לפני כמה שבועות הוצב ברחוב עמק רפאים בירושלים דוכן החתמה. בתוך זמן קצר חתמו יותר מ900- תושבים על מסמכים שמפצירים ברשויות התכנון לסייע להם. הבעיה: עורך הדין דוד שִ מרון, ידידו הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הציג עוד תוכנית שאפתנית בתחום הנדל"ן. הפעם מדובר במלון בשם "קולוני," ששייך ללקוחו האמריקאי מורד זמיר.
כבר שנים ששמרון מדהים את התושבים ואת ועדות התכנון. מבחינתו, אין בעיה שהמלון תוכנן תחילה להיות בן שש קומות בלבד או שדורשים ממנו שהבנייה תשתלב בבתים הקטנים בסמטה הציורית שבה יוקם. כל זה לא הפריע לשמרון להתעקש על בנייה לגובה 11 קומות. הוא גם לא התרגש כשגורמי התכנון ביקשו שיגיש מסמכים שאינם נוחים לו. שמרון פשוט סירב. וכשהלקוח שלו התבקש לשמר בקפדנות נכס היסטורי שנמצא בשטח, גם עם זה אין לשמרון וללקוח שלו בעיה: הם הציעו לשמר את הנכס ההיסטורי - בתוך הלובי של בית המלון.
עד היום נכשלו שמרון ולקוחו בניסיון להגדיל את מלון "קולוני" מעבר לתכנון. בקרוב מאוד המצב עשוי להשתנות, כשהוועדה המחוזית תחליט בעניין תוכנית חדשה שהגיש. מדובר בשמונה קומות, אלא שגם הפעם שמרון ולקוחו אינם מסתפקים במועט: למרות שהשטח תוכנן לתיירות, הם דורשים לדחוס עוד תוספת נכבדת: יותר מ2,900- מ"ר בנויים לדירות נאות למגורים. ההכנסה הצפויה ללקוח מהטבה שכזו מגיעה ל30- מיליון שקל לפחות. ולא מדובר בסתם לקוח: זמיר, שמכיר אישית את נתניהו, סייע בעבר באיסוף כספים עבורו בארצות-הברית.
תושבי השכונה נערכים למאבק מתיש וארוך ויודעים שצפויות בו גם הפתעות: בפעם הקודמת שנאבקו בשמרון, נתניהו התערב כיו"ר האופוזיציה והבהיר שצריך לשנות את החוק. זו אותה חקיקה שהוביל לאחרונה בלהיטות כראש ממשלה, בטענה שתסייע לכל אזרח "לסגור מרפסות." אבל בפועל לא מדובר דווקא במרפסות. הלהט שבו מתייחס נתניהו לנושא מהווה התקפה על הרשויות שהפריעו לשמרון; אלו אותן רשויות שבלמו את שמרון כאשר דרש לקדם וליישם עבור לקוח אחר תוכנית בנייה ענקית - שאישורה מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק.
השכנים השתוממו במיוחד כשהתחוור להם עוד משהו: את תהליך החקיקה החדשה שהוביל נתניהו ריכז בעצם שמרון בעצמו. שמרון ישב ב"צוות מאה הימים" שהקים ראש הממשלה וטיפל אישית בחקיקה החדשה בתחום הנדל"ן. "לא ייאמן," ממלמל באוזנינו זאב ארד, אדריכל המינהל הקהילתי בירושלים שמסייע היום לתושבים. "נשמע ממש כמו ברפובליקת בננות. לדעתי זו שערורייה."
עו"ד שִ מרון ונתניהו, המתגוררים בשכנוּת בקיסריה, משתפים פעולה כבר שנים. שמרון, הנחשב לאיש סודו, מטפל בענייניו האישיים של נתניהו, כולל בכספי תורמים, ובמקביל מייצג את המשפחה בתביעות אישיות. הוא טיפל, למשל, ב"פרשת עמדי" ומופקד גם על תביעות דיבה שמגיש נתניהו נגד כלי התקשורת.
שמרון גם ייצג את המשפחה בתביעות שהגישו שלוש עוזרות הבית - מהראשונה, טניה שאו ב,1996- ועד עוזרת הבית הנוכחית, ליליאן פרץ. בנוסף לכך, במשרד הירושלמי השייך לו ולעורך הדין יצחק מולכו נשמרים מסמכים פוליטיים הקשורים לענייני המפלגה. מולכו גם פועל לעתים בהתנדבות בשליחות מדינית עבור ראש הממשלה. "נתניהו ואני קרובי משפחה," הסביר לנו שמרון, "ואנחנו מיודדים משחר ילדותנו."
אבל לשמרון יש עיסוקים נוספים. לכמה מלקוחותיו יש פרויקטים עתירי ממון, שבהם מעורבותו של נתניהו עשויה להועיל. מבדיקה שערכנו עולה שכאשר מדובר בהטבות או בכספים על חשבון הציבור, לשמרון יש כמה לקוחות עם תיאבון גדול במיוחד. כשעובדי מדינה מנסים לבלום אותם, יש לקוחות שמבינים ששמרון יהיה שם בשבילם, כמו שהוא יודע: מצויד ב"קשרים הדוקים" עם הצמרת הכלכלית של המדינה, כפי שמתפארים במשרד.
תחקיר 7" ימים" חושף כי שוב ושוב דורש עו"ד שמרון עבור לקוחות גדולים שלו הטבות או כספים בסכומים שמדהימים את מי ששומע אותם, ולעתים נתניהו מתערב: פעם כיו"ר אופוזיציה שפונה לחבר כנסת בנוגע לפרויקט נדל"ן שבו שמרון מטפל; פעם בהחלטה שנתניהו מקבל כשר האוצר; ופעם בתפקידו כראש הממשלה.
דמותו של שמרון מעניינת במיוחד נוכח העובדה שנתניהו העניק לו את הכוח לעצב ולשנות את התפיסה בתחום הרגיש של קרקעות ונדל"ן. שמרון הוא מי שעומד מאחורי שתי הרפורמות הגדולות מאז כהונת הממשלה: האחת במינהל מקרקעי ישראל; השנייה בוועדות התכנון, רפורמה שתחליש את הוועדות המחוזיות ותחזק דווקא את המקומיות.
שמרון אומר בתגובה כי "דווקא בשל מעמדו המיוחד של משרדי, קיבלנו על עצמנו מגבלות רבות מאוד מול גורמי שלטון." ראש הממשלה מסר בתגובה שאין קשר בין פעולותיו הציבוריות לבין שמרון (לתגובות המלאות ראו מסגרות.(.1 חברת החשמל
האמריקאים באים!
הפעם הראשונה שבה קֶ שר בין שמרון לנתניהו יכול היה להדליק נורה אדומה, הייתה עוד במהלך כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה, ב.1998- נתניהו דיבר אז בנחישות רבה על כוונתו להפריט את חברת החשמל. זה היה אחד הפרויקטים המשמעותיים שביקש לקדם, כשהכל מבינים שמדובר בעסקה של מיליארדים. בשלב מסוים הודיע משרד רה"מ על תחילת ההליכים המעשיים, מהלך אשר כבר אז נתקל בהתנגדות ברשות החברות הממשלתיות. בכירים ברשות העדיפו שנושא התשתיות יישאר בידי המדינה ולא יופרט. עם זאת, אמרו, אם יוחלט להפריט, ישנן שתי דרכים: בתחרות במכרז פומבי, או בהפרטת מניות החברה בבורסה. ואכן, משה ליאון, ראש לשכת נתניהו, מסר שהמניות יופרטו בבורסה. גם מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר הבהיר בפירוש, ש"לא יהיה יזם פרטי."
אלא שבתוך זמן קצר התוכניות השתנו. ברשות החברות הממשלתיות גילו פתאום שרעיון ההנפקה בבורסה נגוז. במקומו הופיע, למרות ההצהרות, יזם פרטי: חברה אמריקאית גדולה ששמה "סאותרן אנרג'י," שהציעה לרכוש ישירות את מניות חברת החשמל. ברשות הופתעו עוד יותר כשגילו שמי שמייצג את החברה האמריקאית הוא ידידו של נתניהו - עו"ד שמרון. הלקוחות של שמרון חברו לוועד העובדים, וביחד החלו לנהל משא ומתן ממושך על מודל העסקה. כל זאת בכלל לפני שהחל הליך של מכרז.
משא ומתן שמתנהל בין לשכת נתניהו לידידו שמרון נראה צורם, והיועץ המשפטי לממשלה קבע שנתניהו יצרף לפגישות שר נוסף. כמקובל, נחתם הסכם למניעת ניגוד עניינים, אבל את היתרון המרכזי שממנו נהנה הלקוח של שמרון שום נייר לא יכול היה לטשטש: משא ומתן שנערך באופן בלעדי עם יזם פרטי בודד, ללא כל מתחרים, מנוגד לדרך שבה נהוג להפריט נכסי מדינה. "פתאום גילינו בעיתונות שמתנהל משא ומתן עם לקוח של שמרון," אומר גורם שהיה בסוד העניינים. "ברשות לחברות ממשלתיות הבהירו לשמרון שהם מתנגדים למהלך כזה וינסו לעצור אותו."
המשא ומתן נערך במשך יותר מחצי שנה והסתיים לאחר התנגדות שרים לעסקה בה דובר, כאשר פרטיה דלפו לתקשורת.
.2 הכנסת הישנה
שערוריית 32 הקומות
זמן קצר אחר כך פרש נתניהו מהחיים הפוליטיים, וחזר אליהם רק בשנת ,2003 כשר אוצר בממשלת שרון השנייה. גם שמרון חזר לתמונה, ובשלב ראשון ניהל עבור נתניהו את המשא ומתן על הצטרפותו לממשלה.
ההפתעה הבאה שהנחית שמרון הגיעה תקופה קצרה לאחר מכן: ב2004- דרש מהמדינה כספים כפיצוי עבור חבר מרכז ליכוד שהוא מייצג. מדובר ביזם נדל"ן בשם אילן רג'ואן, שרכש מהמדינה כמה שנים קודם לכן את בית פרומין בירושלים. בעת הרכישה הניח הלקוח שיוכל לבנות במקום לגובה. לא מדובר בבניין רגיל אלא בנכס היסטורי: זה המקום שימש משכן כנסת ישראל עד שנת .1966 בין כתליו נישאו נאומיהם הגדולים של דוד בןגוריון ומנחם בגין והתקבלו החלטות מכוננות כמו חוק השבות.
בעבר תמכה המדינה באפשרות לבנות לגובה במקום, אבל שום תוכנית מעשית לכך לא אושרה מעולם. כדי למנוע אי-הבנות, הבהירה המועצה לשימור אתרים את הדברים סמוך למועד הרכישה. "עשינו מהומות," אומר מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, יוסי פלדמן, "הבהרנו לכולם שלא נאפשר לבנות שם, בגלל הערך המיוחד של המקום."
ואכן, ב2003- התארגנו 17 חברי כנסת כדי לשמור על הנכס וקידמו במהירות הצעה להפוך אותו ל"מוזיאון הכנסת." יו"ר הכנסת רובי ריבלין תמך, ושלוש הצעות חוק בנושא התקבלו ברוב מכריע בקריאה ראשונה. "האפשרות הכי סבירה הייתה להפקיע את הבניין מהיזם," מסביר פלדמן, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים. "סביר שהיזם היה מקבל פיצוי כחוק, וככה המבנה היה נשמר. הבעיה הייתה שמשרד האוצר התנגד לרכוש את המבנה בחזרה. הם חשבו שעדיף להימנע מלשלם ליזם."
חברי הכנסת היו נחושים, אבל התנגדות האוצר להגיע להסכם כספי עם היזם הקשתה את ההתקדמות בנושא. מי שהתערב ושיחרר את הפלונטר היה נתניהו עצמו, בתפקידו כשר האוצר. בישיבה שנערכה ב2004- בלשכתו של יו"ר הכנסת הודיע נתניהו שהסיר את התנגדות האוצר, ובכך סלל את הדרך למשא ומתן שהתנהל בין שמרון, שייצג את רג'ואן, לבין המדינה. "לא חשבנו על העובדה שהפרקליט של היזם מייצג גם את נתניהו," אומר אחד הנוכחים באותה ישיבה. "מבחינתנו, העיקר היה שהפלונטר הותר ושנתניהו סוף-סוף הסכים שהאוצר ישלם ליזם. אבל חשבנו שיהיה מדובר בסכום צנוע."
נתניהו יכול היה להבין אז שעליו להתרחק מעסקים שמטופלים במשרד של שמרון. זמן קצר עבר, והוא עצמו ביקש למנות במקומו שר אחר לטיפול בהפרטת אחד הבנקים, כשלקוח של שמרון התעניין ברכישה. נתניהו איננו היחיד במשרד האוצר שהיה צריך להיות ממודר מהטיפול בנושא. כמוהו היה גם החשב הכללי ירון זליכה, שאחיו הועסק כעורך דין במשרד של שמרון.
אבל במקרה של בית פרומין נתניהו בכל זאת התערב והחליט שהמדינה תוכל לשלם ליזם. מה שקרה אחר כך הדהים כמה מאנשי המקצוע שעסקו בנושא:
מיד לאחר שנתניהו איפשר לנהל משא ומתן כספי, שמרון קיים שיחות ממושכות עם נציגי האוצר והציג דרישות כספיות שהוגדרו באוזנינו "הזויות." מדובר בבניין בן שלוש קומות בלבד, אשר לפי התוכנית הקיימת מותר לבנות עליו עוד שלוש, וביחד - שש קומות. אמנם בעת המכירה הוצגה תוכנית ל16- קומות, אבל היא מעולם לא אושרה, והרשויות, כאמור, הבהירו זאת בזמן המכירה. גם משרד המשפטים הבהיר זאת בהמשך, וכך גם נציגי הוועדה המחוזית. למרות זאת שמרון, שטען שמדובר ב"הפרת חוזה," דרש מהאוצר פיצוי כספי ללקוח לפי בניין בגובה של 32 קומות. לא פחות.
"כששמענו את שמרון, פשוט לא האמנו," אומר גורם הבקיא בפרטי המשא ומתן. "אלו דרישות חצופות. איך ייתכן שחבר מפלגה קונה בניין בן שלוש קומות, שמותר לבנות בו עוד שלוש בלבד, ושמרון דורש מהמדינה פיצוי לפי גורד שחקים? וזה רק אחרי שביבי התערב ואישר לנהל משא ומתן? 32 קומות בלי שום חוזה שיש בו משהו דומה לזה? לי זה נראה כמו להשתין מהמקפצה." ואכן, היועץ המשפטי של משרד האוצר, יואל בריס, הבהיר באחד הדיונים את עמדת המשרד: "נקודת המוצא של 32 קומות מעולם לא הייתה מקובלת עלינו."
אבל גם כך, המשא ומתן שניהל האוצר היה נדיב במיוחד. המשרד הסכים משום מה לדון בהסדר שבו יפוצה רג'ואן לפי 24 קומות. למזלם, שמרון לא הסכים שלקוחו יסתפק רק בזה. בשיחה שערכנו עם גורמים במשרד, הם לא הצליחו להסביר מדוע נגררו לפיצוי כה נדיב והודו שמדובר בטעות קשה. "הבנו," אומר אחד מהם, "שמבקר המדינה היה עורף לנו את הראש - ובצדק." הם גם הבהירו מיהו הגורם הבכיר שתחתיו ניהלו באוצר משא ומתן בנושא.
מדובר בחשב הכללי ירון זליכה. כאמור, שמרון העסיק מעט קודם לכן את אחיו כמתמחה, ואחר כך כעורך דין. כשפנינו לזליכה כדי לבדוק אם ומתי עסק במסגרת תפקידו בפיצוי ללקוח של שמרון, הוא סירב להגיב עניינית לנושא והעדיף לתקוף את "ידיעות אחרונות."
לפי המידע שבידינו, זליכה היה מעורב בנושא, ובכנסת ביקשו לשמוע ממנו מה סוכם בנוגע לפיצוי. "מעת לעת הייתי מתקשר אליו (לזליכה,"( סיפר ב2007- מנכ"ל הכנסת, אבי בלשניקוב, "הוא היה אומר: אנחנו על סף פשרה, או-טו-טו אנחנו גומרים. תן לי עוד חודש, מתגבשת פשרה."
"האמת היא שלא ידענו שאח של החשב הכללי עובד במשרד של שמרון," אמר לנו השבוע בלשניקוב. "גם על הקשר של שמרון ונתניהו לא חשבנו אז כבעיה. מה שהיה חשוב מבחינתנו היה שהסכומים לא ייצאו מקופת הכנסת, אלא מקופת האוצר."
הסכומים שדורש שמרון מהמדינה כפיצוי עבור לקוחו יכולים ללמד על אופן חשיבתו: חבר מרכז הליכוד השקיע 10 מיליון שקל בלבד. זה לא מפריע לשמרון לדרוש פיצוי של 100 מיליון שקל, ואף לטעון גם בפנינו שהנזק שנגרם ללקוחו עומד על הסכום הפנטסטי של 400 מיליון (!) שקל. פי 40 מההשקעה. זאת כשבתשע השנים האחרונות המדינה ממילא משלמת ללקוח סכום נאה של 1.8 מיליון שקל מדי שנה, כדמי שכירות למוסד דתי שפועל במקום.
באחד הדיונים הגיע שמרון לכנסת והסביר לח"כים המשתוממים את הדרישה לפיצוי לפי מודל של גורד שחקים. "זה לגמרי לגיטימי," אמר שם. "במדינת ישראל הרצון להרוויח הוא לגיטימי." שותף אחר במשרד של שמרון, עו"ד מיכאל ראבילו, ניסה לעורר אצל הח"כים אמפתיה כלפי הלקוח. "מישהו לוקח בחשבון את כל הנזקים שנגרמו לו"? אמר, "הוא השקיע כשאף אחד לא השקיע במדינת ישראל." אחד הנוכחים סיפר השבוע בגיחוך שכמעט הוציא את המטפחת: "אני לא מכיר עורך דיון במעמדו של שמרון שיעז להציג למדינה דרישות כאלה."
נכון להיום המשא ומתן תקוע, ובכנסת עדיין מקווים שאחרי שש שנים יעבור חוק שיאפשר לבנות את "מוזיאון הכנסת" ולהתחיל בהליכי הפקעה.
.3 מועצת הצמחים
עושה לביתו
לא רק עבור לקוחותיו יודע שמרון לדרוש כספים מהמדינה. ב2004- כיהן בתפקיד ציבורי ולא הסתפק במועט גם בדרישותיו לשכר שהוא עצמו מקבל. באותה שנה החלה, ביוזמת נתניהו, רפורמה נוספת - הפעם במשרד החקלאות, כחלק מהתוכנית שהציג ל"הבראת כלכלת ישראל." במסגרת הרפורמה אוחדו ארבע מועצות שעוסקות בגידולים (הירקות, הפירות, צמחי הנוי ושיווק פרי הדר,( ובמקומן נוצר גוף אחד חדש שנקרא "מועצת הצמחים." למרות שבמועצות שפורקו היו יועצים משפטיים בעלי ניסיון בתחום, ישראל כץ, שר החקלאות דאז, החליט שהגוף החדש נזקק ליועץ משפטי חדש לגמרי. מי שקיבל את המינוי היה שמרון.
משרדו זכה במינוי ללא מכרז, ואפילו בלי שנתן הצעת מחיר כלשהי. בעקבות ההליך מצא עצמו שמרון מככב בדוח מבקר המדינה, כשהוא אינו מופיע בשמו אלא מכונה "יועץ משפטי א."' מתברר שרק כמה חודשים אחרי שנבחר סוכם עימו שיקבל תשלום של לא פחות מ18- אלף דולר בחודש. "אין סיכוי שבמכרז מסודר היינו מגיעים לתשלום כזה," אמר בכיר במועצת הצמחים. הבכיר ציין שאלה לא כל הכספים שקיבלו שמרון ומשרדו. 18" אלף דולר כל חודש," אמר הגורם, "זה רק על מה שמוגדר טיפול 'שוטף.' בנוסף לכך היו עוד לפחות כשני מיליון שקלים עבור טיפול בהליכים משפטיים שהתנהלו."
יועץ משפטי אמור, כמובן, לוודא שהפעולות בארגון שלו הוא מייעץ נעשות כחוק. אלא שלמרות השכר הגבוה שקיבל שמרון, נדמה כי הוא לא הצטיין במניעת מינויים פוליטיים: בחודשים שלאחר בחירתו פרצה במועצת הצמחים חגיגת מינויים והטבות לפעילי וחברי מרכז הליכוד. החגיגה נחקרה על ידי המשטרה ולפני כמה חודשים אף הביאה להמלצה על הגשת כתב אישום נגד מיכאל אילון, מנכ"ל המועצה באותה עת.
הראשון שנהנה מהמינוי היה חבר מרכז הליכוד, שהפך ליועץ הביטוח במועצה; אחריו מונה יו"ר סניף ליכוד ל"מנהל אגף גידולי שדה ובתי צמיחה," תפקיד חדש שהומצא; מינוי נוסף היה של חבר מרכז הליכוד למנכ"ל חברה-בת של המועצה. כל אלה מונו ללא מכרז. אחד החוזים שנחתמו היה עם שעיה סגל, יועצו האסטרטגי של נתניהו. הוא נבחר להפיק ירחון למועצת הצמחים במחיר גבוה כמעט פי שניים מהירחון שהופק קודם לכן. סגל נמצא היום בלשכת נתניהו, מטפל בפניות שמגיעות מהתקשורת בענייני שרה נתניהו.
בעוד שמרון מכהן בתפקיד הציבורי שקיבל מהשר כץ, הוא גם נפגש עימו כדי לנסח הסכם פוליטי משתלם. בפגישה סודית בביתו של עורך הדין יעקב וינרוט כרתו כץ ונתניהו ברית לשיתוף פעולה פוליטי. מי שייצג את נתניהו היה לא אחר מאשר היועץ המשפטי שמינה כץ - שמרון.
שמרון הועסק כיועץ במועצה עד שנת ,2006 ומאז מילאו את התפקיד עורכי דין אחרים וההוצאות המשפטיות צנחו. שכרו של היועץ המשפטי הנוכחי, על פי מועצת הצמחים, עומד על כ30- אלף שקל בחודש, לעומת כ80- אלף שקל ששולמו לשמרון. במועצת הצמחים אומרים שהטענות אשר הועלו בדוח מבקר המדינה על אודות המינויים הפוליטיים טופלו, והיום המצב שונה.
.4 התרומות לנתניהו
יהודים טובים מחו"ל
בין שאר תפקידיו טיפל שמרון גם בתרומות למערכות הבחירות הפנימיות שניהל נתניהו בליכוד. שמרון יודע היטב שרוב מוחלט של הכספים מגיע מחו"ל. ב,2007- למשל, קיבל נתניהו שני מיליון שקל, 98 אחוז (!) מהסכום לא תרמו אזרחי ישראל. מבקר המדינה לא אהב את העובדה שמועמדים פוליטיים בישראל מקבלים כסף ממי שלעתים "נעדרים זיקה וקשר כלשהם למדינה," כהגדרתו, ולכן פנה לכנסת.
המבקר הציע לאסור תרומות כאלו בחוק, כך שהתורם יהיה "רק אדם בעל זכות בחירה לכנסת, הא ותו לא." שמרון היה בין היועצים שטרחו להגיע לדיון מצומצם שנערך בוועדת חוק, חוקה ומשפט, כדי להשפיע על החקיקה. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן, התבטא בחריפות וטען: "התמונה הזאת מחליאה." איתן דיבר על "ראשי ממשלות, שרים וחברי כנסת שעולים לרגל לכל מיני גבירים בחו"ל."
גורם במשרד המבקר מסר ל7" ימים" כי "מלבד ההיבט המוסרי יש קושי גם לפקח על הכספים בחו"ל. כאשר בדיקה כזו מתבקשת, המשאבים של המבקר מוגבלים." יש המעריכים כי במקרה של נתניהו, הבדיקה עשויה להיות מסקרנת. משך שנים קיבל כספים מתורמים בחו"ל, חלקם מעורבים היום במיזמי נדל"ן בירושלים, כולל במזרח העיר. מיזמים אלו עשויים להיות מושפעים מהחלטותיו של ראש הממשלה.
גם נציג משרד המשפטים אמר בדיונים בכנסת שיש בעיה עם הפיקוח על הכספים, אבל שמרון טען כי אין כל בעיה. "אין קושי בפיקוח," אמר שם. "הסכומים מתקבלים בצ'קים בלבד, ומצוינים עליהם שם וכתובת." שמרון טען שהתרומות צריכות להישאר בפיקוח מבקר המדינה ותמך בהמשך המצב הקיים, המתיר קבלת כספים ממי שאינם אזרחי ישראל.
בסוף הדיונים הוחלט שלא להיעתר להצעת המבקר ולהותיר את המצב כפי שהוא.
.5 ארבע העונות
ביבי סוגר מרפסות
ההתערבות של נתניהו בוטה במיוחד בפרויקט הנדל"ן הגדול שמוביל עו"ד שמרון יותר מעשר שנים. זהו מיזם שבו דרש שמרון מהמדינה הטבות עבור לקוחותיו - יזמי מלון "ארבע העונות" במושבה הגרמנית בירושלים. היזמים קיבלו קרקע פטורה ממכרז שנועדה לבניית בית מלון, אך שמרון הדהים את התושבים ואת מינהל מקרקעי ישראל, כשהתחוור לאלה מה עוד מתוכנן במתחם: רוב ההכנסות מהפרויקט אמורות בכלל להגיע מסוויטות פאר למגורים. בשל ההתנגדויות לפרויקט שהיה ללא מכרז היזמים נתקעו, ודרישותיהם נדונו בבית המשפט. לפי מסמכים שהוגשו במסגרת ההליך המשפטי, שווי הסוויטות למגורים שביקש שמרון לאשר מגיע לרבע מיליארד שקל. בית המשפט המחוזי בירושלים עצר את המהלך וקבע שמדובר ב"אבסורד" וגם ב"פגיעה קשה בשלטון החוק."
לפני כשנתיים פירסמנו ב7" ימים" כיצד התערב נתניהו כדי לסייע למיזם זה, כשהמינהל וגורמים נוספים בלמו את שמרון. כאשר פנינו אז לנתניהו, הכחיש תחילה בתוקף שפגש במישהו כדי לסייע לפרויקט; אחר כך הודה, אבל מסר הסברים תמוהים. לדבריו ניסה לקדם את הפרויקט בלי שום קשר לשמרון, אלא מפני שהמלון ייצור "אלפי מקומות עבודה לאזרחי ישראל."
התנגדות הדרגים המקצועיים להטבות ולתוכנית שהגיש שמרון הייתה הסבר מרכזי להחלטת נתניהו לשנות כעת את החקיקה בנושא קרקעות. כפי שהסביר אז דוברו אופיר אקוניס: "נתניהו תמיד נותן את הדוגמה הזו."
ואכן, באוגוסט האחרון הושלמה החקיקה החדשה, כשלמרבה הפליאה - שמרון עצמו מעורב בניסוחה ואף הגה אותה בעצמו. זאת, במסגרת תפקידו ב"צוות מאה הימים." שמרון השתתף גם במאמצי ההסברה מול ארגונים חקלאיים שחששו מהרפורמה.
החקיקה, שנחשבת לרפורמה החשובה ביותר שחולל עד כה נתניהו, מאפשרת העברת קרקעות של המדינה לידיים פרטיות. גורמים בימין תמהו על מהלכו של נתניהו והזהירו שמעתה גם ארגונים מוסלמיים יוכלו לרכוש אדמות במימון זר. על רקע זה הם התקשו להבין למה דווקא ממשלת ימין מובילה את הנושא ולמה נתניהו עוסק בכך בלהט. במכון לאסטרטגיה ציונית, למשל, נפגשו עם אנשי לשכתו. "הזהרנו שמעכשיו גופים ערביים יוכלו לרכוש אדמת לאום," אומר מרכז תחום הקרקעות במכון, עדי ארבל. "הופתעתי מהעוצמה שבה ביבי דחף את זה. היה ברור שזה חשוב לו מאוד. הוא קידם את החוק באופן אישי כמעט בלי להתפשר. להערכתנו, בלעדיו הכנסת הייתה עוצרת את זה, אבל הוא הכניס את הנושא מראש להסכמים הקואליציוניים."
חשוב לומר כי ברפורמות שנתניהו מעביר בימים אלו יש גם יתרונות. מינהל מקרקעי ישראל אכן זקוק לשינוי, אבל צריך להשגיח בשבע עיניים על הרפורמה הזו ועל מבצעיה.
ההסבר שסיפק ראש הממשלה, כאילו הוא דואג שכל אזרח שמבקש "לסגור מרפסת" לא "יעבור דרך ייסורים" כהגדרתו, רחוק מלשכנע. המינהל אינו עוסק במרפסות, ונתניהו אינו מתרועע עם אזרחים מודאגים בשל קושי כלשהו "לסגור מרפסת" בבית. ראש הממשלה מתרועע עם שמרון, שטיפל אישית בשינוי החקיקה בנושא. בשנים האחרונות הוא ייצג שוב ושוב יזמים עם עיניים גדולות, שבדרכם לעשות רווחים עצומים מציבים למדינה דרישות הזויות. כולל תוכניות שמהוות הפרה של החוק.
גם רפורמת הנדל"ן השנייה שנתניהו מקדם במרץ היום נוסחה ב"צוות מאה הימים" על ידי עו"ד שמרון. מדובר, כידוע, במהפכה בוועדות התכנון והבנייה שמחזקת מאוד את הוועדות המקומיות. התפוצצות פרשת הולילנד, כמו הרשעתו של דודי אפל בשבוע שעבר בשל פעילותו בלוד ובגבעת-שמואל, הן ההוכחות שוועדות אלו עלולות שוב ושוב לגלות נדיבות יתרה כלפי יזמים ובעלי הון. •
תגובת עו"ד דוד שמרון
"כשאדם פועל ביושר הוא זוכה לקיתונות ביקורת"
• מעורבותו ברפורמת הנדל"ן: "כחבר ב‘צוות מאה הימים‘ בראשות ח"כ יובל שטייניץ, ריכזתי והובלתי שני נושאים בהם אני עוסק ומתמצא היטב כבר עשרות שנים, ואשר ח"כ שטייניץ ראה לנכון שימצאו את מקומם במקום מרכזי בסדר היום של הממשלה החדשה. לא נתבקשתי לטפל בנושאים אלו לאחר הקמת הממשלה, וממילא לא סייעתי לראש הממשלה להעביר את הרפורמות החשובות הללו בפועל, לאחר השלמת עבודת ’צוות מאה הימים,‘ והן טופלו על ידי הגורמים המתאימים, פוליטיים ומקצועיים. קשה לקבל את העובדה שכשאדם פועל ביושר ובהגינות כדי לסייע שלא על מנת לקבל פרס כפי שאני נוהג תמיד, הוא זוכה לקיתונות ביקורת שבינה לבין הגינות בסיסית אין דבר וחצי דבר. אני גאה על כך שהזדמן לי להיות חלק מצוות שעסק בהעלאת נושאים חשובים אלה לסדר היום הלאומי וגאה בכך שחלק מהרעיונות שהגיתי מצאו מקומם בדברי חקיקה חשובים. מובן שאין קשר בין הרפורמות לפרויקטים ספציפיים שבהם אני מטפל.
"ביחס לטענות המועלות כיום נגד הרפורמות בקשר עם פרשיות שחיתות לכאורה, כפרשת הולילנד, עליי להעיר בקצרה כדלקמן: כל הפרשיות אירעו לפני הרפורמות, על פי המצב החוקי הקיים, שרחוק מלהיות מושלם, ודווקא המצב הקיים הוא שמעודד שחיתות. הסרבול הביורוקרטי, כפל הוועדות והדיונים וההתמשכות הבלתי נסבלת של הליכי התכנון הינם 'ביצה' המצמיחה שחיתות. הרפורמות ייבשו את 'הביצה' ויגבירו יעילות, שקיפות ובקרה. במסגרת זו אין ביכולתי לפרט עד תום את הדברים, וראוי להקדיש להם דיון מפורט או מאמר מתאים. ישראל מצויה כיום במקום האחרון על פי מדדים בינלאומיים בתחום זה, ועליה להתקדם לאחד המקומות המובילים בעולם." • פיצוי עבור בניין הכנסת הישנה למרות שהבנייה לגובה לא אושרה: "מר רג'ואן רכש את הבניין באמצעות חברה בשליטתו לאחר שזכה כדין במכרז. מבקר המדינה בדק את הנושא ולא מצא בהתנהלותו כל רבב. בחוברת המכרז הציגו הרשויות תוכנית לבניית 16 קומות, ובאותה העת, על פי מדיניות הבנייה לגובה במרכז ירושלים, ניתן היה לבנות במקום 24 קומות. הדבר אף אושר על ידי נציג האוצר בדיונים בכנסת. כל מי שמבין קצת בתחום, יודע שאין כל משמעות לעובדה שהתוכנית הקיימת הייתה לבניית שש קומות בלבד. כפרקליט היזם הבהרתי לנציגי המדינה במסגרת חובתי המקצועית שהיזם זכאי לפיצוי על פי דין, והצעתי מנגנון שיפוטי יעיל והוגן לפתרון המחלוקת.
"אני תקווה שהעניין כולו יסתיים בהסכם שיאפשר בניית מוזיאון ותוספות בנייה מעליו מבלי צורך בהגשת תביעות שסכומן יהיה גבוה מאוד. דיני החוזים קובעים מפורשות כי צד המפר חוזה צריך להעמיד את הנפגע במקום שבו היה עומד אלמלא ההפרה. המדינה הפרה חוזה שהעניק ליזם זכות לפתח את הנכס, ולמעשה אף הוטלה עליו החובה לפתחו. משהופר החוזה על המדינה מוטלת החובה לפצותו. היזם הציע למדינה תוכנית שהייתה מייתרת את כל חילוקי הדעות הכספיים אילו התקבלה. טיוטה נשלחה למדינה לפי עקרונות שהוסכמו, ואם לא תהיה הסכמה, היזם ידרוש את מלוא זכויותיו. הפסד הרווח הצפוי משלילת הזכות לבנות 18,000 מ"ר מגיע לסכומים ניכרים ביותר. הטענה כי אני או היזם 'תאבי בצע' מופרכת, ולכתב אין שום כלי להביע דעה בעניין הפיצוי המקובל במקרה זה." • הקשר עם נתניהו והדיווח ללקוחות על קשרים הדוקים בממשלה: "משרדי ואני מייצגים את בני משפחת נתניהו בעניינים משפטיים שנים רבות. בנימין נתניהו ואני קרובי משפחה ומיודדים משחר ילדותנו. השירותים המשפטיים ניתנים בתמורה כספית, הם מחויבים בשכר טרחה ומשלמים אותו. משרדנו פועל על פי הדין, ודווקא בשל מעמדנו המיוחד קיבלנו על עצמנו מגבלות רבות מאוד מול גורמי שלטון, מעבר למקובל אצל עורכי דין אחרים. לכשעולה הצורך, אנו פועלים בהתאם להסדר ניגוד עניינים ועל פי הנחיות לשכת היועץ המשפטי לממשלה והיועמ"ש של משרד רה"מ. הטענות שנמסר ללקוחות על קשרים הדוקים בממשלה אינן נכונות, אלא להפך: אנו מבהירים לכל לקוח מה הן המגבלות החלות עלינו, ומסרבים לקבל לקוחות או עניינים שיש בהם חשש לניגוד עניינים. בהקשר זה אף החלטנו לאחר הבחירות האחרונות לחדול מטיפול בלקוחות מסוימים, אשר עניינם עלול היה להעמידנו במצב של ניגוד עניינים, למרות ההפסד הכספי הניכר שנגרם לנו. כסף איננו חזות הכל בעינינו." • שכר של 18 אלף דולר במועצת הצמחים ללא מכרז: "שכר טרחתנו היה נמוך משמעותית מזה שהיה בתקופת ארבע המועצות. השכר עבור כל שעת עבודה שביצענו בפועל היה נמוך ביותר בהתחשב בהיקף העבודה העצום שבוצע על ידי צוות המשרד בראשותי. אין לי, ולא הייתה לי, אחריות כלשהי למעשים בלתי תקינים שונים, ככל שהתבצעו במועצה. מעולם לא העמדתי את עצמי במצב של ניגוד עניינים מול השר כץ או מול כל אדם אחר. אין לי מושג כיצד מנהלת המועצה את ענייניה המשפטיים כיום ולא אוכל להתייחס לכך." • ההתנגדויות לפרויקט הקולוני: "שכנים רשאים להתנגד לתוכניות, ו'צוות מאה הימים' לא המליץ למנוע את זכות ההתנגדות במובנה המהותי, אלא להסדיר סוגיות פרוצדורליות ולמנוע 'פיליבאסטר' תכנוני. כל שיקוליו התכנוניים של היזם ושלי כפרקליט המייעץ לו הינם לגיטימיים. הגורם המוסמך הוא ועדת התכנון שאמרה את דברה, הן בדחיית התוכנית המקורית והן באשרה את התוכנית החדשה להפקדה הכוללת גם מגורים ובנייה לשמונה קומות. לא ניתן לבנות פרויקט מעין זה במגבלות שהוטלו ולכן היזם התנגד להפחתת הקומות." • הסוויטות במתחם מלון ארבע העונות: "אין שום קשר בין הרפורמה במינהל למלון זה. בית המשפט לא קבע שהתוכנית לבניית 80 יחידות דיור במקום איננה חוקית, אלא שאין לבנות פרויקט מגורים על קרקע שהוקצתה ללא מכרז למלונאות. ה'הטבה' המיוחסת כביכול, של 250 מיליון שקל, לא הייתה ולא נבראה. זה מספר דמיוני שאין לו שום קשר למציאות." • המו"מ הבלעדי על רכישת חברת החשמל: "הטענות ליתרון שניתן לי או ללקוחותיי הן הזויות ופעלתי בכפוף לנהלים ברורים שקבע היועץ המשפטי לממשלה. כידוע, חברת החשמל לא הופרטה עד היום, ובאותה עת שום הצעה לא הגיעה לדיון רציני וממצה ולא נוהל שום מו"מ בעניין זה עם המדינה." • תרומות מחו"ל לפריימריז והתנגדותו לעמדת מבקר המדינה: "הוזמנתי לוועדת חוקה, חוק ומשפט עם עורכי דין ומומחים אחרים המטפלים בעניינים מעין אלה כדי להביע את דעתנו. תמכתי בפיקוח של מבקר המדינה על הבחירות הפנימיות במפלגות, כמנוף לשיפור השקיפות והניקיון הציבורי והבעתי דעה בעד התרת גיוס תרומות גם מתושבי חוץ. כשהפיקוח נעשה כיאות וחזקה על מבקר המדינה שאכן כך נעשה, אין שום חשש מתרומות מעין אלה." נתניהו: "ניסיון להטיל דופי"
• מלשכת רה"מ נתניהו נמסר בתגובה: "ניסיונכם להטיל צל על עו"ד דוד שמרון, הידוע בקרב כל מכריו כאדם ישר כמו סרגל, הוא המשך מצער של ניסיונכם להטיל דופי, ולו בעקיפין, בראש הממשלה ורעייתו."
לגבי העדפת תרומות מחו"ל על פני תרומות מקומיות: "ראש הממשלה גאה על כך שבחייו הציבוריים תמיד העדיף לממן את מסעי הבחירות שלו מתרומות בחו"ל ולא מאנשים בישראל, וזאת דווקא כדי למנוע ככל האפשר ניגוד עניינים פוטנציאלי בין תפקידיו הממלכתיים לבין אנשי עסקים בישראל. האירועים האחרונים שעל סדר היום הציבורי מעידים על הגיונה וצדקתה של גישה זו של מר נתניהו." נתניהו טרם התייחס לשאלתנו על תורמים מחו“ל שיש להם עסקי נדל“ן בירושלים המזרחית.
לגבי בית פרומין: "עו"ד שמרון מעולם לא שוחח עם מר נתניהו על משכן הכנסת הישן (בית פרומין) ולו מילה אחת. בפגישה עם יו"ר הכנסת הביע מר נתניהו את דעתו שאם המדינה יכולה לרכוש בחזרה את המשכן הישן, הרי שהוא לא יתנגד לכך, מסיבות של שמירת המורשת הייחודית של בניין היסטורי זה."
לגבי הרפורמה בוועדות התכנון והבנייה:
"הביורוקרטיה של הליכי התכנון והבנייה בישראל היא מהמסורבלות והנוראות בעולם. זה עשרות שנים מצהיר נתניהו על כוונתו לערוך בה רפורמה של פישוט ושקיפות לטובת מיליוני אזרחי ישראל. כל מי שמכיר את ראש הממשלה נתניהו יודע כמה זה אבסורד לטעון שאת הרפורמות, שהוא מוביל והוביל כשר אוצר, הוא עושה מסיבות לא ענייניות. ראש הממשלה נתניהו מוביל את הרפורמות לטובת כלכלת ישראל ולמען המאבק בשחיתות. דוד שמרון מונה ל'צוות מאה הימים' בזכות ההיכרות המפורטת שלו עם המכשולים הביורוקרטיים בהליכי התכנון והבנייה. משהגיש מר שמרון את המלצותיו, הוא סיים את תפקידו ולא היה ואינו מעורב בשום שלב של החקיקה."
לגבי סאותרן אנרג'י: "לדבריכם על חברת סאותרן אנרג'י אין שום קשר למציאות. לא התקיים משא ומתן כלשהו להפרטת חברת החשמל בין חברה זו לבין המדינה. אותה חברה שלחה הצעה, אולם לא התקיים כל תהליך של הפרטה או משא ומתן עם גופים כלשהם, וממילא איש לא קיבל יתרון כלשהו. הפגישה הבודדת עם נשיא סאותרן אנרג'י התקיימה על פי כללים שקבע מראש היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, לפי בקשתו של מר נתניהו, ולא יצא ממנה דבר."
לגבי מועצת הצמחים: "רק משאלותיך למדנו שעו"ד שמרון שימש יועץ משפטי למועצת הצמחים, שכן שמרון לא משוחח עם מר נתניהו על לקוחותיו. גם לגבי השמות הנוספים שמנית, מר נתניהו לא ידע שהיה להם קשר כלשהו. מר נתניהו מעולם לא היה מעורב במינויים שלה, ומובן מאליו שגם לא שוחח על כך עם איש."
על השאלה כמה משלם נתניהו לעו"ד שמרון בחר ראש הממשלה שלא להגיב.
• אילן רג'ואן, יזם הבנייה של בית פרומין, ביקש שלא להגיב לכתבה.
• תגובת שעיה סגל, שהפיק את עלון מועצת הצמחים: "לצורך הכנת העיתון הפעלנו עיתונאים, צלמים ועורך מקצועיים. ההפקה הייתה זולה בהרבה, בהשוואה לעלות מספר העיתונים שהחלפנו." • תגובת השר ישראל כץ, באמצעות דוברו: "אינני זוכר את הפגישה המדוברת עם שמרון."
