אוגוסט 2010, משה פרץ, מטאור בשמי הים התיכון, זוכה לביקור בביתו שבקריית עקרון משני אנשים לא מוכרים.
"הם דפקו לי בדלת והציגו את עצמם כחוקרים של מס הכנסה", הוא נזכר, "ביקשו שאתלווה אליהם. בהתחלה לא הבנתי מה הם רוצים. חשבתי שזה סוג של מתיחה, שעובדים עליי".
כששני החוקרים של רשות המיסים לקחו מביתו של פרץ את המחשב והחרימו לו את הטלפון הסלולרי, הוא כבר הבין שמדובר באזעקת אמת.
"הם חיפשו גם באוטו שלי ונסעתי איתם לירושלים, לחקירה. בדרך אני מדבר איתם רגיל, בקטע של 'מה אתם רוצים?' הייתי הכי רגוע, עדיין לא היה לי ברור מה הסיפור וגם לקחו את הטלפון כך שהייתי מנותק. התחיל יום שלם של חקירות והייתי לבד. אמנון היה בחדר אחר".
אמנון הוא אמנון זנדני, המנהל של פרץ, דמות שחייבים להתעכב עליה. זנדני היה הראשון שהאמין בספר הצעיר ולקח אותו תחת חסותו עוד במהלך שירותו הצבאי, לפני כ־12 שנים. זנדני היה אז מתופף של אייל גולן, שהגיע להופיע בבסיס של פרץ. פרץ עלה לשיר עם צוות הווי פיקוד צפון, זנדני האזין, נדלק ולקח מפרץ את מספר הנייד שלו. זנדני הפך במהרה למעין אבא מאמץ של פרץ, שנטש את המספרה, עזב את טבריה והעתיק את מגוריו לדירתו של זנדני בגדרה.
"בשלוש־ארבע השנים הראשונות גרתי אצלו בבית, ישנתי ליד הילד שלו במיטה נפתחת", מספר פרץ, "בהתחלה גם ניקינו בניינים יחד. לשנינו לא היה כסף ואמא שלי הייתה שולחת אוכל. הייתי צריך להסתדר עם 4,000 שקל לחודש. בהופעות הראשונות התעקשתי על נגנים, גם אם אני לא ארוויח שקל. אמרתי לעצמי, 'בקהל לא יודעים כמה אני מרוויח, אפשר לשחק אותה'. הניקיונות היו הפרנסה האמיתית".
איפה ניקיתם?
"בגדרה. בלוקים, חדרי מדרגות. חמש וחצי בבוקר. נהניתי מזה. עזרתי לו כדי שהוא יעזור לי להצליח. זו הייתה הכרת תודה על זה שאני נמצא אצלו. אהבתי את זה שאמנון מתלהב ממני, שהוא מאמין בי. עד היום אני האמן הכי טוב שיש והזמר מספר אחת מבחינתו. האהבה שלו נתנה לי דרייב".
החיבור בין זנדני לפרץ עבד מצוין. אחרי אלבום בכורה מינורי ב־2005 שנשען על כותבים אחרים, פרץ המריא עם הלהיט 'אש' ב־2006 שמינף את אלבומו השני שיצא ב־2007. אחר כך הגיעו הלהיטים 'ואולי' ו'אלייך' ואלבום שלישי שמכר 40 אלף עותקים. פרץ נכנס במהירות מסחררת לליגת העל של אמני המוזיקה המזרחית. הרדיו השמיע אותו נון־סטופ, האולמות התמלאו, לוח ההופעות התפקע. על כל זה ניצח במסירות זנדני, שניסיון הניהול שלו הסתכם בטיפוח הקריירה של החייל משה פרץ בן ה־20. בשנים האלה, כך יתברר, נפערו הסדקים שהובילו את פרץ למערבולת ברשות המיסים.
* * *
חזרה לחדר החקירות של רשות המיסים באפריל 2010. אחרי שנים של שתיקה בנושא, ניכר שקשה לפרץ לדבר על זה.
"ייקח זמן עד שהיום ההוא יעזוב אותי", הוא מהרהר, "הייתי שם עד שמונה בערב וזה נראה אז כמו נצח. כבר הבנתי שיש כאן משהו גדול, אבל לא חשבתי שאני בתוך המשהו הגדול הזה".
איך לא? כבר היית אמן מצליח.
"אתה יודע מה? לא ידעתי שאני גדול, לא ידעתי את סדרי הגודל של העסק הכלכלי סביבי ובטח לא ידעתי על ניהול ועל חשיבותו. ידעתי רק שאני כל יום הולך לישון בשקט, שיש מישהו שמנהל אותי. חלוקת התפקידים בינינו הייתה ברורה. אמנון לא התערב לי במוזיקה, לא בכתיבה ולא בהופעות. אני לא התערבתי בכלל בניהול הכלכלי והוא כל הזמן היה דואג להרגיע אותי שהכל בסדר".
הואשמת העלמת מיסים. לא הבנת שאתה בצרות?
"האמת? הבנתי שיש כאן משבר אבל חשבתי שאמנון הוא זה שבבעיה ולא אני, כי אצלי לא מצאו כלום. לא היה לי תיק עצמאי בכלל. הייתי שכיר עם תלוש משכורת מאמנון. לא ניהלתי פגישה עם לקוחות, לא התקשרו אליי כדי להתמקח על מחירי הופעות, אפילו אם בני משפחה שלי רצו שאופיע. גם אירועים שאני הייתי מביא היו נסגרים רק מול אמנון".
כמה הרווחת בתקופה הרלבנטית?
"15 אלף שקל לחודש, 20 אלף לפעמים, היו גם בונוסים. זה גדל לאט־לאט".
סכומים נמוכים יחסית לכוכב במעמדך כבר אז.
"אבל לא הבנתי את גודל ההצלחה ואת הסכומים מסביב. התעסקתי במוזיקה. אז 'אש' מצליח ו'מהשמיים' מצליח והמחיר שלי עולה. זה לא כל כך עניין אותי. כל כולי הייתי בשיר הבא שיצליח ובאלבום הבא ואיך להצליח עוד יותר, להמציא דברים חדשים, לכתוב עוד שירים, להשתתף ב'רוקדים עם כוכבים'. הייתי בטירוף של יצירה ועבודה. לקחתי דירה קטנה בקריית עקרון, לא רחוק מאמנון. היה לי שם שקט".
פרץ וזנדני הואשמו ב-2013 בהעלמת הכנסות של מיליון שקל. פרץ רתח.
"הרי לא העלמתי שקל. איך יכולתי, אם הייתי שכיר? ההתנהלות של אמנון לא הייתה נכונה ואני לא מסיר אחריות מעצמי. פשוט הייתי צריך להתעורר הרבה יותר מוקדם".
איך מעולם לא שאלת אותו מה קורה בצד הכספי?
"ב־2009 באמת שאלתי אם הכל בסדר כי אמרו לי מסביב חברים, 'תבדוק שהכל בסדר, לא יכול להיות שאתה מקבל סכומים כאלה נמוכים'. הוא ענה: 'אל תדאג, יש רואה חשבון, אני מנהל את הדברים כמו שצריך, אנחנו אפילו משלמים יותר מדי. אני לגמרי בסדר עם הרשויות'. שאלתי, 'אתה בטוח?' הוא ענה לי שכן. בהמשך באו החוקרים. לא ידעתי ולא יכולתי לדעת מה הוא עושה ומה לא. היום זה נשמע לי אפילו מצחיק".
כי?
"הרי כל העסק הזה התנהל בלי מזכירה אפילו. רואה החשבון שאמנון הביא היה בסך הכל יועץ מס, חבר ותיק שלו שהוביל אותו לעשות דברים שהתבררו כלא נכונים. אמנון היה יכול לתת לי מה שהוא רוצה כי לא בדקתי אותו ולא הסכמתי לעשות את זה אפילו אחרי שאנשים ביקשו ממני לבדוק. אמרתי לכולם: 'אף אחד לא יהרוס לי את החברות עם אמנון. זה מעל הכל'".
יכול להיות שאמנון רצה להעלים כספים במכוון?
"לא חושב. הוא פשוט רשלן, סבל מחוסר ניסיון בתפעול עסק. זה היה חדש לו. הוא לא הבין את העוצמה ושצריך להתנהל בצורה יותר מסודרת".
ייתכן שהרשלנות הזו הביאה גם להעלמת כספים ממך?
"יכול להיות. זו שאלת השאלות. לא יכולתי לבדוק את זה עד עכשיו כי הייתי משבש הליכי חקירה. עכשיו אני שוקל לבדוק את זה רטרואקטיבית, למרות שזה קשה. אמנון כן דאג להעביר לי בונוסים בשכר מדי פעם".
וטיפים במזומן?
"לא נגעתי וגם לא זורקים עליי יותר מדי טיפים. אולי פעם זה היה יותר באופנה, היום פחות. שמע, אצטרך לחפור כדי למצוא אם לקחו ממני. אתה יודע מה, אני כבר לא יודע אם כדאי לי לחפש ולמצוא. אני רוצה לעבור הלאה. לא חסר לי כלום עכשיו. רוצה לעבוד בשקט וזהו".
פרץ יצא מחדר החקירות באוגוסט 2010 עם תובנה ברורה: גם אם זנדני ימשיך לסגור לו הופעות, הוא צריך לנהל את עצמו. "החקירות פתאום הכניסו אותי לטלטלה. זה גרם לי לעצור ולנסות להבין מה קרה. פתחתי חברה בע"מ, אירגנתי לעצמי משרד לבד, אמרתי שאני לוקח אחריות על עצמי ואף אחד לא ינהל לי יותר את החיים. לא הבנתי בזה בכלל וזו הייתה הפעם הראשונה שפתחתי עסק ונגעתי בסכומים כאלה. הרי אתה לא יודע מה זו הצלחה עד שזה לא בא באמת".
שאלת את אמנון מה קרה?
"איך? אסור לשאול שום דבר, גם לא את אשתו, כי ההתנהלות המשפטית בעיצומה. אתה לא מבין כמה זה מתסכל. כעסתי עליו מאוד, הרגשתי שאני עשיתי את שלי כמו שצריך והוא לא עשה את שלו. כעסתי על הרשלנות הזו".
איך חיים ככה ביומיום?
"קשה מאוד. ותבין, עדיין יש הופעות, היומן מלא ואני פוגש אותו כל יום ולא יכול לדבר איתו על מה שקורה. היה שלב שלא דיברנו בכלל. בסופו של דבר התפרצתי, ממש התפוצצתי. יום אחד אשתו באה והתפרצתי עליה, הוצאתי הכל. לא יכולתי לשמור את הדבר הזה בבטן, ורציתי שמישהו יקבל את הנזיפות שלי".
'נזיפות' זו הגדרה של ילד טוב.
"אתה צודק. אלה היו צעקות, 'מה עשית לי?' הם לא כל כך ענו, לא הייתה להם תשובה. רק שתיקה ומבט כזה הכי מעצבן, כשלא עונים לך".
מה עבר עליך באותם ימים?
"זה לא ימים, אלא שש שנים מאוד מתסכלות וקשות בצל הפרשה הזו. ברור שהיה לא טוב. זה לא מה שרציתי, לא מה שבניתי, לא מה שאני משדר, לא מה שאני רוצה ללמד. הסתובבתי כועס, כואב. חשבתי לעצמי, 'באתי ועשיתי את המוזיקה שלי, זה היה חדש וטרי ומגניב והבאתי ניחוח אחר וכל שיר פגע בול - והנה באה המכה הזו".
בכית?
"ברור. רצו אז שמועות שקניתי לאחים שלי בתים ומכוניות והכסף זורם, וכולם לקחו את זה 40 צעדים קדימה. ואני נכנס לבית של אחי ורואה את אמא שלי, היא מסתכלת עליי ובוכה. ואני פורץ בבכי יחד איתה. תבין, המשפחה שלי מאוד פשוטה. אמא שלי לא יוצאת מהבית בשביל לא לשמוע דברים על הבן שלה. אם שואלים אותה עליי, היא אומרת שאני הבן של אחותה".
מה היא אמרה לך?
"היא בעיקר לא הייתה רגועה. היא ראתה אותי פתאום בחדשות ולא ידעה מה קורה. פעם ראשונה שהיא נתקלת בעוצמה השלילית הזו בכתבות עליי. כולם פנו אליה וכל הבית רועד ועיתונאים מתקשרים והיא לא יודעת מה לעשות. כשהיא ראתה אותי פתאום פנים מול פנים, היא נרגעה. אני נזכר ביום הזה ויש לי צמרמורת עכשיו. זה היה טירוף. פתאום הבנתי שההצלחה יכולה להתהפך עליי בשנייה ושגם ההורים שלי חיים את הקריירה שלי. הם הפנים שלי ואני שלהם".
איך הגיב אבא שלך?
"הוא לא מדבר יותר מדי. אמא שלי, כשפוגעים בבן שלה, קודם כל כועסת ולא שואלת למה. גם היא כעסה על אמנון. היא יודעת מאיזה חומר קורצתי. הרי היה לי כסף עוד לפני הקריירה במוזיקה. הייתי ספר מצליח. היא ניסתה לשכנע אותי לא לעזוב את טבריה. 'אל תלך. תפתח מספרה כמו שחלמת'. אבל רציתי מוזיקה. הייתי מאוד נחרץ, אז אבא אמר לה, 'משה יודע מה הוא עושה. תני לו ללכת'".
בדיעבד, מה פגע בך הכי הרבה אז?
"זה שסמכתי על אמנון וזה שקיבלתי כמובן מאליו את התשובות שלו כשהוא הרגיע אותי שהכל בסדר. גם על עצמי אני כועס, שלא התעניינתי יותר, שלא העזתי להיות חוצפן ולומר 'בוא תעצור'. אחרי שהחקירות נפתחו, מרוב עצבים אתה שולח חיצים לכולם. לאמנון, לאשתו, מנתק טלפונים לאנשים, אבל כל הזמן כעסתי מאוד על עצמי. קשה לי אפילו לתאר את זה כי אני לא רוצה לחזור לכעס הזה. האמון שלי באנשים נפגע בצורה מטורפת ונפגעתי מאוד. סמכתי על אמנון כמו על אבא ואח גדול וחבר. קיבלתי פצצה לתוך הפנים. והכי מצחיק? רק עכשיו מותר לי לדבר איתו על הפרשה".
אז אמרת לו משהו בנושא הזה?
"עוד לא".
הגיוני.
צוחק. "גם לא פיטרתי אותו כי אני יודע שהוא אוהב אותי היום ואהב אותי אז. אני לא שוכח לו את התקופה היפה. אני רואה בעיניים את הילדים שלו, שהם כמו אחים שלי, ואני אוהב את אשתו".
מהצד זה כמעט בלתי נתפס שלא פיטרת אותו אחרי נפילה כזו.
"באותם ימים של כעס, כשסיפרתי למשפחה ולחברים שאני עוזב אותו, אמרו לי 'תעצור, שתה מים, אל תקבל החלטות פזיזות'. אז באמת חיכיתי קצת. הבנתי שאני צריך לזכור לו חסד נעורים. להסתכל אחורה ולהבין שהוא גם חלק בלתי נפרד מההצלחה שלי, בנאדם שקם איתי מוקדם כל בוקר ושיכנע אנשים במועדונים הכי חשוכים שמגיע לי לעשות שני שירים אחרי זמרים מוכרים, והשיג נגנים והביא אותי לאולפנים".
מה קורה היום?
"אני מחליט כמעט על הכל והאנשים סביבי יודעים מה אני רוצה לגבי כל השאר. סידרתי את כל המערכת. אמנון יודע שהוא התנהל לא בסדר. הוא ביקש אלף סליחות ואמר לי, 'אם יכולתי לקבל את העונש שלך, הייתי לוקח גם את זה'. ואני יודע שהוא מתכוון לזה. אולי עוד נעשה שיחה אמיתית על כל מה שקרה. לא בטוח".
חשבת באותם ימים שאולי נגמרה לך הקריירה?
"אפילו לא לרגע. ידעתי שבסוף לא אתרסק כי לא אני ניהלתי את הדבר הזה שנקרא משה פרץ".
* * *
בשבוע שעבר הורשע פרץ, לפי הודאתו, בהעלמת הכנסות בגובה מיליון שקל ובאי תשלום מע"מ של 140 אלף שקל בין השנים 2007 ל־2009. הסדר הטיעון לא כלל עונש מוסכם וברשות המיסים ביקשו לגזור על פרץ עונש מאסר בפועל, בדומה לקולגה קובי פרץ. פרקליטו של משה פרץ, אלי כהן, התנגד והשופט הישאם אבו שחאדה הטיל על פרץ ארבעה חודשי עבודות שירות אותם יתחיל לבצע בקרוב בבית אבות בראשון לציון. בגזר הדין הסביר השופט כי לפני כשנתיים הוטל על האמרגן זנדני עונש של חצי שנת עבודות שירות וקנס בגובה 75 אלף שקל, ושחלקו של פרץ בפרשה היה קטן יותר משל האמרגן. אחרי שש שנים ארוכות, פרץ יכול היה סוף־סוף לשחרר אנחת רווחה.
"רצינו לסיים את זה מזמן. בכל ההליך המשפטי היו תחנות גישור ובכל פעם השופט אמר, 'תגיעו להסכם, אל תמשכו את זה יותר ואתה, אל תחשוב שתצא מזה נקי'. נורא רציתי לסיים את זה בכל פעם וזה מאוד־מאוד הציק לי".
אם זו לא הייתה אשמתך, למה בכלל להסכים לעבודות שירות?
"כי כבר רציתי לסיים עם זה. בסוף הודיתי בכתב אישום מתוקן וגם לקחתי אחריות. צריך לומר את זה ביושר: כתוצאה מההתנהלות של אמנון היו ברשותי כספים שלא הוצהר עליהם. אשלם את המחיר למרות שכשאני מסתכל מול המראה, אני יודע שאני לא אשם במה שקרה".
וזה לא מציק לך שאתה משלם על טעות של אחרים?
"יותר מציק שאם לא היו קוראים לי משה פרץ, הדברים האלה היו נסגרים בחדרי חדרים. הבנתי את זה מזמן אז אני מבסוט שזה נגמר".
אבל אתה מוכתם כעבריין מס.
"תראה מה קרה פה. לפני תיקון כתב האישום, נשלחתי לקצינת מבחן שבודקת את העניין מיסודו. היא למעשה העיניים של השופט, כדי להכיר את הדמות הנאשמת. הייתי אצלה וההמלצה שלה הייתה חד־משמעית: לתת למשה פרץ עונש חינוכי. אמרו לי שרוב השופטים די מסכימים לתזכירים כאלה אבל השופט קרא והרשיע ונתן לי ארבעה חודשי עבודות שירות. אין לי מושג למה הוא לא הסכים וגם לא מעניין אותי. העיקר שזה נגמר ואני מכיל את זה באהבה. לא תשמע ממני התבכיינות, אני לא קורבן, לא מסכן, וגם לא רוצה לצאת כזה. ככה הוחלט, בסדר גמור. אני ממשיך הלאה".
ובכל זאת - אין בך תחושה של חמיצות על ההרשעה?
"אני לא רוצה לשקוע בתחושה כזו. הבטחתי לעצמי שאני אעבור את זה ואמשיך במוזיקה ועמדתי בזה. ניהלתי אורח חיים צנוע בשנים שעליהן מדובר וגם היום. אם הייתי עיוור וחי חיי כוכבות וכל מה שהיה חשוב לי זה האוטו הנוצץ והבגדים, יכול להיות שהייתי מקבל מכה יותר חזקה. אז יצא לטובה שלא הייתי כזה".
אתה מאוד חיובי לגבי כל העניין.
"בסופו של דבר הסכום שיוחס לי שלא שילמתי כדין הוא בסך הכל כמה עשרות אלפי שקלים. במקרים אחרים זה אפילו לא מגיע לבית המשפט. אתה יודע מה זה כל פעם להיתקל בכותרת כזו עליי במהלך השנים האלה? לא פשוט. בכל פעם שקורה משהו שקשור למיסים אצל מישהו אחר מציפים גם את המקרה שלי. וברור לי שזה יקרה גם עוד שנתיים. יזכירו לי. נחיה עם זה".
מצד שני, יש גם את אלה שאומרים: הוא סלב, לכן יצא בזול.
"אנשים קוראים רק את הכותרת ולא מתייחסים למה שכתוב בגזר דין ולכל ההליך. בדיון הלפני אחרון, בזמן שאני מדבר עם השופט פתאום קפצה הודעה לכולם עם הכותרת: 'המדינה דורשת מאסר בפועל למשה פרץ'. אמרתי לשופט, 'תראה, בזמן שאני מדבר איתך כולם כבר חושבים שאני הולך לכלא. יכול להיות שסתם אני עומד פה ומדבר?' אז רצו להקל עליי בגלל שאני סלב או לא? בסופו של דבר השופט החליט בניגוד למה שביקשה הפרקליטות".
בינתיים, בזכיינית ערוץ 2 רשת, מתלבטים בעקבות ההרשעה אם להמשיך להעסיק את פרץ כשופט בעונה הבאה של 'אקס פקטור'.
"ממה שאני שמעתי, אין עדיין התחלה של עבודה. אני רוצה להיות שם ומבחינתי אני שם כל עוד לא אמרו לי אחרת".
גם קובי פרץ עובר שנים קשות בגלל העלמות מס. למדת מהמקרה שלו משהו?
"לא, כי אין בכלל קשר בין שני המקרים וכל מקרה לגופו. כל אחד והעניינים שלו. הלוואי ויהיה לו טוב ושלא יקרה לו כלום. פגשתי אותו ואיחלתי לו הצלחה מכל הלב".
* * *
למרות פרשת המס, הרבה בזכות התנהלות תקשורתית ומשפטית נבונה, מעמדו של משה פרץ בתעשייה הים־תיכונית לא נפגע. ההופעות עדיין מלאות, האלבומים נמכרים היטב ואמנים רבים משגרים לו הודעות עם בקשות לשירים. גם הסיבוב המשותף עם עומר אדם היה הצלחה גדולה מאוד והוליד להיט ענק, 'היא רק רוצה לרקוד'.
"יכול להיות שנחזור לעשות משהו עוד עשר שנים, כמו כוורת. הדבר הזה עבד מצוין, הצלחנו להביא משהו חדש, אבל נכון לעבור לדבר הבא".
בקרוב יוציא אלבום חדש ובינואר ייצא לסיבוב הופעות עם החומרים הטריים.
"אני אף פעם לא בטוח בעצמי ומצד שני אני מרגיש שאף פעם לא טעיתי מהבחינה המוזיקלית. אם חשבתי ששיר מסוים יהיה להיט, זה בדרך כלל קרה. ממילא אין באמת פחדים כאלה כשיש לך ילדים. הכל מתגמד".
פרץ נכנס גם לכוונת של יוצרי 'ארץ נהדרת' שהפקידו על המיתרים של דדי דדון את 'בא אלייך במטוס', דאחקה על 'טיסה 5325' של פרץ.
"שיר גאוני, להיט בפני עצמו ועזוב את הסאטירה. כש'ארץ נהדרת' הוציאו את דדי דדון עם 'מתוקה מהחיים' הם לא ידעו שזה להיט היסטרי. הם עשו דאחקה. הילדים בחוץ ששמעו את השיר הפכו את זה ללהיט והם אלה שקובעים. היה שם משהו גאוני שעבד".
הפארודיה עלתה על המקור?
"לא חושב שעלתה, כי יש שירים יותר מוצלחים, אבל השיר מורכב מיסודות של להיט שאי־אפשר תמיד לפענח".
עובדה שאפשר, הם עשו כזה בקלות.
"אבל עובדה שהם הוציאו עוד שני שירים וזה לא הצליח ככה. צריך לראות את זה כמו שזה, מאוד מצחיק, וליהנות. שיתפתי את השיר בפייסבוק שלי".
סטטיק ובן־אל תבורי פגעו בזמרים הים־תיכוניים?
"ממש לא חושב ככה, ההפך. כל דבר שמרענן את המוזיקה הוא טוב. הם סוג של גאונים ואני מאוד אוהב אותם. עושים מוזיקה טובה. אתה יכול לשיר מזרחי גם באופן שבו הם מציגים את זה. ומה זה מזרחית? מוזיקה ישראלית ותערובת אחת גדולה של השפעות מזרחיות ואירופיות ורוק ולטיני. היום כל העולם מתערבב. אתה מקבל כל מה שאתה רוצה בלחיצת כפתור. סטטיק ובן־אל ידעו ללחוץ על אותו כפתור, הביאו משהו חדש, העניין של הרגאטון. בן־אל זמר מזרחי ששר מצוין ויש שם משהו שעובד. מגיע להם שאפו".
גם להם כבר אומרים שהטקסטים רדודים.
"שטויות. הם יכולים לקחת את הנוער למקום יותר סולידי. הילדה הגדולה והאחיינים שלי התאהבו בשירים שלהם. אז אתם רוצים להילחם בזה? תעצרו רגע, תיהנו מזה. אני הולך לישון ולפעמים שר לעצמי 'אין לנו איביזה'".
נשוי לירדן, עורכת דין, חברתו מטבריה, גרים בבאר יעקב ("מקום שנותן לי את השקט שלי, תל־אביב לא מתאימה לי"). לפני חמישה חודשים הצטרפו למשפחה תאומים, אחים לבכורה בת השנתיים.
"אני כמעט מבטל את עצמי מול הילדים, ועושה את זה באהבה. פתאום משהו קטן צץ ומראה לך מה זה החיים האמיתיים. אני מתלהב מדברים אחרים הרבה פחות. כבר לא מגניב לצאת לאיזה מקום טרנדי אבל משתדלים לעשות את זה בשביל הנפש. שנינו אוהבים את אותם דברים ואת הבית".
עושה הכל בבית?
"אי־אפשר להתחמק מזה. קם בלילה, מחליף, מקלח. אתה נכנס לזה יופי, לקקי ולהכל. ההורים שלנו מאוד עוזרים לנו, עושים שבוע־שבוע. אני גם מבשל הכל. בשר, דגים. ירדן יותר בריזוטו ובחריימה ובקובה".
לפני שנסיים, ברכות. זכית בתואר שיאן ההופעות ליום העצמאות. 180 אלף שקל להופעה זה לא מעט מוגזם? "אני מופיע כל השנה, הרבה מאוד בפריפריה, לאן שקוראים לי אני מגיע בכיף גדול. הייתי בלוד, שילמו לי את הסכום הזה וראש העיר בא אחרי ההופעה ואמר לי: 'בחיים לא היו כל כך הרבה אנשים שהגיעו לראות הופעה בלוד'. אז הם עושים את החישוב שלהם אם להביא אותי או לא. ראש העיר אמר ששווה לו להשקיע אם מגיעה כמות כזו של אנשים שלא יוצאים לחפש הופעות במקום אחר. אני לא מכריח אף אחד להזמין אותי".
