yed300250
הכי מטוקבקות
    יום חמישי שעבר: דליקה משתוללת בחיפה. שלף: "השאלה הגדולה ביותר היא אם מדובר באינתיפאדת יחידים או שהסיפור הזה מאורגן"
    7 ימים • 30.11.2016
    CSI הצתות
    זו הפכה לשאלה הכי בוערת במדינה: בגל השריפות האחרון, אילו דליקות פרצו בגלל הצתה מכוונת, ואילו כתוצאה ממזג האוויר? אמיר שואן ירד השבוע לשטח עם האנשים שתפקידם לחשוף את האמת, גם כשהיא חרוכה: יחידת חוקרי השריפות של ישראל. בין הזירות המעשנות הוא שמע מהם איך מזהים הצתה לאומנית, למה גם משפחות הפשע מעסיקות מציתים סדרתיים ולמה הם מעריכים ש–60 אחוז מהשריפות שהתחוללו בישראל בימים האחרונים - פרצו במזיד. בלשי הלהבות - הסיפור המלא
    אמיר שואן | צילום: אילן ספירא, אי-פי

    יום רביעי, לפני שבוע וחצי, בנציבות הכבאות הראשית של ישראל בראשון־לציון.

     

    טפסר רן שלף, ראש מערך החקירות של שירותי הכבאות, יושב במשרד ומרגיש שמשהו לא מסתדר פה. אל מסך המחשב של חוקר השריפות הראשי של מדינת ישראל זורמים נתונים חריגים. "אני מסתכל על הנתונים ומזהה עלייה חדה", הוא משחזר. "המספרים עולים מ־160 שריפות ביום ראשון ל־224 ביום שני, 250 ביום שלישי ואז 317 ביום רביעי. הבנתי שזה גדול, זה ענקי. שאלתי את עצמי, מה אני עושה עם הדבר הזה? איך אני אנתח את זה? התחלתי לשים את האירועים על המפה ואז אני רואה, אום אל־פחם, זמר, חלמיש, טל־אל, דולב, ואז מתחוורת לי המפה ואני אומר, וואלה, זה הכל על קו התפר.

     

    "פתאום אני שומע על זכרון־יעקב, והחוקר שלי אומר לי שהוא מצא שם בנזין. הבנתי שזה משהו אחר שלא ראינו עד עכשיו. ביום רביעי התחלתי לסמן באדום כל מקרה שחשדנו בו כהצתה ובירוק כל מקרה שהתברר כרשלנות של מטיילים. בהתחלה, הלוח היה פחות או יותר זהה, בשעות הערב אני רואה שכל הלוח הופך להיות אדום בוהק. המסקנות של החוקרים שלי מתחילות לזרום אליי ואני מבין: מדובר בגל הצתות".

     

    איך הבנת את זה?

     

    מימין, משה אלעזרי, קצין החקירות של מחוז ירושלים. במרכז, טפסר רן שלף, ראש מערך החקירות של שירותי הכבאות: "מהי הצתה? בסך הכל לקחת כמה זרדים, להצמיד לגזע עץ ולהבעיר. הכל פרימיטיבי"
    מימין, משה אלעזרי, קצין החקירות של מחוז ירושלים. במרכז, טפסר רן שלף, ראש מערך החקירות של שירותי הכבאות: "מהי הצתה? בסך הכל לקחת כמה זרדים, להצמיד לגזע עץ ולהבעיר. הכל פרימיטיבי"

     

    "כי בטל־אל נמצאו שני מוקדי אש שרחוקים 200 מטר אחד מהשני. זה היה גם המצב בחלמיש, שם זיהינו שני מוקדי הצתה (כאשר השריפה מתחוללת ביותר ממוקד אחד, גובר הסיכוי שמדובר בהצתה – א"ש). בחורשים מצאנו רכב שבתוכו היה מתקן הצתה והחשודים ברחו. בעין־כרם מצאנו מתקן הצתה שלא הודלק משום מה. באריאל גילינו ניסיון הצתה שלא צלח במצלמות אבטחה. באלון־הגליל נתפסו על חם שני מציתים לאחר שכבר שפכו בנזין. הגלאי של החוקרים שלנו (מכשיר המזהה נוכחות של חומר בעירה – א"ש) קפץ כשהפעלנו אותו".

     

    אבל טפסר שלף ואנשיו לא שיערו לעצמם שהגרוע מכל עוד לפניהם. "ביום חמישי מספר השריפות עולה ל־460 ביום אחד. אני ממקם את השריפות על המפה ופתאום אני רואה סיפור חדש: אני מקבל מחוקרים שלי אינדיקציות שזה מתחיל גם במרכז הארץ, בסביון, בראשון־לציון ובחיפה. חיפה זה כואב מאוד, זו עיר, מטרופולין, לא איזו גבעה שוממה באיזה חור על קו התפר. הייתי שם באזור השריפות, בתים נשרפו, ייקח שנים לרפא את זה, כואב הלב".

     

    ביחידת החקירות של שירותי הכבאות מעריכים כי 60 אחוז מהשריפות שפרצו בשבוע וחצי האחרונים מקורן בהצתות. "זיהינו הבנה של הפלסטינים שהכל יכול לבעור והם מציתים לנו את קו התפר. יש לנו אינדיקציות שזה מכוון, יש בקבוקי תבערה שנזרקים עם כיוון הרוח, חד־משמעית במטרה להצית יישובים", אמר לנו שלף אחרי השבוע הקשה שעבר עליו ועל אנשיו.

     

    חוקריו המנוסים של שלף יודעים שבתקופה הזו של השנה פורצות ברחבי הארץ כ־800 שריפות בשבוע. אלא שבגל ההצתות האחרון הם התמודדו עם 2,400 שריפות — מתוכן 40 שריפות גדולות רק בשבוע החולף. בשבועיים האחרונים עבד מערך הכבאות גם עם השב"כ. שלף: "יש לנו צוותים משותפים. עבדנו איתם יחד בחיפה. על פי כל הראיות שיש בידינו כרגע, מדובר בחשד כבד להצתה".

     

    שלף ואלעזרי, השבוע בזירת השריפה בבית-מאיר
    שלף ואלעזרי, השבוע בזירת השריפה בבית-מאיר

     

    מה ההבדל בין הצתה לשריפה?

     

    "אם אנחנו מוצאים כמה מוקדים, כלומר כמה מקומות שבהם פרצה אש, לא סביר שזה קרה בעקבות תקלה".

     

    באילו אמצעים השתמשו המציתים?

     

    "מגפרור או מצית דרך בקבוקי תבערה ועד למתקן הצתה".

     

    החשד: פיצוץ בלון גז ,פברואר 2014 : קריסת הבניין בעכו. החקירה העלתה שהפיצוץ נגרם מניסיון הצתה של אנטנה סלולרית
    החשד: פיצוץ בלון גז ,פברואר 2014 : קריסת הבניין בעכו. החקירה העלתה שהפיצוץ נגרם מניסיון הצתה של אנטנה סלולרית

     

    מה זה מתקן הצתה?

     

    "זה בסך הכל לקחת כמה זרדים, להצמיד לגזע עץ ולהבעיר. לא מדובר כאן על פצצת מימן, הכל פרימיטיבי".

     

    שלף, בדומה לרוב אנשי מערך הכבאות, העביר בשבוע שחלף ימים ארוכים ללא שינה. "לא בנינו את המערך שלנו בשביל גל הצתות", הוא מודה. "חלק מהאנשים שלי גם נאלצו למלא תפקיד בשטח כי מפקדי המחוז אמרו שהמשימה היותר חשובה היא לכבות את הדליקות. זו המשימה הראשונה של מערך הכבאות. עם החקירות אפשר לחכות".

     

    מה הלקחים שלך מאירועי השבוע שעבר?

     

    שרידי פצצת התאורה שנמצאו בחורשה
    שרידי פצצת התאורה שנמצאו בחורשה

     

    "השאלה הגדולה ביותר, שעליה אנו עמלים בימים אלו וייקח לנו כמה שבועות לענות עליה, היא אם מדובר כאן באינתיפאדת יחידים או שכל הסיפור הזה היה מאורגן".

     

    בשבוע שבו הכל בער הצטרפנו לחוקרי אגף הכבאות, שמענו מהם על השיטות השונות לחקר שריפות ועל תחושת האחריות שהם חשים לנוכח תפקידם בשדה הדליק הזה, תרתי־משמע. "ייסדתי את מערך החקירות של הכבאות לפני שלוש בשנים ומהר מאוד הבנו את המשמעויות האדירות של הממצאים שלנו", אומר שלף. "אלה גם משמעויות כלכליות של פיצויים וקביעת נזקים, וגם משמעויות היסטוריות. כי אם אני קובע לגבי אירוע מסוים שהוא הצתה, למעשה אני קובע שמדובר באירוע טרור".

     

    פצצה נמוכה מדי

     

    בבוקר יום ראשון השבוע, בחורשה ליד בית־שמש, משה אלעזרי, קצין חקירות של מחוז ירושלים בשירותי הכבאות, מרים שקית איסוף ראיות ובוחן את תוכנה מול השמש. "וואלה, זה מוזר", הוא אומר.

     

    החשד: פיגוע טרור: אוקטובר 2015 : השריפה בחניון דן ברמת־גן . החקירה העלתה שלא מדובר בטרור, אלא בתקלה חשמלית
    החשד: פיגוע טרור: אוקטובר 2015 : השריפה בחניון דן ברמת־גן . החקירה העלתה שלא מדובר בטרור, אלא בתקלה חשמלית

     

    הסיפור הזה התחיל ביום שישי שעבר לפנות בוקר. כטב"מ של חיל האוויר שייט באוויר וזיהה בחורשה שלוש דמויות חשודות. כוח של מג"ב יצא אליהן והחוליה, שהגיעה מיריחו, נתפסה. כעבור דקות אחדות התברר שבסמוך למקום תפיסתה פרצה דליקה ענקית ביישוב בית־מאיר. היישוב כולו פונה ומשפחות רבות איבדו את בתיהן.

     

    בינתיים בחדר החקירות, השלושה, המוכרים היטב למשטרה כעברייני רכוש, טענו שהגיעו למקום רק כדי להתפרנס. כשנשאלו על השריפה הכחישו כל מעורבות. "בבית המשפט", מספר שלף, "השופט אמר: 'חבר'ה, הסתובבתם ליד יישוב יהודי לפנות בוקר, ופרצה שריפה במהלכו של גל הצתות. ספרו לנו איזה סיפור שאתם רוצים. זה נראה רע'. אבל אנחנו החלטנו לבדוק את כל הכיוונים ולא להרשיע אותם לפני בדיקה".

     

    חוקריו של שלף עמלו על הזירה הזו, כמו על עוד עשרות זירות אחרות מתחילת גל ההצתות הנוכחי. הם גילו עדות שהגיעה אליהם וסיפרה על פצצת תאורה שנורתה במקום, בסמוך למקום שבו פרצה השריפה. אלעזרי נשלח לבדוק את הטענה, ולאחר שפישפש בהררי האפר מצא שאריות של מתקן כלשהו עשוי ברזל ובסמוך אליו אבקה לבנה לא מזוהה. ההערכה של חוקרי הדליקות השתנתה מחשד להצתה לחשד לשריפה שנגרמה כתוצאה מירי של פצצת תאורה.

     

    "חקירה היא כמו פאזל ואסור, עד הרגע האחרון, לשלול כלום", אמר לנו שלף השבוע, רגע לאחר שאסף את הממצאים לשקית איסוף ראיות. "מבחינתי אין הבדל אם זה נגרם כתוצאה מפצצת תאורה או מהחבר'ה מיריחו. מבחינתם, לעומת זאת, יש הבדל גדול, כי הם יכולים ללכת לכלא להרבה מאוד זמן. אלה דילמות שאנחנו נתקלים בהן כמעט בכל יום".

     

    החשד: פשע שנאה: ינואר 2016 : הדליקה במשרדי  "בצלם". החקירה העלתה כי לא מדובר בהצתה של אנשי ימין, אלא בקצר חשמלי
    החשד: פשע שנאה: ינואר 2016 : הדליקה במשרדי "בצלם". החקירה העלתה כי לא מדובר בהצתה של אנשי ימין, אלא בקצר חשמלי

     

    אבל איך ידעת לחפש דווקא במקום שבו מצאת את האבקה?

     

    "כי יש תבניות בעירה. אתה רואה את הסימנים על הגזע? זה מראה שיש כאן חזית אש, כי הגזע אכול מצד אחד ומהצד השני הוא ירוק. או למשל האבן הזו, שחרוכה מצד אחד ונקייה מהצד השני. ככה אני מצמצם ומצמצם, עד שאני מגיע לנקודה של מוקד השריפה. שם אני מחפש כל דבר חשוד: חומר בעירה, קרבה לחשמל. במקרה הזה מצאתי את האבקה הזו. נשלח אותה למעבדה ונקבע חד־משמעית אם השריפה נגרמה כתוצאה מפצצת התאורה, שאולי נורתה נמוך מדי".

     

    היום בדיוק חלפו שש שנים מהשריפה הגדולה בכרמל. לאחר השריפה, שגבתה את חייהם של 44 בני אדם וזרעה הרס שנאמד במאות מיליוני שקלים, הוחלט על רפורמה במערך הכבאות. עד לרפורמה, תחום החקירות היה מפוזר ומבוזר ושבעה חוקרים בלבד חקרו את כל השריפות בישראל. מי שהובא לעשות סדר הוא רן שלף, עד אז ראש היחידה לחקר הצתות במשטרת ישראל בדרגת סגן־ניצב והיום טפסר במערך הכבאות (דרגה השווה לאלוף־משנה בצבא או לניצב־משנה במשטרה).

     

    מה שקרה השבוע הזכיר לך את השריפה בכרמל לפני שש שנים?

     

    חוקר דליקות עם כלב מאומן. השימוש בהם  מסתמן כהצלחה
    חוקר דליקות עם כלב מאומן. השימוש בהם מסתמן כהצלחה

     

    "ביערות הכרמל חקרתי את האירוע והגענו לשני הנערים עם הנרגילה. בזה סגרתי את נסיבות פרוץ הדליקה. אבל אז בדקתי מה גרם לאירוע הזה והגענו לגשם. בדקתי 80 שנה לאחור, מהמדידה הראשונה שנערכה בישראל. התברר לי שלא היה מעולם אירוע כזה של ארבעה מ"מ גשם בלבד עד דצמבר. אמרתי לעצמי אז, טוב, הנכדים שלי יצטרכו להתמודד עם האירוע הבא. אבל הנה חלפו שש שנים ואנחנו חוזרים לאירוע בהיקפים יותר קשים".

     

    מערך חוקרי השריפות שבראשו עומד רשף מורכב מ־26 קצינים, חלקם פזורים בתחנות השונות, ותחתיהם 120 לוחמי אש שקיבלו סמכות של חוקר דליקות. "התפקיד הראשון שלהם הוא לכבות את האש, אבל הם העיניים הראשונות שלי בזירה וכבר בזמן הכיבוי הם מנתחים מה קרה שם. כל חוקר שלי מקבל תעודה שנותנת לו סמכויות כמו לתפוס חפצים או לתשאל אנשים".

     

    כל לוחם אש יכול להיות חוקר דליקות?

     

    "ממש לא. התנאים הם מינימום של שבע שנים כמפקד צוות כבאות, לעבור קורס חוקרי דליקות בסיסי, ואז תקופת הכשרה של חצי שנה שבמהלכה מתלווים ל־20 חקירות. רק אז אנחנו חותמים עליו. אני גם מחייב כל חוקר לערוך לפחות 12 חקירות בשנה, אם הוא לא עושה את זה הוא חייב לעבור רענון".

     

    מאז הוקם מערך החקירות השיג שלף פענוחים רבים וצבר ידע רב. "המטרה שלנו היא לקבוע את נסיבות פריצתה של הדליקה", הוא מספר. "זה נשמע פשוט, אבל מאחורי זה עומד מדע שלם. חקירת דליקות זה לא דנ"א שמכניסים למערכת ויוצאת תוצאה, זה ניתוח של החוקר שמתבסס על הניסיון שלו. בעיה נוספת היא שהשריפה בדרך כלל מאכלת את כל הראיות".

     

    מדובר בסיטואציה מורכבת. צוות החוקרים מגיע לשטח זמן קצר אחרי שלוחמי האש סיימו לכבות את השריפה, ולפעמים עוד לפני. הם עומדים בשטח החרוך – כשמסביבם לעיתים מוטלות גופות או נשמעות זעקות האזרחים שעולמם חרב עליהם - וחייבים להכריע: אז מה קרה כאן? האם הייתה פה הצתה מכוונת? תאונה או תקלה? כוח הטבע? המסקנה שלהם יכולה לחרוץ גורלות: לשלוח אדם לכלא או להצילו משם, להיות ההבדל המכריע בין פיצויים של מיליונים לבין חיים בחוסר כל. המטרה היא להגיע לאמת, אבל זה הרבה יותר קשה כשהאמת מפויחת.

     

    הנה דוגמה: בפברואר 2014 קרס בניין בעכו העתיקה וגרם למותם של חמישה אנשים, בהם זוג הורים וילד בן שמונה. "זו הייתה חפירה ארכיאולוגית לכל דבר ועניין", מספר שלף. "כל היום חוקר שלי עמד והסתכל על פינוי ההריסות עד שבאחת השכבות שהסירו המפנים של פיקוד העורף הוא פתאום הריח בנזין, הוא בדק את הממצא בגלאי פחמימנים וגילה שאכן מדובר בבנזין. הוא לא הסתפק בזה ושלח שרידים למעבדה, שם אמרו לו באופן חד־משמעי שמדובר בבנזין. במקביל, שלושה אנשים נמצאו בקרבת מקום בנסיבות מחשידות, עם כפפות על הידיים, כשהם פצועים. אחד קשה, אחד בינוני, אחד קל. שואלים אותם: מה אתם עושים כאן? לא יודעים. בימ"ר חוף עשו תרגיל חקירה יפה. הם ידעו מאיתנו על הבנזין, שיחררו שני חבר'ה, נתנו להם לדבר והקליטו. שניהם היו מופרדים ופתאום נותנים להם לדבר. אחד שואל, 'מה עשית?' השני עונה, 'שפכתי בנזין'. הבנזין שלו מההקלטה והבנזין מבדיקת המעבדה סגרו את העסק. הם הגיעו להסדר טיעון. שניים נידונו לשמונה שנות מאסר ואחד ל־16".

     

    למה בעצם הם הציתו?

     

    "זה היה המקום הכי גבוה בעכו העתיקה. באה חברת סלולרי, אמרה לבעל הבית, קח 10,000 שקל ותגור במקום אחר. הם הכניסו אצלו את כל הציוד, שמו אנטנה על הגג. במגזר הערבי יש רגישות מאוד גבוהה לנושא של אנטנות סלולריות. הם חושבים שהאנטנות מסרטנות והם לא אוהבים את זה. השלושה החליטו להיפטר מהאנטנה. הם לא ידעו שהמצברים שמפעילים את המערכות של האנטנה מייצרים מימן. המקום היה סגור, וברגע שזרקו את הבנזין, נוצר פיצוץ מוגבר. תוסיף לזה שהבניין היה ישן מאוד, ולכן הוא קרס".

     

    לא פעם, חוקרי הדליקות נאלצים להתמודד עם עדויות שלא מסתדרות עם זירת השריפה ונאלצים להכריע במקרים סבוכים. לפני חמש שנים התקשר אדם למד"א וסיפר שהרכב שלו עולה באש באזור המועצה המקומית אכסאל, לא רחוק מנצרת.

     

    שלף נזכר: "המוקדנית אמרה לו, אם הרכב שלך עולה באש, תתקשר לכיבוי. אז הוא אמר: אשתי באוטו. מתברר שיש לו אישה שהוא חי איתה כבר 17 שנה, אשתו השנייה, עד שיום אחד הוא חשד שהיא מתכתבת באינטרנט עם אנשים לא רצויים. הוא לקח אותה לטיול לטבריה, בדרך עצר בתחנת דלק, שפך עליה חומר דלק והצית. הוא כמובן לא הודה בזה וכאשר החוקרים שלנו הגיעו הוא אמר שירד להשתין בתחנת דלק, וכשחזר ראה את האוטו עולה באש וניסה להציל את אשתו. אבל למרות הגרסה שלו הצלחנו לפענח את המקרה הזה די בקלות".

     

    איך?

     

    "הגופה של האישה הייתה מפויחת. אבל על הגב שלה הייתה פיסת בגד שלא נשרפה, כי לא הגיע אליה חמצן בזמן שהאישה שכבה על גבה. לקחנו חלק קטן מהבגד וגילינו מהר מאוד שהוא ספוג בבנזין. הבעל הורשע ונשלח ל־17 שנה בכלא".

     

    במקרים אחרים נאלצים החוקרים להתמודד עם מראות ועדויות מתעתעים. שי תורג'מן, ראש ענף חקירות של מערך הכבאות באיו"ש, מספר: "הגעתי לדירה שרופה שבה מתגורר חולה נפש מוצהר ומטופל. הוא שוכר את הדירה ובעלת הבית שלו גרה מעליו. מתברר שבאותו יום הוא איים עליה שישרוף את הבית. במילים פשוטות, נראה כאילו התיק סגור. כשהגעתי לזירה הוא כבר היה עצור. אבל אז אני מסתכל על הזירה ומשהו לא מסתדר. ביקשתי לראות אותו בתחנת המשטרה. אמרתי לו, 'ספר לי מה קרה'. הוא מסתכל עליי בחיוך כזה ואומר לי: 'ראיתי טיפות של אש יורדות מהשמיים'. הגעתי לזירה שוב. שאלתי אותו, איפה ישבת? הוא הראה לי ואני רואה שמצד ימין למעלה יש מזגן. התחלתי לבדוק אותו וזיהיתי בו כשל חשמלי. זה היה המוקד של השריפה. אותן לשונות אש שהוא תיאר, זה המזגן שטיפטף אש כלפי מטה, וכך שרף את הספה ואת כל הבית. הוא דובר אמת. עכשיו תחשוב: זה תיק שהיה עלול להיגמר בכך שהאדם יישב כמה שנים טובות, והוא שוחרר. כולם צעקו עליי, מה אתה עושה? אבל זו המציאות. חוקר השריפות מגיע ב־99 אחוז מהמקרים לחקר האמת. זו המיומנות וזו השאיפה שלנו, להציג את הכל כמו שהוא".

     

    החקירות הופכות לסבוכות יותר, כאשר אנשיו של שלף נדרשים להתמודד עם הצתות מקצועיות. שלף: "בישראל פועלים מציתים סדרתיים ומקצועיים. המקצועיים אלה אנשים שמקבלים כסף כדי לשרוף רכב או רכוש וממש מתפרנסים מזה, הם עובדים בעיקר עבור משפחות פשע. נניח שראש ארגון פשע רוצה להבהיר למישהו משהו, אז הוא אומר למצית המקצועי: 'שרוף לאדם את השטיח ליד הבית'. ההוא הולך עם מכל ומבצע את העבודה".

     

    איך בכל זאת מבינים שמדובר בהצתה?

     

    תורג'מן: "לזירה יש שפה משל עצמה. אנחנו נכנסים לזירה ומתחילים לחזור לאחור, לפי רמת החריכה, כיוון האש, כיוון ההתפשטות, הטמפרטורה, על פי תבניות הקיר. כשאנחנו מגיעים לאן שזה התחיל, אנחנו מתחילים לקלף את תא השטח הקטן הזה עד שאנחנו מבינים מה גרם לשריפה. אני לא מכיר את הזירות, אני לא מכיר את הבית שלך, אני מגיע אחרי שהכל כאוס וצריך לשחזר אחורה".

     

    "זו הייתה הפתעה"

     

    בשנים האחרונות, על ההצתות לצורך הונאות ביטוח, פשע או לקות נפשית, נוסף ז'אנר חדש, שמאז השבוע שעבר מככב בכותרות: ההצתות הלאומניות. גם התחום הזה, מסתבר, הוא מורכב. "זה מתחלק לכמה חלקים", מסביר תורג'מן, האחראי על גזרת איו"ש. "פעם אחת, פלסטיני ירצה לשרוף רכוש ליהודי, וזה יכול לקרות מאלף ואחת סיבות. בפעם השנייה יהודי ירצה לשרוף לפלסטיני חזרה. בפעם השלישית הפלסטיני ישרוף לעצמו מכיוון שברגע שיש לו נזק מוכח שנעשה על ידי יהודים, הוא מקבל תקציבים, מסייעים לו בשיפוץ הבית ובמשכורות".

     

    סליחה על השאלה, אבל למה מפריע לך שהוא מרמה את חמאס או את הרשות הפלסטינית?

     

    "לא מפריע לי שחמאס נותן לו כסף. מפריע לי שיש כתבה בבוקר שיהודים שרפו. אם ניקח את דומא, מצאנו שבאירוע הראשון באמת הייתה הצתה, אבל בשני אירועים אחר כך, אנחנו יודעים לספר שהם שרפו לעצמם, או ששרפו להם. זה לא דפוס התנהגות של מצית יהודי".

     

    תסביר.

     

    "אנחנו מגיעים לזירה שבה נטען שהייתה הצתה ורואים ערימות חציר מתחת לבניין. עכשיו, אם אתה מצית יהודי, מה תרצה לעשות? להדליק את החציר, ולברוח כמה שיותר, נכון?"

     

    סביר.

     

    "אבל לא, ההצתה היא של דלת בקומה השלישית. אז זה מקרה שלא הגיוני לקבוע הצתה על רקע לאומני.

     

    "במקרים אחרים אנחנו רואים למשל שייח' שמתראיין בטלוויזיה ואומר ששרפו לו את המסגד. אנחנו מסתכלים על התמונות ומיד רואים שתנור נעלם, שהתבנית לא נכונה, שדברים זזים ימינה ושמאלה. יש לנו שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית, יש להם צוות חוקרים, אנחנו עובדים יחד בזירות ולעיתים אנחנו גם מדריכים אותם".

     

    שלף: "אנחנו יודעים לעלות על אדם שמשקר לנו במצח נחושה כי אנחנו מנתחים את הזירה. יש דברים שלא מסתדרים עם דבריו של בעל הבית ועל הרקע הזה אפשר לבוא ולהגיד: זה לא תג מחיר. יש לזה חשיבות עצומה".

     

    מקרה מפורסם אחר היה הדליקה שפרצה בינואר השנה במשרדי ארגון "בצלם" בירושלים. שלף: "כמעט כל בר דעת במדינה הניח שזו הצתה של אנשי ימין. ברדיו ובטלוויזיה פירסמו שמדובר בהצתה, וכבר אלה מתגוננים ואלה תוקפים. לפעמים אתה מתמודד עם סיפור מסוים ואתה חייב לשמור על ראש פתוח. זו הרי חוות דעת שרוב הסיכויים שתגיע לעיניו של ראש הממשלה. החוקר שלנו מגיע לזירה וכבר אחרי חצי שעה הוא אומר לי, שמע, זה לא מסתדר לי. כשאתה מצית אתה מצית מלמטה ואתה רואה את המוקד למטה. אבל פה הלהבות היו בגובה התקרה. הבאנו מהנדס חשמל שעובד איתנו ואנחנו מקפיצים אותו לזירות, והוא קבע מעבר לכל ספק שמדובר בכשל חשמלי".

     

    מקרה נוסף היה בדליקה שפרצה באוקטובר אשתקד בחניון דן ברמת־גן ובמהלכה עלו באש 34 אוטובוסים. "זה היה בשבת אחר הצהריים בדיוק כשהתחילה אינתיפאדת היחידים", נזכר שלף. "כשיצאתי מהבית, אשתי אמרה לי, מה קרה לך? ברור שזו הצתה. יש שם שומר אחד, 150 אוטובוסים. אז אנחנו עשינו עבודה והגענו למסקנה שזו לא הצתה".

     

    יכול להיות שאוטובוס חונה נשרף?

     

    "אני יכול להראות לך גם מקרים של רכבים פרטיים שנשרפו כשהם עומדים. אתה חושב שעכשיו החנית את הרכב שלך, המפתחות בכיס והרכב נח. הוא לא נח, הוא עובד, יש לו מערכות של איתור, מערכות בקרה ומחשב, כולן מוזנות. אותו דבר באוטובוס, יש מערכת שמדווחת כל חצי דקה שהאוטובוס עובד ומה מיקומו. אז מה שעשיתי זה לבקש מהקב"ט של דן את כל הרישומים של האוטובוסים האלו, ככה ידעתי איזה אוטובוס נשרף ראשון, וידעתי שמהראשון לשני עברו שמונה דקות, ומהשני לשלישי שלוש דקות, ככה זה התחיל. ואז מצאתי שמדובר באירוע חשמלי. מדובר על נזק של 50 מיליון שקל. לא צחוק. זאת הייתה הפתעה אדירה, כי כולם היו משוכנעים שמדובר בפיגוע. בגלל זה אני דורש מכל אנשי המערך שלא להקל ראש באף ראיה. אם הבן אדם בצד אומר, ראיתי משהו, אתה צריך להתייחס לזה כדבר אלוהים חיים".

     

    "שאלה לא פשוטה"

     

    בניגוד לחבריהם, אנשי הזיהוי הפלילי במשטרה, האמצעים הטכנולוגיים של חוקרי השריפות דלים. כל חוקר מצויד בגלאי פחמימנים המגלה מאיצי שריפה, וכאן זה פחות או יותר נגמר. חידוש נוסף מהשנה האחרונה הוא שישה כלבים לזיהוי מאיצי בעירה.

     

    שלף: "הכלבים הם ללא ספק שיא הטכנולוגיה. באחד המקרים הגענו לצימר שנשרף, הכלבה שלנו הסתובבה ובתוך דקה מצאה שהשריפה החלה בנקודה מסוימת שבה נשפך בנזין. אין סיכוי שהיינו מצליחים לגלות את זה באמצעות הגלאי כי לוקח לו כמה שניות עד שהוא מזהה חומר דליק ולא ניתן לבדוק באמצעותו שטח גדול, אלא רק נקודה ספציפית שבה אתה חושד".

     

    בעיה נוספת וקשה לא פחות שעומדת בפני מערך החקירות ונובעת גם היא מהאמצעים הטכנולוגיים המוגבלים היא התלות בגופים אחרים לצורך חקירה. לחוקרי המערך אין סמכויות עיקוב ואין ברשותם טכנולוגיות כמו מזל"טים או צילומי קרקע שיכולים לסייע במקרים של הצתות ובמיוחד במקרה של סדרת הצתות, בדומה למה שהחל בשבוע שעבר בעיקר ביישובי קו התפר.

     

    שלף מספר כי בגל ההצתות האחרון, השימוש בתצלומי אוויר שקיבל מחיל האוויר סייע מאוד. "אחרי שהלוחמים הצליחו לכבות את השריפות, הראו לי את כל התצ"אות. ראיתי דברים מדהימים, וכבר לא היה לי ספק שמנסים להבעיר לנו את המדינה. למשל בנירית, ראיתי מהצד המזרחי של קו התפר מציתים בשני מוקדים. גם ראיתי ניסיונות להצתה של ממש של מודיעין־עילית ושל ביתר־עילית שלא צלחו. בכלל לא ידענו על הניסיונות האלה עד שאיתרתי את זה בתצ"אות".

     

    אז אתם תלויים הרבה מאוד בשיתוף פעולה עם אחרים.

     

    "כן, אבל המשטרה למשל לא אוהבת לשתף איתנו פעולה, ואנחנו לא אוהבים לשתף פעולה איתם", מספר שלף, "ככה זה. אף ארגון אוהב לשתף פעולה עם ארגון אחר. אנחנו בתהליך של שיפור מתמיד. בנינו נוהל עבודה משותף ואני חושב שהיום, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה יודע שכאשר אני שולח לו חוות דעת זה משהו מקצועי שהוא יכול להסתמך עליו". •

     

    amir-sh@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 30.11.16 , 15:21
    yed660100