רביעי 20 בספטמבר 2017
ידיעות אחרונות
צילום : ידיעות אחרונות
חדשות • 04.12.2016
על סקרים ודעות קדומות
ירון לונדון

המילון קובע כי "מגזר" פירושו קבוצה של אנשים בעלי מאפיינים דומים, אבל זו אינה הגדרה משביעת רצון כי מאפיינים דומים יימצאו בין פרטים הנמנים עם כל חבורה שתקובץ באופן מקרי. תכונות דומות נוכל למצוא אפילו בקבוצה המונה שניים בלבד, ובכל זאת לא נשייך שני ג'ינג'ים למגזר אדומי השיער ולא נסווג כמגזרים קבוצות אנשים המאריכים בשינה, נוטים לרגוז, קרחים או חובבי גלישת גלים.

 

לכן ברור שהגדרתו של המילון טעונה תיקון, וההגדרה הנכונה היא כי מגזר הוא קבוצת אנשים שנגזרה מתוך הכלל על פי אמות מידה הרצויות לגוזרים. מגזר נברא מכוחן של תכונות הנבחרות מתוך שלל תכונותיהן הממשיות או המדומות של בני המגזר. הגוזרים עשויים להיות בני המגזר עצמם, או בני מגזרים אחרים, הסבורים שלכל הפרטים הנמנים עם קבוצה מסוימת יש תכונות משותפות המצדיקות את סיווגם הייחודי. גם מעצבי מדיניות חברתית גוזרים את החברה לפרוסות לצורכי הנוחות הביורוקרטית. תכופות ממציאים מגזר מסיבות פוליטיות, ולעיתים מקור ההמצאה הוא זדון.

 

דוגמה מקוממת ניתנה בשבוע שעבר על ידי ארגון שנטל על עצמו משימה הפוכה מזו שהתבטאה במעשהו הנפסד. הארגון הוא "כנס שדרות לחברה", הנערך מדי שנה ומכנס אנשים שבראש דאגתם עומד שיפורה של החברה הישראלית. מארגניו יזמו סקר דעת קהל המדרג את מידת אהבתם או אהדתם של הנסקרים כלפי רשימה של מגזרים שהוצגה לו. ואלה המגזרים: "חילונים", "עולים חדשים", "אשכנזים", "מזרחים", "דתיים לאומיים", "ימנים", "מתנחלים", "הקהילה הגאה", "חרדים", "עובדים זרים", "שמאלנים" ו"ערבים". בתוצאות נמצא כי מידת האהבה שרוחשים הנסקרים יורדת בהתאם לסדר המגזרים שמניתי לעיל ("חילונים" הם הנאהבים מכולם ו"ערבים" הם הפחות נאהבים).

 

המיון שעליו הושתת הסקר אינו כבול לאמות מידה אחידות. הוא קפריזי לגמרי. ערבים הם קבוצה אתנית, שמאלנים הם קבוצה אידיאולוגית, חילונים הם קבוצה המתאפיינת באורח חיים שאינו כפוף להלכה, עובדים זרים הם קבוצה שאין בה אזרחים ישראלים, והקהילה הגאה מתייחדת בנטייתה המינית. אכן, לכל האנשים הנמנים עם כל אחד מהמגזרים האלה יש מאפיינים משותפים המשפיעים על אורח חייהם, ורבים מהם – אף כי בוודאי לא כולם – מחזיקים בעמדות דומות כלפי סוגיות חברתיות מסוימות, אך קביעה זו נכונה לגבי כל מגזר שנמציא.

 

ואכן אפשר להמציא מגזרים רבים אחרים, כגון "משכילים", "מובטלים", "הומניסטים", "עשירים", "שוחרי מוזיקת ראפ", "ציירים", "מתנדבים בעמותות חסד", "צמחונים", "פשיסטים", "חסרי דיור", "משפחות מרובות ילדים", "גבוהי קומה", "חולי סרטן" ועוד כיוצא באלה עד אין קץ.

 

מדוע נבחרו דווקא אלה שנבחרו? אני מניח שתכליתו העיקרית של הסקר הייתה משיכת תשומת לב לכנס, כי אנשים אוהבים סקרים ודירוגים. אבל אולי ביקשו המארגנים לסמן את העימותים המרכזיים בחברה הישראלית באמצעות סימונן של קבוצות העומדות בחזיתם.

 

כך או כך, התוצאה היא רידוד השיח הציבורי והוקעתם של אנשים הנתפסים כמשתייכים לקבוצה לא אהובה. הקבוצות שנבחרו אינן מתגדרות בגבולות קשיחים והמשתייכים אליהם מצוידים בשפע מאפיינים, כל אדם ומאפייניו הייחודיים, אבל אם אורזים אותם בחבילה מהודקת הם מפנימים את מבטם של האחרים, מעבים את החומות המגוננות על אישיותם הקולקטיבית ומתרחקים מן הכלל.

 

אני מניח שלא זו הייתה שאיפתם של מארגני כנס שדרות. אני בטוח שמטרתם הייתה הפוכה, אלא שהם נוצחו בידי דעותיהם הקדומות. √

 

 


פרסום ראשון: 04.12.16 , 22:45