שישי 22 בספטמבר 2017
ידיעות אחרונות
צילום : ידיעות אחרונות
חדשות • 05.12.2016
מהעבודה — לעובדים
יוסי דהאן

ח"כ שלי יחימוביץ' הכריזה לפני כמה ימים שהיא שוקלת לרוץ לראשות הסתדרות העובדים הכללית החדשה. כשפוליטיקאים אומרים שהם שוקלים לבצע מהלך כלשהו, זו בדרך כלל ראיה לכך שההכנות כבר בעיצומן. אין ספק שזה זמן נכון לעזוב את ה”עבודה” — מפלגה מסוכסכת וחסרת דרך, שלעומד בראשה לא אכפת לרסק אותה על מזבח הישרדותו הפוליטית.

 

אם להתייחס לקצב איבוד המנדטים, לפחות לפי הסקרים האחרונים, תהפוך העבודה־המחנ”צ תוך זמן קצר למפלגה שולית וזניחה. יחימוביץ' כנראה מעריכה שגם אם תצליח לנשל את הרצוג מראשות המפלגה, סיכוייה במציאות הפוליטית הנוכחית להביס את נתניהו ולזכות בראשות הממשלה קטנים מאוד. בנוסף, הזירה החברתית־כלכלית היא הזירה הטבעית שלה. היא אף פעם לא חשה נוח בזירה המדינית־ביטחונית.

 

יחימוביץ' נמנעה במשך שנים מלהביע עמדות ברורות בנושאים לאומיים קריטיים, אולי כדי לא להרגיז מצביעים המחזיקים בעמדות ימניות, טקטיקה שהתבררה בדיעבד לא רק כבעייתית מבחינה מוסרית אלא גם שגויה פוליטית. לעומת זאת, היא בעלת משנה חברתית וכלכלית סדורה, ניסיון רב ומחויבות לערכים של צדק חברתי. היא מחזיקה בתפיסה סוציאל־דמוקרטית, המעמידה במרכזה את צמצום אי השוויון הכלכלי והחברתי ודאגה לאינטרסים של עובדים ושל קבוצות מוחלשות בחברה הישראלית.

 

מאז שנות ה־20 של המאה הקודמת הייתה ההסתדרות הכללית אחד ממוקדי הכוח הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים המרכזיים בישראל. בשני העשורים האחרונים היא איבדה חלק ניכר מעוצמתה. בנוסף לתהליכי הגלובליזציה הכלכלית, המחלישים ארגוני עובדים במדינות רבות בעולם, ולהתחזקותה של אידיאולוגיה ניאו־ליברלית, העוינת ארגוני עובדים, אחד הגורמים המרכזיים להיחלשות ההסתדרות הכללית היה חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי שיזם חיים רמון, ונכנס לתוקף בשנת 1995.

 

החוק הזה, שיתרונו הגדול היה הרחבת כיסוי ביטוח הבריאות לכלל האוכלוסייה, ביטל את הזיקה בין ביטוח הבריאות בקופת חולים כללית לבין חברות בהסתדרות, וגרם בכך לירידה דרמטית בשיעור העובדים המאורגנים בישראל. עד חקיקת החוק, יותר מ־80% מהעובדים בישראל היו חברים בארגוני עובדים.

 

כיום, למרות התחייה מחדש של התארגנויות עובדים, שיעור העובדים המאורגנים בישראל עדיין עומד על כ־25% בלבד. אחד הגורמים המרכזיים לתחייה זו היה הקמתו של ארגון "כוח לעובדים", שנטל על עצמו לארגן עובדים בעלי שכר ומעמד נמוך, שההסתדרות הכללית הזניחה במשך שנים.

 

כאמור, לא ברור אם יחימוביץ' אכן תרוץ לראשות ההסתדרות, וגם אם תרוץ לא בטוח שתיבחר. מה שברור הוא שההסתדרות זקוקה לטלטלה רצינית, זעזוע שיהפוך אותה מגוף ריכוזי הנשלט על ידי עסקני מפלגות לארגון דמוקרטי שבו נשמע באופן ישיר קולם של העובדים. על פי חוקת ההסתדרות, המצב כיום הוא שהוועדים המייצגים את העובדים נטולי סמכויות לחלוטין לקבוע את גורלם. למשל, אין להם סמכות להכריז על שביתה או לחתום על הסכם קיבוצי ללא אישור ראשי ההסתדרות.

 

ההסתדרות צריכה להפוך לארגון המייצג את העובדים המוחלשים ביותר במשק ונאבק עבורם. כאן המקום לציין שלפי ההסכם האחרון שנחתם בין האוצר להסתדרות, נקלטו כעובדים מן המניין במקומות העבודה שבהם הם מועסקים רק 15 אלף מתוך כ־350 אלף עובדי קבלן. ומה עם השאר? להסתדרות פתרונים.

 

על ההסתדרות להפוך מאיגוד מקצועי צר לתנועה חברתית רחבה, המגייסת לשורותיה את כל מי שנאבקים נגד מציאות מתמשכת של אי־שוויון ושל עוני מתרחב. להפוך למוקד כוח פוליטי וכלכלי שיהווה כוח נגדי לאליטה הכלכלית ומשרתיה הפוליטיים כדי להבטיח לעובדים קיום בכבוד ולכונן חברה צודקת. המשימה הזו חשובה יותר מקטטות חסרות תוחלת על ראשות מפלגה.√

 


פרסום ראשון: 05.12.16 , 22:53