אחרי שנים ארוכות של נתק בתחום שיתוף הפעולה הכלכלי, בישראל נערכים למימוש שורה של פרויקטים רחבי היקף עם מצרים. הדיונים המשותפים מבטאים לא רק התקרבות בין המדינות, אלא גם צורך דחוף בשיפור התשתיות במצרים נוכח המשבר הכלכלי הקשה המאיים על היציבות הפוליטית במדינה.

בעבר, אחרי חתימת הסכם השלום, התקיימו בין ישראל למצרים שיתופי פעולה כלכליים, אלה הלכו ודעכו, וכבר שנים רבות שמצרים לא פנתה לישראל בבקשה לחדש אותם. לאחרונה הועברה פנייה כזו, ובמערכת הביטחון בישראל מרכזים את רשימת הפרויקטים האפשריים. בין השאר מתעניינים המצרים בשיתוף פעולה בתחום התפלת מי ים, נוכח הירידה במפלס הנילוס שעלולה להביא את מצרים בתוך עשור למחסור דרמטי במי שתייה ובמי השקיה, ונוכח העובדה שאספקת המים לתושבים ולחקלאות במדינה לא מדביקה את קצב גידול האוכלוסייה. ישראל נערכת גם לשיתופי פעולה ולסיוע למצרים בתחומי האנרגיה הסולארית, הפקת חשמל, חקלאות, השקיה וגז. נוסף על כך נבחנת אפשרות לשיתוף פעולה בתחום התיירות. מצרים סובלת ממשבר חמור בתחום, לאחר שהמיליארדים שהשקיעה בהרחבת תעלת סואץ לא הניבו את ההכנסות המצופות. בין השאר נבחנת אפשרות להגברת התיירות לסיני (הכוונה לתיירים זרים ולא לישראלים).

במגעים שהתקיימו לאחרונה בין גורמים מדיניים בכירים ודרגי עבודה ישראליים ואמריקאיים עלה חשש כבד ליציבות המשטר בקהיר. בישראל ובארה"ב מעריכים שאם במהלך שנת 2017 לא יחול שיפור מהותי בכלכלה המצרית, עלולה התסיסה החברתית להחזיר את האחים המוסלמים לרחובות ולערער את שלטונו של הגנרל א־סיסי. גם ראשי השלטון במצרים רואים את המשבר הכלכלי כאיום האסטרטגי המרכזי על ארצם, ולכן הם מרכזים מאמץ מיוחד במצרים ומחוצה לה בניסיון להגדיל את ההכנסות ולזרז את בניית התשתיות.

המשבר הכלכלי במצרים החריף בעקבות הלחימה בסיני ובלוב והסיוע לסעודים בתימן. בנוסף ההתחייבויות הכספיות שקיבלה מסעודיה, מאיחוד האמירויות ומכוויית מומשו רק באופן חלקי, והפנייה לקרן המטבע הבינלאומית בבקשה לקבל סיוע של 12 מיליארד דולר נענתה בשורה של תנאים שכללו צמצום הביורוקרטיה, העלאת מיסים והורדת הסובסידיות, מה שעלול בטווח הקצר להתסיס את הרחוב המצרי. בעולם מבינים ש־2017 תהיה שנה קריטית מבחינת השלטון המצרי, וישראל מנסה לגייס את קשריה עם ארה"ב ועם מדינות נוספות כדי לתמוך בכלכלת שכנתה.