחנו לא נשואים, אלא ידועים בציבור".

מי ערך את החופה?

"רב אורתודוקסי שתומך בשוויון בתוך הדת. לרב היה חשוב שאת כל שבע הברכות יגידו גברים, אבל הוא לא התנגד שנוסיף עוד שבע ברכות אחרות לנשים. וזה מה שעשינו. היו לנו גם עדות שחתמו על הסכם הנישואים, אך לא על הכתובה".

גם עידו גרינבלום לקח את הסיכון, ונישא ביוני האחרון לבחירת ליבו ענבל בנישואים הלכתיים פרטיים. בשונה מחנה הוא לא חושש לפרסם את שמו. "כאדם שגדל בבית דתי, יש למסורת משמעות מאוד גדולה עבורי", מסביר עידו. "חשוב לי לשמור על הרוח שבה היו מתקיימות חתונות בעבר. אבל מאחר שהרבנות היא גוף מזיק, שמשניא את הדת על אנשים ופוגע בנשים, לא רציתי לשתף עם זה פעולה.

"גם התנאי בנישואים היה לי חשוב מאוד כי כל הנושא של עליונות הגבר בתוך מערכת היחסים הזו, הוא משהו שלא מקובל עליי בשום צורה. חשוב להבטיח את החירות של האישה. אף אחד לא רוצה לדבר על סרבנות גט כשמתחתנים, אבל חשוב למנוע מראש את כל הסיבוכים. לענבל, שבאה מבית חילוני, זה גם היה חשוב מאוד, אז לקחנו סיכון".

הרב אלי פישר הוא גם אחד מהמסתכנים. עד היום כבר ערך עשר חופות הלכתיות פרטיות לזוגות דתיים וחילוניים. "עד שזה יגיע לבית משפט אי־אפשר לדעת בבירור אם אני עובר על החוק", אומר הרב פישר. "אני לא חושב שמישהו יאכוף את החוק. אף אחד לא נעצר ולהערכתי אף אחד גם לא ייעצר. הרי הזוג הראשון והרב הראשון שייעצרו, יהפכו מיד לגיבורי המחאה נגד הממסד הרבני. הרבנות שרוצה לשמור על שקט ועל הסטטוס־קוו לא באמת רוצה את זה".

מה מביא אותך למחות נגד הרבנות, זו שהסמיכה אותך לרב?

"האמת שאני חושב שיש בעיה בממשלה ולא בממסד הרבני. הרבנים הראשים הנוכחיים הם דווקא מצוינים, אבל הם ממונים על מערכת בעייתית מיסודה. בתי דין רבניים היו תמיד משהו פנימי שקהילות ישראל קיבלו עליהן. לקחת ממסד כזה ולהפוך אותו לאגף ממשלתי, זו תוצרת כלאיים שמובילה לעיתים לטרגדיות. כמו למשל הסירוב של הרבנות להכיר בגרים שעברו גיור כהלכה.

"אני לא בהכרח מקל. יש דברים שאני מחמיר בהם יותר מהרבנות. היו זוגות שלא הסכמתי לחתן. כך זה צריך להיות, שיהיו מחלוקות וכל אחד יבחר את דרכו. לא ראוי בעיניי שיהיה רק גוף אחד שישלוט על התחום החשוב הזה. בעבר אפשר היה לבחור: אם היה רב שהחמיר היה רב אחר שהקל, ולאנשים הייתה בחירה. גם בקהילות יהודיות בחו"ל יש כיום בחירה, רק בישראל אין בחירה".

מהמשרד לשירותי דת ומהרבנות הראשית לישראל נמסר בתגובה: "ההתקפה על שירותי הדת בישראל היא חלק מקמפיין נואש של גופים פרטיים בעלי אינטרסים כלכליים ואחרים. לשמחתנו, רובו ככולו של הציבור בישראל ממשיך לבחור להינשא באופן המסורתי באמצעות רב ולהירשם כחוק במועצות הדתיות.

"לשון החוק בעניין זה הינה חד משמעית. סעיף 7 לפקודת הנישואין והגירושין (רישום) קובע כי 'כל שאינו דואג לרישום נישואיו או גירושיו, או לרישום הנישואין או הגירושין שהוא סידר לאחר, דינו – מאסר שנתיים'. המשרד יפעל בעניין מול רשויות החוק".