שני 24 באפריל 2017
ידיעות אחרונות
צילום : ידיעות אחרונות
חדשות • 26.09.2016
עונת הציד של האינטרסנטים
יוסי דהאן

זו עונת הציד של הלוביסטים ושל בעלי העניין בכנסת. בעוד שישה שבועות יובא לקריאה ראשונה חוק ההסדרים, סל אקראי של שינויי חקיקה שונים, המכונים רפורמות, שבמשרד האוצר החליטו להעבירם בחקיקת בזק. התבוננות בחלק מהמאבקים הסוערים סביב רפורמות מרכזיות בחוק ההסדרים מגלה כיצד האינטרסים של בעלי הון ובעלי עוצמה פוליטית גוברים שוב ושוב על האינטרסים של המעמד הבינוני ושל אלה החיים בתחתית הסולם החברתי והכלכלי על האינטרס הציבורי.

 

ניקח לדוגמה את רפורמת המיסוי על בעלי שלוש דירות ומעלה, שלפיה הם אמורים לשלם מס של 1% משווי הדירה (החל מהדירה השלישית) או על דירות זולות יותר שברשותם עד לתקרה של 18 אלף שקל בשנה. לפי חישובי האוצר, המס יניב למדינה הכנסה של 800 מיליון שקל בשנה, יגרום למכירת דירות ויגדיל את היצע הדירות בשוק. נוכח זעקות השבר של המתנגדים לרפורמה, יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן מהליכוד וחברי כנסת נוספים, ניתן לקבל את הרושם שגוזלים את כבשת הרש. בשם "הצדק החברתי" טוענים ביטן ואחרים שהיא גורמת לפגיעה בבעלי שלוש דירות מחוץ לאזור המרכז, שכן השווי של דירותיהם נמוך יותר משווי שתי דירות שמחזיק אדם באזור ביקוש במרכז.

 

אכן, חלוקת הנטל אינה שווה, אולם צריך להדגיש שאי־הצדק המיסויי הזה מתייחס לאוכלוסייה המסתופפת בעשירון, המאיון והאלפיון העליונים - כ־54 אלף ישראלים. לפי נתוני האוצר, ההכנסה הממוצעת שלהם מגיעה ל־46 אלף שקלים בחודש. זהו חלק מציבור "המשקיעים" בשוק הדיור, שלפי מחקר של "מרכז אדוה" מהווה אחד הגורמים המרכזיים לעליית מחירי הדיור. מעבר לכך, הרושם המתקבל הוא שהנאבקים נגד החוק אינם רק בעלי הדירות שהחוק אמור לחול עליהם, אלא לובי גדול של בעלי דירות, בנקים, חברות אשראי וקבלנים החוששים שצעד זה יוביל חלילה להורדת מחירי הדיור.

 

רפורמה נוספת שמעוררת את זעמם של בעלי העניין ושתדלניהם היא החלטתו של שר האוצר לבטל את ההימורים על מרוצי סוסים ואת מכונות המזל של מפעל הפיס. מכונות המזל הן מקור הרווח הגדול והצומח ביותר של מפעל הפיס, עם הכנסות שיא של 602 מיליון שקל ב־2015. מקור הכנסה זה ממומן מכספם של רבים מהחיים בפריפריה ובשכונות מצוקה, חלקם מכורים להימורים, אלא שה"כסף מלוכלך" הזה, כפי שכינה אותו כחלון, מממן מוסדות חינוך עבור הרשויות המקומיות ואת שכרם הגבוה של מנהלי מפעל פיס. מרכז השלטון המקומי, אחד הגופים החזקים ביותר בפוליטיקה הישראלית, אינו מתכוון לוותר בקלות על מאות מיליוני השקלים שמזרימים אליהם המהמרים העניים.

 

רפורמה נוספת, התקועה זה מספר שנים ומסעירה את המערכת הפוליטית, נוגעת לתשתיות בזק. לפי הסעיף בחוק ההסדרים המוצע, חברות תקשורת, ובראשן חברת "בזק", יהיו חייבות לפתוח את התשתיות שלהן לשימוש המתחרות שלהן: לאפשר להן להשתמש בקווים שנחפרו כשבזק הייתה עדיין חברה ממשלתית. מטרת הרפורמה היא להגדיל את התחרות, את היצע שירותי האינטרנט לצרכן ואת מהירות הגלישה, ולהוזיל את המחירים.

 

שר התקשורת, בנימין נתניהו, מנוע מלהתערב בעניין, כיוון שהוא מקורב לבעלי חברת בזק, שאול אלוביץ', אולם מקורביו - שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, השר הממונה על ענייני בזק, צחי הנגבי, וכן יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יואב קיש - נחושים להוציא את סעיף בזק מחוק ההסדרים.

 

להערכתם של המומחים לענייני מסדרונות הכנסת והכוח, עושה רושם שהאינטרס הציבורי לפחות בחלק מהמאבקים הללו יובס. √

 


פרסום ראשון: 26.09.16 , 22:35