yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    7 לילות • 04.10.2016
    רעש וסלסולים
    סטטיק ובן–אל הם סיפור ההצלחה ההיסטרי של השנה. ויש הרבה בוויזה ויש הופעות מפוצצות ואהבה, אבל הבן של שימי תבורי נשבע שהיה מוכן לזרוק הכל לפח בשביל לחזור לדבר ולגור עם אביו כי הנתק המוחלט ביניהם קורע לו את הלב
    גבי בר־חיים, רז שכניק | צילום: משה נחומוביץ'

    הקיץ האחרון של סטטיק ובן־אל היה חם מאוד. חם כמו 80 הופעות בחודש. מכונת הלהיטים השזופה הזו עבדה בקצב מבהיל, עד שפקע בה קפיץ. חצי הצמד, בן־אל תבורי, נאלץ להתמודד, מלבד העומס ההיסטרי, גם עם הסקנדל המשפחתי שהתנפח סביב סיפור האהבה של אבא שימי עם יהודית באומן. השילוב הזה הפיל אותו מהרגליים. "הגענו להופעה כי לא רציתי לאכזב את החתן והכלה. צלעתי כבר בכניסה לאולם ולא רציתי שיראו. אמרתי, מצידי שהרגל תיפול אחר כך. בסוף ההופעה פשוט נפלתי, פיזית, על המנהל שלי. סחבו אותי משם. כנראה שזו הייתה נפילת סוכר".

     

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    כל מה שרציתם לדעת על סטטיק ובן-אל | צילום: תומריקו. עריכה: ynet

     

    זה נשמע קצת יותר מזה. היה עליך מכבש לחצים מטורף, גם מקצועית וגם אישית, בגלל הסיפור המשפחתי.

     

    "הכל ביחד היה קשה לי, אבל אני מנסה להדחיק את הקושי כי לחתן ולכלה בחתונה לא אכפת מה עובר עליך. בסוף הייתי גמור, מפורק. יותר מזה: התביישתי, פחדתי שיגידו, 'איך הוא בא ככה להופעה?' כל המפרקים בגוף כאבו לי".

     

     

    סטטיק: "לי מפריע שהרבה כותבים שהמילים שלנו רדודות. זו אמירה אטומה ובנאלית. מפריע לי שזה נחשב לביקורת רצינית.
    סטטיק: "לי מפריע שהרבה כותבים שהמילים שלנו רדודות. זו אמירה אטומה ובנאלית. מפריע לי שזה נחשב לביקורת רצינית.

     

     

    אז מה הלקח?

     

    סטטיק: "למדנו שהיום אנחנו כבר לא יכולים לעבוד בקצב כזה. אנחנו דוחים בקשות להופעות בגלל חוסר זמן. אבל בהתחלה הייתה התלהבות מאוד קיצונית של 'בואו נעשה הכל'. שחקנו את עצמנו עד העצם. זה לא חכם".

     

    אמנם הם סיימו אותו עם הלשון בחוץ, אבל הקיץ הזה היה כולו סטטיק ובן־אל. המוזיקה שלהם, הכלאה בין פופ מזרחי לרגאטון, הולכת יופי עם ים, חוטיני, וודקה רד בול וכל מה שמריח מרוח נעורים. כשמוסיפים למיקס הזה גם הומור עצמי, השקעה חו"לית בקליפים ובצילומים ואת אריזת הצלופן של המפיק המוזיקלי ירדן "ג'ורדי" פלג, מבינים את הכתרתם המהירה כנסיכי הארמון המושמץ של הפופ הישראלי.

     

    כמו תמיד, הראשונים לזהות היו הטינאייג'רס. זה התחיל ב'דובי גל' (שעסק בהרחבה בישבן הנשי, והכעיס לא מעטות) והמשיך עם 'ברבי'. משם הם כבר המריאו - לא מעט בזכות פארודיות מוצלחות כמו 'עור ברווז' של ערוץ הכיבוד - לקהל בוגר ומתוחכם יותר בעיני עצמו, שנהנה מהדאחקה. 'כביש החוף' ו'סלסולים' כבר הפכו אותם למיינסטרים. החותמת הסופית הגיעה מהבורגנות: חברות היי־טק וחברת החשמל כבר הזמינו אותם לאירועי חברה כדי להזיז את הישבן. בסלון של אייל שני, למשל, יאפים והיפסטרים נורא אוהבים לסיים איתם ערב. לקינוח הם זכו בתואר פריצת השנה ואנשי השנה במוזיקה במצעד של ynet וגלגלצ. הם גם הכניסו שני שירים לעשירייה.

     

    הטקסטים לא ממש נתן זך, אבל האסקפיזם שלהם קולע היטב לרוח התקופה, "לשים את הבעיות בצד", כמו שהם שרים, "אין הרבה בוויזה, אבל יש את הבריזה" וממילא הישראלים חולים על בס וסלסולים.

     

     

    אין עם מי לדבר. שימי תבורי ויהודית באומן
    אין עם מי לדבר. שימי תבורי ויהודית באומן

     

    ויש גם את העניין הזה של הכסף. בקיץ הנוכחי, כל טיפת זיעה של השניים שווה זהב. לערוץ הרשמי שלהם ביוטיוב יש 89 מיליון צפיות. הקליפ של 'ברבי' ביוטיוב עקף את 'דרך השלום' והפך לישראלי הנצפה ביותר, למעלה מ־31 מיליון צפיות. 'סלסולים' יעקוף אותו בקרוב. אבל הכסף האמיתי נמצא בהופעות. 25 אלף שקל לאירועים פרטיים, ו־50 אלף שקל וצפונה במקרה של הופעה לחברה. ואם השניים מעידים על 80 הופעות בחודש הכי לחוץ, תעשו לבד את החשבון ותקבלו סחרחורת.

     

    הם עובדים יחד פחות משנה, אבל בן־אל וסטטיק -"כינוי שנולד בזכות חבר שטוען שאני עוקצני כמו חשמל סטטי" - משדרים זוגיות נינוחה ומשלימים אחד לשני משפטים כמו זוג נשוי. תבורי מעריץ את הוורבאליות של סטטיק - "יש לו את אוצר המילים הכי גדול שהכרתי. ממציא מכל דבר משהו. הוא יותר מדי שנון. אם חס וחלילה קורה לך משהו בחיים, אתה צריך לחתום לי על מסמך שאני לוקח את המוח שלך כדי לבדוק איך הוא עובד". סטטיק מצידו מתעלף ממיתרי הקול שירש בן־אל: "איזה קול יש לו. זה עובר בגנים כנראה".

     

    יש לכם עוד מאפיינים של זוג ותיק?

     

    בן־אל: "כן! אני יודע איך הוא יתלבש. אני כבר קולט את המוח שלו והוא את שלי. ראיתי באינסטגרם חולצה שלו לפני הופעה וידעתי שהנעליים יהיו כסף".

     

     

    יש לו אחות? קארין באומן
    יש לו אחות? קארין באומן

     

    אגב, שאלו אתכם פעם אם אתם גייז?

     

    סטטיק: "יש תגובות שכותבים שאנחנו ביחד".

     

    בן־אל: "כן, שאלו כמה פעמים. לא נראה לי שעניתי".

     

    * * *

     

    בשבוע שעבר הוציאו שיר חדש, 'סתם', שמדבר על הפער בין הדימוי שלהם לבין החיים עצמם. הוא גרף תוך יום 1.4 מיליון צפיות. זו הבלדה הראשונה שלהם והקליפ המבריק מעוצב כאוסף של שערי עיתונים כשהכותרות זועקות את הדברים הכי מכוערים שנאמרו עליהם: ההצלחה שעלתה להם לראש, השירות הצבאי שלא הושלם, וכמובן הטלנובלה של התבוריס.

     

    "אמנים מצטיירים ככאלה עם המון זמן פנוי, כוח וקשרים", סטטיק נוחר בבוז על התדמית שלהם כמי שחיים את סיפור ההצלחה שלהם עד הסוף. "אבל האמת שזה בסוף נגמר כשאתה חוזר בוואן גמור מת בשלוש בלילה, במקרה הטוב. אתה יודע איך חברה שלך נראית רק כשהיא ישנה. אבל אולי זה טוב לקשר, מי יודע.

     

    "לאנשים קשה לעכל את זה אז הם באים בטענות, 'אתה לא עונה, אתה לא יוצא איתנו, לא בא לאירועים משפחתיים'. העולם חושב שהשתנית ושאתה אחר. ועל זה יש לי משפט שאומר: 'אנשים שאומרים שנעלמת כשהצלחת, נעלמו עוד לפני שהצלחת'".

     

    אז יש כאלה שפתאום רוצים את חברתכם?

     

    סטטיק: "ברור. וזה נכון גם לחלק מבני המשפחה שמתקרבים אליך יותר וגם לאנשים מבחוץ. פתאום הגיעו".

     

    בן־אל: "הצלחה ומעמד מסוים עושה משהו לאישה. נשים אוהבות כוח ולא יעזור. אתה אף פעם לא יכול לדעת באמת למה אישה נמצאת איתך. הרבה אמרו לי על חברה שלי אורטל שהיא התקרבה אליי בגלל ההצלחה. אבל אני מכיר אותה כבר המון זמן - אני באמת אוהב אותה ומרגיש שהיא אוהבת אותי".

     

    בואו נדבר לרגע על כסף. סטטיק, קנית דירה? מברוק.

     

    סטטיק: "קניתי דירה, נכון, אבל לא רק מהכסף שעשינו, היו לי חסכונות. אנחנו לא מתעטשים ויוצא מרצדס. זה לא ככה. ברוך השם, לא מתלוננים לרגע והמצב טוב אבל לא התעשרנו ברמה שאי־אפשר לתאר".

     

    בן־אל: "שמעתי שהרווחנו שישה מיליון. הלוואי. הייתי קונה בית עם בריכה. אני חוסך כדי לקנות אבל לא הגענו לשם".

     

    מה הדבר הכי מופרך שקניתם?

     

    סטטיק: "תמיד חסכתי כסף, מהתחלה. קיבלתי חינוך כזה. אבא שלי הוא דוקטור בפיזיקה ואמא בעלת תואר בכימיה ותואר באמנות. אני מעריץ אותם. הדבר הכי מוגזם שקניתי הוא השרשרת הזאת (מצביע על שרשרת עצומה משובצת יהלומים על צווארו). הכרתי ברשת צורף יהודי שעושה תכשיטים למיילי סיירוס וביונסה. הוא סיפר שיש לו משפחה מישראל ועשה את הקישור שזה אני אחרי ששמע את 'ברבי'. אמרתי לו שאין ראפר שלא חולם על שרשרת ראפרים אמיתית. תוך שבועיים הוא שלח לי שבלונה משעווה. זה 22.7 קראט. יהלומים אמיתיים וזהב אמיתי".

     

    20 אלף דולר?

     

    "הרבה יותר".

     

    60 אלף?!

     

    "הרבה יותר. וזה מבוטח. הוא בא לארץ לתת לי את זה. לא מעבירים דברים כאלה בדואר".

     

    בן־אל: "אני חוסך מה שאני יכול, במיוחד כרגע בגלל מה שקורה במשפחה - אין לי את העזרה מאחורה. אני לא מרגיש שאם אפול יהיה מישהו מאחוריי".

     

    לאן אתם מכוונים עכשיו?

     

    בן־אל: "לפתוח אסקייפ־רום".

     

    סטטיק: "אלבום. וגם להתפתח לעוד צדדים של התרבות, אולי. תיאטרון למשל. אני רק לא יודע איזה תפקיד כי אני כל כך לא מבין בזה".

     

     

    * * *

     

    אומרים שהשירים שלכם דומים זה לזה. נוסחתיים.

     

    סטטיק: "למי שאומר שכל השירים שלנו דומים, אני יכול לענות שכל היצירות של המוזיקה הקלאסית דומות זו לזו בעיני מי שלא מבין במוזיקה הזו. גם במזרחית, למי שלא מבין, הכל נשמע חפלה. השירים שלנו לא נכתבים לפי 'בוא נפצח מה שעובד'. לא רק שאין לנו נוסחה, אנחנו גם לא מחפשים אותה".

     

    מה מעצבן אתכם שאומרים עליכם?

     

    בן־אל: "הייתה איזו כותרת באינטרנט 'כביש הסוף'. אמרו שרבנו והסתכסכנו. איזו אמא החליטה שרבנו והיא ניסתה ללכת לגיא פינס והוא לא רצה כי לא היו הוכחות. אז היא הלכה למישהו אחר ופירסמו את זה. רבאק, איך בכלל הגעתם לזה? כתבו שהוא לא הגיע להופעה. אבא של סטטיק היה בבית חולים וחיפשו אש סתם".

     

    "או שאני יושב עם אורטל, מצלצלים ואומרים 'שמענו שבן־אל שבר היום את כל המשרד של הבוקינג. אז אורטל אומרת לו, 'איך זה הגיוני? הוא פה לידי, רק עכשיו התעורר'".

     

    סטטיק: "לי מפריע שכותבים שהמילים שלנו רדודות. כותבים את זה הרבה. זו אמירה אטומה ובנאלית. מפריע לי שזה נחשב לביקורת רצינית. מאחורי כל שיר יש סיפור ואומרים לך שהסיפור מטומטם. זה מעצבן. מי שמך לומר שאני רדוד ובאיזו סקאלה אנחנו מדברים בכלל? איך מודדים רדידות?"

     

    יש משהו קריפי בלראות ילדה בת עשר שרה 'יש לה תחת תחת אש בום בום'. סיפור אמיתי.

     

    בן־אל: "בפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה אמרתי 'אתה נורמלי? זה שיר על תחת. מי יכול לשיר ככה? אצלכם בסצנה זה בסדר. אבל איך אשיר את זה? תחת זה גס'".

     

    לא, כי להגיד על בחורה מכשיר זה מעודן.

     

    סטטיק: "'מכשיר' אנשים אוכלים איכשהו. כשכתבתי לא אמרתי לעצמי שאני רוצה בני 12. ויש גרסה מצונזרת ל'דובי גל' שבמקום תחת אומרים מא־מא. אין לנו מושג למה, אבל אין שם תחת".

     

    גרופיות בגיל ההסכמה כבר מחכות לכם מתחת לבית?

     

    בן־אל: "עוד לא יצא לי שום דבר הזוי חוץ מפעם אחת שבה גבר זרק עליי חזייה, בפורים".

     

    לא דופקות בדלת?

     

    "קורה, כן, אבל זה לא קיצוני. הרי כל החיים דפקו לאבא שלי בדלת. אני רגיל".

     

    שניהם עם חברות צמודות. סטטיק תשעה חודשים. אצל תבורי, פרפר לא קטן, התפתחה זוגיות טרייה עם אורטל עמר, כתבת מוזיקה ב'ערב טוב עם גיא פינס'.

     

    "היינו בקשר שש שנים. היא טענה שאני ילד, ולא ראתה את זה נכון. הקשר התנתק והיא עדיין עזרה לי בהמון דברים בחיים. ואז קרה כל הבלגן עם אבא והיא באה לדבר איתי ואמרה לי 'אני מביאה ג'חנון בשבת'.

     

    איך חיזרת אחריה?

     

    בן־אל: "אני בנאדם מאוד ישיר. אמרתי לה מאוד מהר שאני אוהב אותה. חיזרתי אחריה במילים".

     

     

    * * *

     

    סטטיק, או בשמו המלא לירז רוסו, הוא ילד טוב מהכרמל. אומץ בגיל ארבעה חודשים וגדל במשפחה אמידה. אחיו הגדול לומד כרגע בקיימברידג'. את תיק האימוץ הוא לא רוצה לפתוח כרגע. אולי בעתיד הרחוק. בגיל שלוש התחיל ללמוד פסנתר, עבר לגיטרה ובגיל 15 הופיע בפסטיבלים עירוניים עם להקת נוער חיפאית. "מביכה", הוא מציין. גם היום הוא מחזיק בטעם מוזיקלי מגוון להפתיע. "אני שומע מוזיקה של פעם, גשר הירקון, הדודאים, 'חסקה' של להקת חיל הים".

     

    לצבא התגייס במסלול ייעודי לקצונה, שירת כקצין באכ"א אבל לא השלים את השירות לאחר שחלה במחלה שנגרמת מחיידקים טפילים - ריקציה.

     

    "אצלי זה הגיע מקרצייה של ציפור. אין לי מושג איך נדבקתי אבל זו מחלה מאוד קשה, התנפחו לי בלוטות הלימפה, חום מאוד גבוה שלא עובר. יצאתי לגימלים של שבוע ואז עוד שבוע ועוד שבוע עד שהצבא החליט שאני פורש. התבאסתי כי לא רציתי לאכזב את אבא שלי. כמעט כולם במשפחה קצינים. בוגי קרוב משפחה שלי".

     

    מה שלומו, באמת?

     

    "שנינו עסוקים, אנחנו לא בקשר כרגע".

     

    הוא נפלט מהצבא במצב רפואי רע מאוד. "זה היה מאוד מסוכן. לא ידעו איך לטפל בזה. הגעתי לטיפולים תרופתיים מאוד חזקים. ירדתי 12 קילו. הייתי סגור בבית במשך שבעה חודשים והמחשבות רצות. יום אחד נשברתי ובכיתי לאבא, 'אני לא רוצה למות בגיל 21'. ואז הלכתי לרופא מומחה שעזר לפתור את שפעת החזירים. הוא הסתכל עליי, אמר שכנראה יש לי ריקציה ונתן לי כדור. לקחתי ותוך עשרה ימים הרגשתי טוב".

     

    זה שהוא לא מת בגיל 21 לא אומר שהוא ידע מה לעשות עם החיים שלו. "חשבתי ללכת ללמוד אבל שלחתי משהו למפיק נחשב של מוזיקה שחורה בשם עומרי סגל. התחלתי לעבוד איתו ונפתחו דלתות עם סאבלימינל. אירחתי את 'הצל' בסינגל שלי".

     

    אתם בקשר?

     

    "לא. ראיתי אותי לפני כמה ימים במקרה".  

     

    בן־אל: "ואמרת לי שפחדת שהוא יהרוג אותך".

     

    תבורי בא מרקע אחר לגמרי. כילד ראה מאבא שלו בעיקר מתנות יקרות ופחות את שימי עצמו. הוא מעיד על עצמו שהיה ילד חסר חוש הומור. "ההופעה הראשונה שלו שראיתי הייתה עם ננסי ברנדס, 'שחור על גבי לבן', מכרתי להם דיסקים בחוץ. אני זוכר שננסי היה יורד על אבא שלי בבדיחות בהופעות, והייתי ילד, לא הבנתי שזה בדיחות, ופעם אחת עליתי לבמה בעצבים והתחלתי לבעוט לו בפסנתר, 'אתה לא תגיד על אבא שלי ככה'. הקהל צחק".

     

    בגיל 14 מצא את עצמו שר בטקסים של בית הספר. "הגעתי לחזרה של המקהלה, התחלתי לשיר וכולם התחילו לבכות. לא הבנתי שזה מרגש. נבהלתי. ברחתי משם באותו רגע". האב הגאה לקח אותו משם ישר לאולפן הקלטות ואז גם להופעות. "באתי עם ג'ינסים רחבים".

     

    הו לא. למה?

     

    שלא יראו שהרגליים שלי רועדות. לא אשכח את זה".

     

    ומה הוא אמר על חוסר הביטחון שלך?

     

    "הוא לא ראה. שמרתי על פאסון. עד היום אני מנסה לשמור על פאסון גם כשאני מפחד. אבא הוא הווקאליסט הכי טוב שפגשתי. אני עדיין רוצה להיות כמוהו. (חושב רגע) אבל לא מבחינת נשים. אני רוצה להתחתן פעם אחת".

     

    למרות משטח ההמראה המפנק, תבורי נשאר על הקרקע במשך שנים כשניסה לפרוץ כזמר מזרחי במשך כמעט עשור. הלך יחד עם אחיו דניאל לאודישן של 'כוכב נולד' וחזר הביתה לבד. קיבל מינוף מהדוקו־ריאליטי 'התבורי'ס' וזה לא הספיק ואפילו השתתפות ב'גולסטאר' לא הפכה את אלבום הבכורה שלו ליותר מהערת אגב בתולדות הז'אנר.

     

    "החלטתי לטוס לאמריקה לחסוך כסף", מספר תבורי שכבר הרים ידיים, "לעבוד בברים, אולי לעשות מוזיקה, אפילו לעבוד בתחנת דלק. פה התביישתי לעבוד בברים כי אני מוכר ולא רציתי לשמוע 'מה אתה עושה פה'. ואז התקשרו אליי מרדיו דרום ואמרו לי 'רוצים אותך ליום הולדת. תבוא'. אמרתי שאין לי כסף לנסיעות, אמרו שישלחו מונית. בגלל שהייתי הכי תחתית, נכנסתי אחרון לתוכנית".

     

    מה זה אומר תחתית?

     

    "אם אייל גולן ועומר אדם ראשונים, אני אחרון. נכנסתי לחדר עם רון נשר (הראפר/מפיק המכונה סקיי) ושאולי בדישי. רון ואני התחלנו לדבר והוא אומר לי, 'יש לי שיר בשבילך'. הבנאדם סחף אותי. לקחתי את הטלפון שלו. אחרי ארבעה חודשים הוא התקשר אליי".

     

    סקיי הביא גם את סטטיק, שדישדש באגף המנומנם של ההיפ־הופ, טרום ההתעוררות האדירה שהוא חווה כעת. המפגש שלהם הוליד את 'דובי גל' והשאר היסטריה.

     

    עכשיו אנחנו בדירה של תבורי, באחד ממגדלי היוקרה התל־אביביים. אמא שלו, אביבה, גרה כמה קומות מעליו, ככה שיש לו אצל מי להתפנק. הוא נועל נעלי בית פרוותיות ילדותיות. על החזה קעקוע גדול באנגלית, 'אל תשכח מאיפה באת'. "הקעקוע הוא מגיל 19, כי כשהייתי ילד היו אומרים לי 'בטח אבא שלך מפורסם ואתה תגדל וגם תתפרסם'. אז עשיתי את זה על החזה כדי שכשאני מצחצח את השינים זה יהיה לי מול העיניים".

     

    ואכן, הקיץ האחרון לא נותן לתבורי לשכוח לרגע מאיפה הוא בא. העניינים המשפחתיים שלו הפכו לזירת התכתשות קרקסית בכיכובם של האחים, שימי ואשתו הטרייה, יהודית באומן. התקשורת בלעה כל קמצוץ של ג'וס, ביקשה עוד וגם קיבלה. בפינה הימנית שימי תבורי, אייקון מוזיקה המזרחית וגבר שאוהב נשים, ולפעמים גם מתחתן עם חלקן. בפינה השמאלית, בניו שטוענים כי האישה החדשה בחיי אביהם משפיעה עליו באופן הרסני (כך טוענים גם חלק מחבריו הוותיקים של שימי) ומרחיקה אותו מהם.

     

    ויש גם תאוריות קונספירציה על עוקץ, אחות אמיתית או דמיונית וטענות של באומן שהיא צאצאית של סופיה לורן. בשיא ההטרללות פורסמו, בעיקר בתוכנית 'אנשים', הקלטות של שיחות טלפון סוערות בין חלק מהאחים לשימי וליהודית. עכשיו בן־אל מדבר לראשונה על הפרשה והכאב העצום שהיא מסבה לו. הוא חושף שהוא ואביו בנתק מוחלט כבר כמעט שנה. הוא לא הגיע לחתונה עם באומן. הוא לא מוכן להגיד את שמה בכלל ומקפיד לקרוא לה "היא". הוא נאלץ לתקשר עם שימי רק דרך אביבה תבורי. "הוא ביקש מאימא שלי שלא תיתן לי את הפלאפון שלו", הוא אומר בשקט.

     

    מתי התחילה התסבוכת הזו?

     

    "ברגע שהיא הגיעה. ניסיתי לדבר איתו כמה פעמים אבל היא תמיד על הקו, מקשיבה. אין לי נגדה כלום אבל אני רוצה לדבר נטו עם אבא שלי. והוא לא מוכן להיפגש איתי לבד אז אני לא מוכן לדבר איתו".

     

    אתה זוכר את הפגישה הראשונה שלך עם יהודית?

     

    "לא. היא הייתה מסתתרת. מגיעה אלינו, נועלת את החדר וזהו. אבא היה בודק אם אף אחד מאיתנו לא מסתכל ומעלה אותה וסוגר את הדלת. אי־אפשר היה לדבר עם אבא ולא לראות אותו. יהודית הייתה שלושה חודשים אצלנו בבית וכמעט לא ראינו אותה. לפני כשנה, חודש אחרי שאבא הביא את יהודית הביתה, הוא אמר לי 'בן־אל, אני מבקש שתחפש דירה'. במילים האלה. אמרתי לו, 'מה, אתה מגרש אותי? אבא ענה, 'לא, אני אעזור לך אפילו, לך תחפש דירה'. אמרתי לו שאני לא רוצה לעזוב, אבל אבא אמר שהוא רוצה שאעזוב".

     

    נעלבת?

     

    "עזבתי את זה כדי לא להכניס לעצמי דברים רעים לראש. שיחררתי. לא הייתה ברירה".

     

    ומתי סיפרו לכם שיש לכם חצי אחות?

     

    "יום אחד אבא עלה אליי לחדר, מתרגש כזה ואומר לי, 'אני רוצה לספר לך משהו: יש לך אחות'".

     

    הלם.

     

    (צוחק) "זה לא הפתיע אותי. אני מאמין עליו הכל. הוא עשה כל כך הרבה דברים משוגעים בחיים, אני לא אגיע לרבע מהם. אז התרגשתי, אבל בשבילו. הרי כל החיים הכינו אותי שאולי יש לי אח אתיופי או תאילנדי. פתאום המשפחה גדלה. בת־אל הייתה בת יחידה ופתאום נוספה אליה עוד בת, בשם קארין. הוא אמר לי 'אל תגיד לאחים שלך, אני אספר להם'. הוא סיפר לי שהיא אנורקסית ודברים כאלה. וניסיתי לעזור".

     

    איך?

     

    "ניסיתי לדבר איתה. יהודית הביאה לי מספר טלפון ואמרה לי שזה של קארין. ניסיתי לשלוח לה הודעות כדי להציל אותה מאנורקסיה אבל אחרי כמה חודשים הבנתי שמי שהסתמסתי איתה, זו בכלל לא היא".

     

    סליחה?

     

    "לא יודע עם מי דיברתי".

     

    איך הבנת את זה?

     

    "שאלתי את קארין פנים אל פנים והיא אמרה שהיא לא דיברה איתי מעולם בטלפון. ואני בנאדם מאוד חד: שמה ברחתי".

     

    אתה חושב שהיא באמת אחותך?

     

    "לא. אני לא מאמין. גם אבא שלי אומר עכשיו שלא ופעם אמר שכן. לא יודע".

     

    לפני שבוע הוא מצא את עצמו בבית דגן. היה לו תירוץ טוב: טיפול מקיף אצל הספר הקבוע. במקרה - או שלא במקרה - הבית שבו גר שנים עם אביו נמצא לא רחוק. "רציתי להראות לאורטל איפה גדלתי", הוא מסביר. "אז ישבנו בחוץ, הסתכלנו על הבית. יגידו שעברתי את הגבול כי נכנסתי לחצר אבל לא נכנסתי לתוך הבית. פתחתי את השער של החניה".

     

    למה לא נכנסת?

     

    "פחדתי מאוד להיכנס כי זה מביא לי פלאשבקים שאני לא רוצה להיכנס אליהם עכשיו, על הימים שחייתי עם אבא. (משתנק) הרי חייתי עם אבא ואמרתי לו לא פעם, 'אני איתך עד המוות. עד שלא תמות לי בידיים, אני לא עוזב אותך'. לכן אני מוכן לוותר על כל מה שיש לי ולחזור לדבר איתו, (מדגיש) אבל אך ורק אם הוא ידבר איתי לבד.

     

    "אני זוכר שכשהיינו ליד הבית אמרתי לאורטל, 'אני מוכן לוותר על הכל! על כל הכסף שיש לי, להחזיר את החיים אחורה שנתיים כדי שאבא יחזור לדבר איתי וגם לגור איתו'".

     

    כרגע זה נראה רחוק מאוד. מרגע שבאומן נכנסה לחייו, שימי מסרב לדבר עם בניו ביחידות. רק בתו, בת־אל, נכחה בחתונה.

     

    היה רגע שחשבת לבוא?

     

    ברור שחשבתי. אחרי הכל זו חתונה של אבא שלי. אם זה עושה אותו מאושר, להתחתן פעם רביעית או חמישית (צוחק), אז בבקשה, למרות שזה מצחיק אותי. שואלים אותי אם אני עדיין אוהב אותו? אז אני עדיין אוהב אותו. אבל אם הייתי מגיע אז כל הצלמים היו באים עליי והיה נוצר בלגן. זה היה היום שלו והוא צריך ליהנות מהיום הזה. לא רציתי לגנוב לו את הפוקוס".

     

    הוזמנת?

     

    "הוזמנתי. אבל איך?! דרך התקשורת. ולא רק דרך התקשורת אלא בסמס לכל האחים מאבא שאומר 'תבקשו מיהודית סליחה ותבואו לחתונה'. על מה אני אבקש סליחה? על משהו שלא עשיתי? בקושי דיברתי איתה חוץ מהשיחה ההיא שהוקלטה, ושם יצאתי עליו".

     

    ההקלטה הזאת, ששודרה על ידי חיים אתגר בתוכנית "אנשים", מאוד קשה. אתה צועק עליו שהוא הפך אותך ליתום.

     

    "התקשרתי לשאול לשלומו ואז הוא התחיל לומר לי דברים כשהיא על הקו, דברים שאני לא אפרט כי אני מכבד אותו ולא אלכלך עליו בחיים. שלושה חודשים הייתי בתוך הסיפור הזה, ראיתי שאין עם מי לדבר ועזבתי את זה".

     

    זו השיחה שבה יהודית איימה עליך שאתה לא תשיר בישראל?

     

    "כן. יותר מזה: היא ניסתה לסכסך ביני לבין סטטיק. אחרי השיחה ששודרה היא ניסתה להתקשר אבל הוא לא זיהה את המספר ולא ענה לה. היא אמרה שרנה (באומן, דוגמן עבר ובנה של יהודית, גב"ח) יבוא לסטטיק".

     

    זורקים הרבה ניחושים לגבי הקשר של יהודית ושימי. שהיא כישפה אותו. שזה עוקץ. מה דעתך?

     

    "לא מאמין בכישופים. אני לא יודע מה קרה שם ומוכן לשלם כדי להבין. אני לא חושב שזה עוקץ. כמה כסף כבר יש לאבא, היא צריכה אותו בשביל עוקץ? אני רק יודע שבכל פעם שמתקשרים, הטלפון עובר ליהודית או לספיקר כדי שהיא תשמע. הוא דיבר עם בת־אל שאמרה לו, 'אבא אני מתחתנת, אני רוצה שתלווה אותי לחופה בחתונה'. והוא אומר לה, 'אני רוצה שיהודית תלווה אותך גם'. בת־אל אמרה, 'השתגעת? יש לי אמא! יש לי אמא חיה!' וסירבה כמובן. אבא אמר 'אני לא מגיע לחתונה'. נראה לך הגיוני? אבא שלי לא היה אומר דבר כזה בחיים. לא להגיע לחתונה של הבת שלו?! רק מלהגיד את זה יש לי צמרמורת. הוא היה מוכר את עצמו ואת החיים שלו אם צריך ומגיע לחתונה. אבא שלי היה אחד כזה שלא היה מוכן להופיע בלעדינו. אם חברה מסוימת הייתה מבקשת שיבוא בלי הילדים, הוא היה אומר, 'אני אוסיף כסף, הם יופיעו איתי'. כזה בנאדם הוא. ככה הוא דחף את הילדים לקריירה ועזר לנו. ופתאום הוא התרחק מהילדים שלו. הוא נעלם. זה לא הבנאדם שאני מכיר".

     

    ונגיד שהוא קורא עכשיו, מה היית רוצה למסור לו?

     

    "שאני מאוד אוהב אותו ויותר מזה: אני מאוד רוצה לדבר איתו, אבל זה אך ורק (מדגיש), ואך ורק אם ידבר איתי לבד. בבקשה".

     

    7nights@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 04.10.16 , 21:52
    yed660100