רפורמת סימון המוצרים המזיקים יוצאת היום לדרך — אבל הדרך תהיה ארוכה מכפי שקיוו במשרד הבריאות.

ועדת האסדרה לתזונה בריאה תגיש היום לשר הבריאות יעקב ליצמן את המלצותיה הסופיות בנושא סימון מוצרי מזון שערכי הסוכר, הנתרן או השומן הרווי שבהם גבוהים מהסף המזיק שקבע המשרד. התוכנית המקורית הייתה שההמלצות ייכנסו לתוקף בתוך חצי שנה, אולם לאור הסתייגות התעשיינים, שביקשו זמן להסתגל לסטנדרטים החדשים, הן ייכנסו לתוקף רק בעוד שנה לפחות. בתקופה הזו יצטרכו היצרנים להחליף את האריזות באופן שיציגו את הסימון שקבע משרד הבריאות — או לשנות את הרכב המוצרים כך שלא יצטרכו לשאת את הסימון.

מהי בעצם מהפכת סימון המוצרים?

לראשונה בישראל מוצרי מזון ומשקה שמכילים ערכים גבוהים של סוכר, מלח (נתרן) או שומן רווי יסומנו באזהרה ברורה ובולטת בצבע אדום. הסימון יוטבע על אריזת המוצר, אולם גודלו וצורתו עדיין לא נקבעו. לעומת זאת מוצרי מזון ומשקה שערכי הסוכר, הנתרן והשומן הרווי בהם נמצאים מתחת לרף שקבע המשרד יזכו לסימון ירוק.

אומנם גם כיום מופיעה על אריזת מוצרי המזון טבלת הערכים התזונתיים שבהם, וזאת על פי דרישת משרד הבריאות, אולם לא כל הציבור ער לכך או יודע כיצד לקרוא את הטבלה. החידוש ברפורמה הנוכחית הוא בסימון פשוט, ברור ובולט שיבהיר לצרכן שהמוצר שהוא מחזיק בידו אינו בריא.

אילו מוצרים יקבלו סימון אדום?

הרפורמה תתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון יסומנו באדום מוצרי מזון שמכילים ב־100 גרם מוצר מעל 800 מיליגרם נתרן, מעל 22.5 גרם סוכר או מעל 6 גרם שומן רווי. במשקאות יסומנו באדום מוצרים שיכילו ב־100 מ"ל משקה יותר מ־100 מ"ג נתרן, יותר מ־6 גרם סוכר או יותר מ־3 גרם שומן רווי.

בשלב השני מתכנן משרד הבריאות להחמיר את הקריטריונים ולסמן באדום מוצרי מזון שמכילים יותר מ־500 מיליגרם נתרן, יותר מ־15 גרם סוכר או יותר מ־5 גרם שומן רווי (ב־100 גרם מוצר). במשקאות יסומנו בשלב השני באדום מוצרים שמכילים יותר מ־100 מ"ג נתרן, 5 גרם סוכר או 3 גרם שומן רווי (ב־100 מ"ל משקה).

אילו מוצרים יסומנו בירוק?

מוצרים שיסומנו בירוק הם מוצרים שתכולת הנתרן, הסוכר והשומן הרווי בהם אינה חורגת מהרף שקבע משרד הבריאות.

האם מוצר שיסומן בירוק הוא מוצר בריא?

לא בהכרח. הסימון של משרד הבריאות מתייחס רק לשלושה פרמטרים: סוכר, מלח ושומן רווי. הוא אינו מתייחס למשל לתכולת הקלוריות או לצבעי המאכל שבמוצר המזון או המשקה, שגם הם משפיעים על היותו בריא יותר או פחות.

מתי נראה על המדפים מוצרים מסומנים?

שלב א' של הרפורמה אמור להיכנס לתוקף בעוד שנה, אולם יצרנים שיבקשו זאת יוכלו לקבל ארכה נוספת של שלושה חודשים. יצרנים קטנים יוכלו לקבל עוד שלושה חודשים, כלומר מבחינתם הרפורמה תיכנס לתוקף רק בעוד שנה וחצי. שלב ב' ייכנס לתוקף רק שנתיים אחר כך.

האם יש הבדלים בין ההמלצות המקוריות של הוועדה לבין ההמלצות הסופיות שגובשו בעקבות ההתדיינות עם התעשיינים?

כן, מלבד הדחייה במועד כניסת הרפורמה לתוקף, הצליחו התעשיינים לשכנע את משרד הבריאות להפעיל את הרפורמה בשני שלבים, כשבשלב הראשון הרף יהיה פחות מחמיר מכפי שביקש משרד הבריאות. הרף המחמיר יותר נדחה לשלב ב', כפי שהוסבר לעיל.

האם ריכוך ההמלצות הוא ניצחון לתעשיית המזון?

לא בהכרח. משרד הבריאות נקט מהלך טקטי שבמסגרתו הציג תוכנית חד־צדדית קיצונית, תוך שהוא מביא בחשבון שבסופו של דבר ירכך אותה מעט כדי להתחשב בקשיים האמיתיים שהעלו התעשיינים.

מה יהיו השלכות סימון המוצרים מבחינת יצרני המזון והיבואנים?

היצרנים יצטרכו כעת להחליף את כל אריזות המוצרים לאריזות חדשות שיכללו את הסימון המתאים (אדום או ירוק) או לעדכן אותן באמצעות הוספת פתקית אזהרה. אבל ההשלכות המהותיות יותר נוגעות לצורך להתחיל להפחית את ערכי הסוכר, המלח והשומן הרווי במוצרים, כדי "להיפטר" מהסימון האדום שאמור להרתיע את הצרכנים מלרכוש או לצרוך את המוצר.

האם נעשו רפורמות כאלה במקומות אחרים בעולם והאם הן הצליחו?

הרפורמה שיזם משרד הבריאות מבוססת על רפורמה שהנהיגו רשויות הבריאות של צ'ילה. גם שם נעשתה הרפורמה בשני שלבים, עם אותם פרמטרים. בצ'ילה אומרים שהרפורמה הצליחה במובן זה שיצרני המזון העדיפו להוריד את תכולת הרכיבים המזיקים רק כדי לא לקבל סימון אדום.

מלבד סימון המוצרים מה עוד כוללת הרפורמה?

ההמלצות הסופיות צפויות לכלול גם הגבלה על תשדירי פרסומת למוצרי מזון עתירי שומן, מלח או סוכר. הכוונה במיוחד לפרסומות המיועדות לילדים ולבני־נוער.