חלום נעוריו של פייר וייל (62), שגדל בכפר קטן באלזס לורן, היה להיות אגרונום בקיבוץ בישראל. "בסוף הגשמתי את החלום בברטאן", הוא אומר בחיוך. היום וייל הוא הבעלים של חברת ולורה (Valores) מחבל ברטאן הפורח, המייצרת מזון עשיר באומגה 3 לבעלי חיים. היקף המכירות של מוצרי המזון – ביצים, חלב, מוצרי בשר ואפילו חמאה – מבעלי חיים שהוזנו בתוצרתה מגיע בצרפת ל־1.5 מיליארד יורו. ברשת הסופרמרקטים הצרפתית U, הרביעית בגודלה בצרפת, חלב מהסוג הזה מהווה 49% מכלל מכירות החלב של הרשת.

גם בבלגיה, איטליה, קנדה, יפן ושוויץ מייצרים מזון לבעלי חיים על פי הנוסחה שפיתחה ולורה, ומהשבוע גם בישראל: תנובה מעלה למדפים את "חלב משק", מפרות הגדלות בשתי רפתות בארץ – הרדוף ורפת הבונים – על מזון מועשר באומגה 3 מתוצרת ולורה. הרעיון: המזון המועשר, העשוי מפשתן, גורם להן לייצר חלב שמכיל יותר אומגה 3, והיחס בין אומגה 3 (החיובית) לאומגה 6 (השלילית) בו נמוך יותר. הפרות גם פולטות פחות גז מתאן, הפוגע בשכבת האוזון, ותוחלת חייהן גבוהה יותר.

וייל הקים את ארגון BBC (Bleu Blanc Coeur – לב כחול לבן), שהוא משמש כנשיאו, ומטרתו לערוך מחקרים, לפקח ולהעניק למוצרים תו BBC, שמשמעותו כי מקור המוצר הוא בבעלי חיים שהוזנו במזון עשיר באומגה 3. בארגון חברים 300 נציגי חקלאים, חוקרים, יצרנים, רשתות וצרכנים.

פייר וייל, בעלי חברת ולורה. רצה להיות אגרונום בקיבוץ

"האו"ם אישר את השיטה שלנו להאכלת בעלי חיים כשיטה שמפחיתה פליטת גז מתאן מהפרות", אומר לי וייל בגאווה, בביקור דחוס של יומיים בחבל ברטאן, המספק 40% מתצרוכת המזון של צרפת. "העולם נעשה שמן יותר וחולה יותר, וקשה לשנות הרגלי אכילה. החוכמה היא לשנות את הרכב המוצרים. הניסויים שלנו הראו שתושבי ברטאן סוכרתיים, המכורים לחמאה, אכלו חמאה מחלב פרות שניזונו מפשתן והראו ירידה בכמות הסוכר ועלייה בתנגודת לאינסולין".

איך מקבלים תו התקן של BBC?

וייל: "צריך לבצע בדיקות להוכחת הערך האמיתי של אומגה 3 ואומגה 6 במוצר, והיחס ביניהן. אסור להשתמש באנטיביוטיקה בבעלי חיים כאמצעי מניעה, אסור להשתמש בשמן דקל ובתוספים כימיים במזון שלהם, ויש להוריד את אחוז התירס במזונן".

איך הגעת לרעיון של האכלת הפרות בפשתן?

"ראיתי שהעולם מתמלא בתירס וסויה כמזון לבעלי חיים, ושוכחים את בריאות החיות. עבדתי בחברה גדולה למזון בעלי חיים שפשטה את הרגל, והחלטתי לשנות. התחלתי בבריאות החיות. אחרי חמש שנים קלטתי ששינוי הדיאטה של הפרה לא רק משפיע על הפרה, אלא על איכות החלב. שאלתי את עצמי איך ייתכן שבני האדם הגיעו למחסורים כאלו באומגה 3, רכיב שמצוי בכמויות מרשימות בעשב המסורתי שאכלו הפרות. היחס בין אומגה 3 החיובית לאומגה 6 השלילית הלך וגדל לרעת בריאותנו, מפי 5 בשנות ה־60 לפי 20 היום. גיליתי שהכל מתחיל בתירס ובסויה, הרכיבים הפופולריים ביותר בתזונת בעלי חיים היום, ששיעורם הולך וגדל בגלל עלויותיהם הנמוכות. פרה שניזונה כל הזמן מעשב לא זקוקה לאומגה 3. היא מקבלת אותו מהעשב. אבל באירופה הפרות ניזונות מעשב רק חלק מהשנה, וגם אז לא כל היום. ובעולם הולך וגדל חלקו של המזון המלאכותי בתזונת הפרות".

הם התחילו בקטן ב־1992 – שישה שותפים, כולל רפתן, ז'אן פייר פסקה, שגם ברפת שלו בברטאן ביקרנו. וייל: "האמנו שעלינו לשנות מהבסיס את תזונת החיות כדי לשפר את תנאי חייהן, להגדיל את הכנסות החקלאי ולשפר את התזונה לאדם. בשלב ראשון בישלנו את הפשתן, כמו שעשה סבא של ז'אן פייר פסקה לפני שנים בניסיון לשפר את תנובת הפרות ובריאותן. מפנה ראשון חל ב־1999, כאשר פגשתי בפרופ' ברנרד שמידט, מנהל המחלקה לסוכרת, אנדוקרינולוגיה ותזונה בבית החולים המרכזי של דרום ברטאן בלוריאן. פרופ' שמידט לא הצליח לשכנע את חוליו – ברטאנים חובבי חמאה – לעבור לשמן זית, והתעניין ברעיון לשנות את הרכב החמאה. הצלחנו לערב גם את פרופ' פיליפ לגרנד, ראש המעבדה לביוכימיה ותזונה אנושית בעיר רן (ה־INRA, מעבדה נחשבת בקנה מידה בינלאומי – ש.ח.), חוקר מזון, שניסח את כל הפרק הנוגע לשומן וחומצות שומן בהמלצות התזונה של ממשלת צרפת. יחד ביצענו שני ניסויים קליניים. באחד קבוצה של 40 מתנדבים אכלה בשר, ביצים וחלב מעופות ופרות שהוזנו בפשתן במזונן הרגיל. קבוצת בקרה בת 40 מתנדבים אכלה מזונות רגילים. התוצאות הדהימו: לא רק שרמות האומגה 3 של הקבוצה הראשונה עלו, אלא שהיחס בין האומגה 3 לאומגה 6 בדמם צנח אחרי 15 יום בלבד, ולא נצפתה כל עלייה בשומנים הרוויים. השיפור התגבר אחרי 35 ימים".

במחקר השני, שנתיים לאחר מכן, אומר וייל, התגלה שיפור בפרופיל הדם של אנשים סוכרתיים, במיוחד בעמידות לאינסולין: "שני המחקרים התפרסמו. מאז ביצענו ארבעה נוספים, ועכשיו אנחנו עומדים לפני מחקר מקיף חדש, שייערך על 500 אמהות מיניקות, ויבדוק איך משפיעה תזונה בחלב פרות שניזונו בפשתן על תכולת האומגה 3 של תינוקותיהן".

וייל סוחב אותנו לפגוש את פרופ' לגרנד. "בצרפת קיים מחסור גדול בצריכת אומגה 3", אומר לנו לגרנד. "אחת המטרות שלנו היא לשפר את המצב, בגלל הצורך לשפר את תפקוד המוח, במיוחד לעת זיקנה. תוחלת החיים בצרפת עלתה מ־78 ל־82 שנים, ואיתה עלה אחוז המחלות הדמנטיות, כולל אלצהיימר. המקור הטוב ביותר של אומגה 3 הם הדגים – סלמון, הליבוט וטונה, אבל אין מספיק דגים, ולכן אולי החלב הוא הפתרון".

צילום: יובל חן

מפרות שאכלו טוב יותר: "חלב משק" של תנובה וחלב הנמכר בצרפת

ומה אם אנחנו בעצמנו נתחיל לאכול פשתן, ולא נאכיל בו את הפרה או התרנגולת?

פרופ' לגרנד: "צריכת הפשתן על ידי האדם פחות טובה מאשר קבלת אומגה 3 מהפרה, כי הפרופיל הכללי של חומצות השומן משתפר בצריכתם מבעלי חיים".

בביקור אנחנו פוגשים גם את לואה שסנה־ג'ירארד, ראש עיריית ליפרה, עיר של 10,000 תושבים, וסגן יו"ר הפרלמנט של ברטאן. הוא מסביר לי שהעירייה אחראית להסעדה בבתי הספר היסודיים בעיר, בהם לומדים 500 תלמידים. "החלטנו שלא לתת את האחריות על תזונת ילדינו לחברה חיצונית והשקענו 2 מיליוני יורו בבניית מסעדה. בבתי הספר אסור למכור משקאות קלים, גלידות וחטיפים. בנוסף, בכל בתי הספר היסודיים משתמשים רק במוצרי חלב בעלי תו תקן BBC. התחלנו למדוד גם את פליטת הגז של הפרות, וגילינו שהאכלת הפרות ברפתות שבאזור בפשתן גרמה להפחתת הזיהום הסביבתי כאילו חתכנו שליש מפליטת המתאן מהרכבים בעיר".

אגב, עוד לפני הניסיון של תנובה, נעשה בישראל בעבר ניסיון להכניס חלב מפרות שהוזנו במזון מועשר באומגה 3. יטבתה ערכה ניסוי שהצליח בפרות וב־2004 השיקה חלב בשם "חלב בוקר טוב" מועשר בסידן ובברזל, אבל אחרי שנה וחצי הוא ירד מהמדפים. אולי הקדים את זמנו, אולי השיווק לא הדגיש מספיק את תועלות האומגה 3. "מטעמי רגולציה פנימית לא יכולנו להגדירו כמועשר באומגה 3", אומר רם סרוגו, מנכ"ל יטבתה. "מאז אנחנו עושים כל הזמן מאמצים להשביח את חומרי הגלם של מוצרינו ומאחלים בהצלחה לתנובה".

מר וייל, איך משכנעים רפתנים לשנות את תזונת הפרות?

וייל: "זה לא היה פשוט. צרפת צרכנית אדירה של חלב, ומתבססת על כ־60,000 רפתות משפחתיות קטנות, שבכל אחת עד 100 פרות חולבות. התזונה שהצענו יקרה יותר. החקלאים רצו עובדות, ובהתחלה לא היו לנו. תוצאות המחקרים המדעיים שערכנו שיפרו את המצב, והמהפך קרה אחרי מגפת הפרה המשוגעת בשנת 2000".

אתה לא מותקף על ידי טבעוניים וצמחוניים?

"אנחנו מאמינים שאנחנו משפרים את תנאי החיים של בעלי החיים. הרפתנים בבריטן דיווחו לנו שתמותת הפרות ירדה בעקבות תוספת מזון הפשתן לתזונה. במפגש האחרון של חברי הדירקטוריון של ה־BBC התנהל ויכוח סוער שטרם הוכרע בשאלה עד כמה אנחנו צריכים להקפיד על תנאי הגידול של בעלי החיים כתנאי למתן תו התקן שלנו. היו חברים שדרשו שהתו לא יינתן למי שמגדל תרנגולות בשטח של פחות מ־2 מ"ר לתרנגולת. התקן הצרפתי דורש 1 מ"ר. הדירקטוריון החליט בשלילה. אבל אנחנו עובדים עכשיו על הגדרות תנאי הגידול".

מה החלום שלך?

"כשהתחלנו כמעט לא גידלו בצרפת פשתן. היום מגדלים פשתן בהיקף של חצי מיליון דונם, לעומת 55.5 מיליון דונם של חיטה, ו־30 מיליוני דונם של תירס. כדי להאכיל בפשתן את כל בעלי החיים המייצרים מזון, יש צורך ב־3 מליון דונם. אני מקווה שנגיע לשם".

הכותבת היתה אורחת תנובה בצרפת.