"ראש הממשלה נחוש שלא לתת יד להקמת התאגיד", הסביר גורם בממשלה, "הוא ימצא את הדרך שלו לסכל את תחילת פעילותו ויחזיר לחיים את רשות השידור". ואכן, אתמול הובהר כי בנימין נתניהו עובר לפסים מעשיים במאבקו לסגירת תאגיד השידור הציבורי — כשבשלב הראשון הוא יכנס ביום ראשון דיון מיוחד על הנושא בפורום ראשי סיעות הקואליציה.
פורום ראשי הסיעות אינו גוף רשמי, והוא אינו מקבל החלטות או מקיים הצבעות. בסופו של הדיון, לפיכך, לא יוכרע גורלו של תאגיד השידור הציבורי, אלא רק תונח על השולחן עמדתם של ראשי הסיעות לקראת הצבעה אפשרית בשבוע שלאחר מכן בוועדת השרים לענייני חקיקה על הצעת החוק של יו"ר הקואליציה דוד ביטן — שלמעשה סוגרת את התאגיד החדש לטובת המשך קיומה של רשות השידור.
"אין קשר בין משבר הדיור לתאגיד"
נתניהו תומך בהצעת החוק, כבר לא מתאמץ להסתיר זאת, ותמיכה זהה צפויה להגיע גם מכיוונם של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן. מנגד ידוע כבר כי יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט ויו"ר ש"ס אריה דרעי יציגו את התנגדותם. יו"ר כולנו משה כחלון לא הגיב בקולו נגד המהלך מאז עלה לדיון החוק של ביטן, אף שבעבר התנגד נחרצות לביטול התאגיד. לאור זאת עלו במערכת הפוליטית טענות שלפיהן נרקם דיל פוליטי בין כחלון לנתניהו, שבמסגרתו יסייע ראש הממשלה לשר האוצר להעביר את חוק מיסוי הדירה השלישית, בתמורה להסרת התנגדותו לחוק של ביטן. אתמול, עם זאת, בשיחה עם סימה קדמון — שאת טורה המלא ניתן לקרוא ב"המוסף לשבת" — הבהיר כחלון שזה אינו המצב. "אין שום דיל, לא היה ולא יהיה דיל כזה", הוא אמר. "משבר הדיור הוא נושא אחד, והתאגיד הוא נושא אחר לגמרי. אין קשר בין הדברים, וכל מי שמנסה לחבר ביניהם הוא שרלטן". כחלון גם הוסיף שכבר הודיע לנתניהו שסיעתו לא תתמוך בחוק של ביטן. "יש לזה עלויות מטורפות", הסביר, "ויש לי הרבה מה לעשות בכסף הזה".
להתנגדות של ראשי הסיעות אין לכאורה משמעויות ביצועית, שכן נתניהו עדיין עשוי ליהנות מרוב בקרב חברי הקואליציה לתמיכה בחוק, ובמקרה כזה אף לכפות משמעת קואליציונית בעת ההצבעה בכנסת על החוק של ביטן. כחלון, בנט ודרעי אומנם מתנגדים לחוק, אך לא הציבו את הנושא כעקרון יסוד, ולא סביר שיפרשו מהממשלה אם יחויבו לתמוך בו נגד רצונם. עם זאת, מכיוון שנתניהו צפוי להבין ביום ראשון כי אין לו רוב למהלך בקרב ראשי הסיעות, הוא עשוי להחליט על קידום גרסה מרוככת של חוק ביטן — שלא תבטל את תאגיד השידור הציבורי, אך תתקע מקלות בגלגליו, תדחה את עלייתו לאוויר או תחייב אותו לבצע שורה של שינויים.
"נתניהו התאהב בחוק של ביטן"
כך, למשל, נודע ל"ידיעות אחרונות" כי גורמים המקורבים לנתניהו הסבירו לאחרונה שהוא עשוי להשלים עם תחילת פעילותו של התאגיד, בתנאי שמי שיובילו אותו לא יהיו היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ. "הם מזוהים עם השמאל", הסבירו אותם מקורבים, "בעיני נתניהו קם כאן גוף עוין לליכוד, ממש מתחת לפנס שלו". גורמים המקורבים להנהלת התאגיד, מנגד, אמרו כי "נתניהו מבין שהוא לא יוכל למנות את אנשיו לתפקידי מפתח, כפי שעשה ברשות השידור".
למעשה, עומר וקובלנץ היו מי שהניעו את נתניהו ליזום את הדיון ביום ראשון על עתיד התאגיד, לאחר שהודיעו השבוע על מוכנותם לעלות לשידור כבר בינואר הקרוב. הודעה זו מחייבת את תגובתו של נתניהו, בתור שר התקשורת, וההערכה הרווחת היא שנתניהו ינסה לדחות את תחילתם של שידורי התאגיד לפחות עד המועד האחרון לכך, אפריל 2017. שר בכיר הבהיר אתמול כי הדחייה תעניק לנתניהו זמן לגבש דיל להעברת החוק של ביטן. "יהיה מאוד קשה להעביר את החוק הזה אם התאגיד יחל לשדר", הוא הסביר. "נתניהו אמנם לא יזם את החוק של ביטן, אבל מאז שהוא עלה הוא התאהב בהצעה הזו". ואכן, בכירים בליכוד אמרו אמש כי התאגיד "אינו מוכן לשידורים בינואר", כפי שהוכח לטענתם במסמך שהועבר לנתניהו. בסביבת נתניהו, עם זאת, טענו אמש כי "לראש הממשלה אין עוד כל עמדה מחייבת בנושא, והדברים נבחנים".
על רקע מאמציו של נתניהו למנוע את שידורי התאגיד, הגיעו אתמול כ־150 עיתונאים לכנס חירום נגד התערבות פוליטית בגופי התקשורת הממלכתיים.
