yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: גבריאל בהרליה
    7 לילות • 07.12.2016
    הייתי רוצה רחוב קטן על שמי
    'צומת מילר' זה כמו 'רמזור' שתקוע על האדום. הסדרה של רן שריג הייתה יותר איכותית אם היו מלהקים אותו לתפקיד הראשי. והאנשים ברחוב לא מבינים למה הוא נעלם. נירו לוי ממציא את עצמו מחדש עם מופע בידור ותוכנית רדיו, ומסביר מדוע פרש ממיזם שמפגיש בין נשים לגברים עם כסף ולמה קיבל ממייק טייסון מכה שהעיפה אותו 20 מטר אחורה
    נבו זיו | צילום: גבריאל בהרליה

    לנירו לוי יש בעיה: בחורות בטינדר מסרבות להאמין שזה הוא. "באמת! רואות תמונה שלי ולא מאמינות. זאת התקופה הכי גרועה להיות מפורסם, אתה לא יכול להיות באתרים, אתה לא יכול להתחיל עם בחורות".

     

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    צילום: טל שחר

     

    היו כאלו שהתכתבו איתך?

     

    "כן, אבל גם אז הן לא מאמינות. ואז כשהן כבר מאמינות הן אומרות, 'אז מה אתה עושה פה? למה אתה פה?' או 'הסנדלר הולך יחף!' מה יחף?! 'הוא בטינדר? מה הוא צריך?' 'נירו פה?' מה?!"

     

    טראגי.

     

     

    רק גנבים מרוויחים ככה. לוי ב'אח הגדול'
    רק גנבים מרוויחים ככה. לוי ב'אח הגדול'

     

    "ניתקתי את עצמי מכל האפליקציות האלה, אני לא יכול שום דבר, זה נורא. אם אתה רווק, אנונימי, זה אחלה חיים האתרים האלה".

     

    אז עכשיו אין לך מישהי?

     

    "לא".

     

    ואתה רוצה זוגיות?

     

    החגיגה נגמרה. לוי ב'רמזור' עם מילר וכלפון
    החגיגה נגמרה. לוי ב'רמזור' עם מילר וכלפון

     

    "קצת".

     

     

    * * *

     

    אם יום אחד לוי יצלם סדרה על עצמו, הוא יוכל להשתמש בחומרים האלה לפרק על הטינדר. בינתיים הוא צריך להשתחרר מהמלכודת - של הטינדר ושל הקריירה שלו: מצד אחד הרצון העז שיראו בו משהו נוסף - שחקן כריזמטי, בשל ואנושי שיכול להביא למסך מנעד מגוון, כמו למשל תפקידו ב'החברים של יאנה' שעליו זכה באוסקר הישראלי. מצד שני הטייפקאסט שאליו נקלע לאורך הקריירה - מיקו ב'הפוך', קובי ב'משחק החיים', רענן ב'מיכאלה', דודו ב'ימים של אהבה' וכמובן גיסנו חפר ב'רמזור'. חתיך, הולל, רווק נצחי, שובר לבבות ומושך צרות. אבל לא פשוט לצאת מכלוב הזהב הזה, בטח כשהחיים רוצים עוד ממה שהם מכירים ואוהבים.

     

    לפני שנה וחצי השתתף בעונת וי־איי־פי של 'האח הגדול', והגיע למקום השני. אבל הוא ידע שזה לא יקדם אותו לשום מקום. ואכן, מאז כמעט ולא נראה על המסך. לוי מסרב לשחק את המסכן, גם אם ברור שכרגע הוא לא במקום טוב בקריירה. "אם אתה לא חבר של מישהו חשוב אין לך עבודה", הוא מסביר. "חברים שלי זה ציירים, לא במאים או שחקנים. אם אתה אהוב על מנהל בטלוויזיה או בתיאטרון אז נותנים לך תפקידים".

     

    מפספסים אותך?

     

    "הרחוב זה לא בעיה, הבמאים והמנהלים בתעשייה זו הבעיה, הם מפספסים אותי. לא באמת חושבים עליי כשהם קמים בבוקר. אני אבא לשני ילדים, אני צריך להיות חזק בשבילם. אני רוצה שהם יהיו גאים באבא שלהם".

     

    היה 'האח הגדול' לפני שנה וחצי, ומה עכשיו?

     

    "אני רגיל לזה, אני לא איזה ילד שמופיע בתאג"ד ופתאום כולם מתלהבים ומגלים אותו וכתבות, ואחרי זה הוא נופל לריק ולא מלהקים אותו. אין ספק שהשנה לא הייתה פורייה או אקטיבית. יש אופנות, מצבי רוח, החיים סיזיפיים, הכדור לא כל הזמן על ראש ההר, הוא נופל עליך לפעמים על הראש. אבל צפיתי את זה אחרי 'האח הגדול'. התוכנית הזאת לא מביאה לך תפקידי איכות, היא מביאה אותך לעם, ואני רציתי להגיע לעם - רציתי שיכירו אותי אחרת מ'גיסנו'".

     

    ועכשיו אומרים לך "איפה אתה"?

     

    "כן, וזה לא בשליטתי. הנה, אתמול יצאתי מההופעה של דב נבון ואיש נחמד בא אליי ואומר לי, 'תשמע, אני לא יודע מי הסוכן שלך אבל אתה צריך להחליף אותו'. במילים האלה. אני אומר לו, 'למה?' הוא אומר לי, 'זה לא יכול להיות שלא רואים את הפרצוף שלך בטלוויזיה. אני עוקב אחריך שנים, כל דבר שאתה עושה'. ככה כל היום, גיסנו גיסנו חפר חפר. אנשים אוהבים 'רמזור' וקשה להם עם זה שאין. כל היום השאלה הזאת, 'למה? למה? למה?'"

     

    בטח גם אתה שואל למה 'רמזור' ירדה.

     

    "זה מה שנקרא לשפוך את התינוק עם המים לתוך האסלה. חבל, כולם היו יכולים ליהנות מהעוגה הזאת עוד כמה שנים טובות. היה משהו נכון בזרימה שיכול לתת עוד הרבה וגם להפרות את כולם. מסתבר שאדיר מילר ורן שריג לא הצליחו להתגבר על המהמורות והמשקעים וכל אחד הלך ועשה לעצמו והתוצאה מדברת בעד עצמה".

     

    מה זה אומר?

     

    "אני חושב ששניהם יחד היו הכי טובים, ביחד עם כל הליהוק של 'רמזור'. תראה, איך אני מסתכל על סדרה או סרט? כמו גניקולוג שמסתכל על אישה. אני רואה את התפרים, את השורות, את התאורה, את השקר. לא מסתכל על זה סקסואלית. איך אני אסביר לך את זה? חבל".

     

    התבאסת שלא ליהקו אותך?

     

    "לא. במקרה של שריג אמרתי לו שהוא היה עושה בשכל אם היה לוקח אותי לשחק אותו, זה היה מגיע למקומות הרבה יותר איכותיים. באמנות אתה צריך אמפתיה, צריך לאהוב אותך. עכשיו, לאהוב אותך זה או שאוהבים אותך או שלא אוהבים אותך. אותי, ניר, אוהבים! הרחוב מת עליי.

     

    "בתור שחקן אתה יכול להיות בתפקיד של הרע, ואז יגידו, 'תראה איזה שחקן הוא!' מה שאי־אפשר להגיד על רן, כי הוא אותנטי, זה הוא! זה לירות לעצמך ברגל. תעשה את ההפרדה בין הדמות לבין מי שאתה. כשרואים על המסך את רן יכולים להתבלבל ולהגיד, 'זה חרא של בן אדם'. אבל אם זה שחקן משחק את הדמות שלו, יגידו, 'איזה שחקן מצוין!'"

     

    ומה עם 'צומת מילר'?

     

    "אדיר עשה 'רמזור' רק בלי השחקנים של 'רמזור'. זה רמזור שנתקע על האדום שלו. אבל אני אוהב את שניהם וסומך עליהם שכל אחד יידע להפיק לקחים. הם גם יודעים להמציא את עצמם. הלוואי והייתי יודע להמציא את עצמי כמוהם".

     

    אז תעשה גם סדרה על עצמך – ותשחק בתפקיד הראשי.

     

    "אנשים לא מבינים את זה, אנחנו חיים בתקופה של שקר, נרקיסיזם חולני, כל היום אנשים מצטלמים - מה זה הדבר הזה?! אני לא מסוגל לראות את עצמי עד היום. גם היום כשאני רואה את עצמי בטלוויזיה זה קשה לי. אני רואה כמה אני מכוער, אני מכוער בעיניי, אני רואה את כל הפגמים".

     

    היית עושה שוב 'האח הגדול'?

     

    "למה לא? מי מרוויח ככה? רק גנבים".

     

    קראתי שאתה שוקל לתבוע את הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בגלל עניינים שקשורים לכניסה שלך ל'האח הגדול'. תבעת?

     

    "הלאה".

     

    הוא טיפל בך?

     

    "יש לי הרבה מה להגיד, זה לא הרגע. אני מאמין שבסוף, החרא צף על פני המים. וכשהוא צף על פני המים מישהו רואה ומגלה אותו".

     

     

    * * *

     

    עכשיו הוא יוזם הצגת בידור קומית על זוג במשבר אמצע החיים, שהוא כותב עם ירון פריד, מתחיל להגיש תוכנית לילה שעתיים בשבוע ב'רדיוס', "שבה גברים ונשים יוזמנו לדבר איתי על מערכות יחסים", ולוקח את 48 שנותיו - שלא נראות עליו - למופע יחיד, 'המופע של נירו לוי', שהוא כתב יחד עם רוני סיני ואמיר בן סירא, ויעלה הערב בבית ציוני אמריקה בתל־אביב.

     

    המופע מבוסס על הביוגרפיה שלו כנירו, עם טוויסטים של חפר. דוגמה? איך להתחיל עם בחורות בשיטת דורית דוידוביץ': "שיטה שפיתחתי כשלמדתי בבית צבי. מי זו דורית דוידוביץ'? אתה הולך ברחוב, רואה מישהי שמוצאת חן בעיניך, אתה אומר לה, 'דורית!' היא עונה, 'סליחה?' אתה אומר, 'את לא דורית שהייתה איתי בטיסה לפריז?' היא אומרת, לא, אני לא. היא לא דורית, אבל התחילה פה שיחה, עכשיו תחמיא לה".

     

    חפר קלאסיק. הנה למשל, לפני שנים בתל־אביב, לוי נכנס לבר. "רואה רגל ארוכה, גרבי רשת, אוסף מישהי, גרמנייה פצצה. פצצה! מגיעים אליי הביתה, נכנסים למיטה, ומשהו קצת מוזר לי בכפות הידיים שלה, והקעקוע קצת מוזר, לאט־לאט היד שלי יורדת למפשעה ובשלב מסוים אני מגלה שיש שם עמוד, אישה שהיא בעצם אדון".

     

    תפסת?

     

    "לא, נבהלתי! הייתי ילד צעיר, צעקתי. ההוא חשב שאני יודע. מה ידעתי אז?"

     

    אבל לא רק צחוקים, לוי חולק גם תובנות וסיפורי חיים, וכאלה יש לו בשפע. נולד בחיפה, מאז התגלגל לתל־אביב, עם גיחה ארוכה לארצות־הברית. מנסה את המזל. כשנרשם ללימודים בבית צבי הכיר אמריקאית יהודייה. "אני מדבר איתה אנגלית, מתלהב מזה, אומר, מה שחקן פה? תהיה שחקן באמריקה!" לוי מצא את עצמו באל־איי, עובד בקופה של מועדון רוק בוואלי, חולם להיות זמר ומקים להקת רוק. "ואני הסולן. עושה קעקועים וחולם להיות גאנז אנד רוזס ומכיר אותם שם" .

     

    את גאנז אנד רוזס?

     

    "לא רק אותם. הייתה לי חברה אוסטרלית שגרה בבית חצי קומונה, ששם הייתה מסתובבת ביורק והמתופף של גאנז, זה שמת ממנת יתר, היינו יושבים איתם ועם כל הלהקה. ומכיר את היידי בלום, המדאם הכי גדולה באל־איי, הייתה כמו הבאדי שלי, יש לה את הבנות הכי יפות בעיר, היא שולחת אותם להכי גדולים. היא ואני הולכים לדפוק את הראש ו'אם אחת הבחורות שלי רוצה אותך, אין בעיה - גם בחינם'. אתה במועדונים, פתאום יושב עם סילבסטר סטאלון ומיקי רורק ומייק טייסון שכבר הכיר אותי. ערב אחד הוא רואה אותי - 'מה קורה באדי?' ונותן לי כיף כזה בחזה, בצחוק, ופאף - עפתי 20 מטרים אחורה".

     

    מה עם הוליווד?

     

    "פה הייתי ניצב באיזו דרמה, שם ניצב באיזה סרט. הייתה שחקנית שהייתי מאוהב בה, בלונדינית יפהפייה סטייל ניקול קידמן, שגם היא בעצמה נורא רצתה להצליח, שחקנית בסרטים מדרגה D, גרתי אצלה ויום אחד זרקה אותי מהבית שלה, החליפה מנעול ואני ברחוב עם שני דולר, תיק ואופנוע. רבתי מכות עם החבר שלה לשעבר, איטלקי. הייתי קנאי".

     

    היו יותר בחורות מקריירה.

     

    "יצאתי עם נערת אמצע של פלייבוי, סנדרה ווילד, אתה תראה תמונות, אתה תמות. הכי לחיות את טראמפ. הייתי מאהב של יוגוסלבית עשירה בת 40 ומשהו בבוורלי־הילס, 20 ומשהו שנה מבוגרת ממני. אוספת אותי עם פרארי אדומה, מושיבה אותי בוי־איי־פי רום עם בקבוק שמפניה שמתחיל מאלף דולר, מסתובבים ברודיאו דרייב ואני רואה איזה תכשיט בחנות עתיקות - שרשרת, מלא אבנים. למחרת בבוקר, אני ישן, היא מביאה אותה - כדור של סלבדור דאלי, עשה עשרה כאלו. חייתי אצלה עד שיום אחד הקאתי על עצמי ונגעלתי מעצמי, וקמתי ויאללה ביי בברלי־הילס".

     

    והכדור של סלבדור דאלי?

     

    "הבאתי לאמא שלי".

     

    איך החלטת לחזור לארץ?

     

    "יום אחד אני משתתף בתוכנית שידוכים ברשת פוקס. ואיזו איטלקייה שם, הייתה לי קומבינה איתה. ניצחתי ויצאנו זוג. בערב שזה שודר יצאתי לעבודה במועדון. מוכר בקופה, שותה ג'ק דניאלס כי אני יודע שאחרי זה אני יוצא למסיבה פראית בדאון טאון באל־איי. אז בדיוק התחילו הרייבים הגדולים, כדור אקסטזי היה ענק, לבן, בגודל של עשר אגורות. מסיבות של 3,000 איש. ואני דוהר, עם אופנוע חצי שבור, בלי רישיון, בלי ויזה, בלי כלום, עם אלכוהול, ואורות של שוטרים שאומרים לי לעצור. אחד עומד מאחור ומכוון אליך שוט־גאן, והשני בא עם אקדח שלוף. 'רישיון?' איי דונט הב. 'רג'יסטריישן?' דונט הב. 'זה?' דונט הב".

     

    לכלא או לארץ?

     

    "בדיוק. ואז פתאום אתה רואה את המבט שלו משתנה. הוא אומר לי: 'איי נואו יו'".

     

    מהתוכנית שידוכים?

     

    "כן! הוא ראה אותה. התחילו לדבר איתי על התוכנית, על האיטלקייה, שכחו למה עצרו אותי, בסוף אמרו לי, 'סע'. מגיע למועדון, כל ההרלי דיווידסונים החדשים עם הניקלים, והאופנוע שלי נראה כמו גרוטאה, ואיך שאני נכנס לחניון - הכביש היה רטוב - החלקתי. סימנים, שריטות, וזה כבר שבר אותי".

     

    עוד שריטה אחת קיבל כמה שנים לפני כן. בבחירות 81' כשהיה בן 15, התנדב בסניף של כך בחיפה - "בעיקר בגלל הסמל שמצא חן בעיניי, האנרכיסטי של אגרוף", הוא אומר. אבל אחרי שבילה יותר מדי לילות במעצרים בשטחים התהפך ב־180 מעלות. "האינתיפאדה הראשונה, שנת 87'. היה המשפט המפורסם של רבין, 'לשבור להם את הידיים והרגליים', זה היה המוטו, זה מה שעשינו וזה איום ונורא. בפוסט־טראומה שלי יש לי תמונה לא יפה שלנו כחיילים במחנה פליטים בשאטי. דמיין שבארבע לפנות בוקר, שוברים את הדלת ונכנסים לבית שלך עם נשקים.

     

    יש לך שלושה־ארבעה ילדים בבית ומושכים אותך מהמיטה ודופקים לך מכות רצח, עם אלות ועם כתות ליד הילדים שלך. אומרים שאתה חשוד במשהו ומושכים אותך מהבית החוצה, אתה לא יכול להתנגד. הרגעים הקשים זה היה להיכנס לבתים של אנשים, המכות, האגרסיביות, הפריצה הביתה, ויש את הריחות של הבית. זו הייתה הנקודה שאמרתי, 'אי־אפשר להתייחס ככה לבני אדם'. אלימות, ברבריות, חוסר אכפתיות. כשאתה חייל אתה ממלא פקודות. אבל לא בא לך להפחיד ילדים ונשים ולהיות רע".

     

     

    * * *

     

    לוי מתגורר עם כלבו בשכונת בבלי שבתל־אביב. המנקה בדיוק היה, אבל הוא בכל מקרה מנקה בכל יום, "מי שניזון מכתבות ותדמית, חושב שאני סטלן, חי באיזה צריף". הוא גרוש פעמיים - בפעם השנייה מהדוגמנית קארין כהן הצעירה ממנו ב־19 שנים ("זה כמו חברה, ברגע שאין ילדים זה לא נחשב, וטוב שכך במקרה הזה"). מהפעם הראשונה והנחשבת באו לעולם בנו בן ה־13 וחצי ובתו בת ה־11 וחצי, שעליהם הוא מגונן בלי סוף לאורך השיחה. לוי מאוד מעורב בחייהם, הוא וגרושתו חברים טובים. "אנחנו כמו זוג נשוי, רק גרוש".

     

    לפני כמה חודשים נכנסת לרגע לעסק של אתר שידוכים בין - בוא נגיד את זה כמו שזה - גברים עם כסף לבחורות שמחפשות גברים עם כסף, ולהפך.

     

    "בדיוק. בחורות שרוצות, וכאלה יש הרבה, מסתבר. מלא, כמעט כולן. נורא. העולם נהיה קשה, חומרני. זה התגלגל מחבר שהקים ורצה מישהו בפרונט וגם בהתחלה אמר, 'בוא תהיה באתר, שיראו שאתה שם, אתה מפורסם'. מגנט זבובים".

     

    שאלת את עצמך קודם שאלות מוסריות?

     

    "מוסריות? אני לא משדך".

     

    זה מה שהאתר עושה. לא שאלת 'האם אני תומך ברעיון הזה'?

     

    "עובדה שלא, אני לא מקדם אותו כי אני לא שם בסופו של דבר. עוד לא הספקתי להגיד משהו בתקשורת וזה כבר נהיה 'הוא שותף'. גבר עשיר כמו שהוא רוצה אוטו יפה, רוצה שתהיה לידו אישה יפה. והיא לא אכפת לה גם, כי יש לה אוטו יפה, וכרטיס אשראי. והילדים? יש להם הכל. אז מה הבעיה פה? זו המציאות. ביום שישי הייתה כתבה על נשים שלא מתביישות לפתוח דף באתרי ריצ'־דייט. כי היום המצב כל כך קשה והאופציות מעטות ונשים מבינות שהגוף שלהן הוא חלק מהתעשייה. כולם יודעים את זה".

     

    זה שוב יושב על הטייפקאסט של גיסנו, הגבר השוביניסט.

     

    "נכון. לא הייתה לי בעיה עם זה, אבל זה לא שווה כלכלית. מה השורה התחתונה? כסף במכולת. ובישראל אתה צריך כל הזמן כסף למכולת ופה המכולת יקרה. אתה אומר לי, 'היית חלק בסוג של אתר שמנצל את החולשה האנושית: כסף ויופי הולכים יחד'. אבל זו האמת! אני שחקן, אז נכנסתי לתפקיד של איש מכירות. גם נתניהו מכר רהיטים. אבל מהר מאוד הבנתי שכלכלית זה לא שווה, שיחררתי את זה".

     

    אתה חושב שכולם חושבים ככה?

     

    "כולם. אבל תמיד יש יפי נפש, אנחנו חיים בתקופה כזאת, מה לעשות?! בחורה רואה גבר עם אוטו מפואר, היא תלך איתו. איתי לא מתחילות בחורות כבר שנים. למה? כי אני עם אופניים. אם הייתי עם מרצדס אני בטוח שהייתה לי בת זוג גבוהה, בלונדינית, יפה. אם אתה גר בחור אז היא לא תבוא, תגיד, אני גר במגדלי yoo, היא תבוא. מה לעשות?!"

     

    אמרת בתקופת 'האח הגדול': "ייעוד של אישה הוא להיות אמא". עדיין חושב ככה?

     

    "אני מצטט גאונים ממני. פרידריך ניטשה אומר למשל (הוא שולף בע"פ): 'הכל באישה חידה והכל באישה פתרון אחד לו - היריון. הגבר אינו בשביל האישה אלא אמצעי בלבד, המטרה היא תמיד הילד'. וזה נכון. 'הגבר האמיתי חפץ בשני דברים - סכנה ומשחק, על כן הוא חפץ באישה כמסוכן בצעצועים'. זה ניטשה, 'כה אמר זרתוסטרא'".

     

    איפה אתה עומד ביחס לפרשיות שמטלטלות את סדר היום? בוכריס, קסטיאל.

     

    "מאז שאני זוכר את עצמי אני מכבד נשים, יודע לקבל 'לא' בצורה ג'נטלמנית, ובטח לא לכפות את עצמי. אבל זה נהיה קצת היסטרי כמו בכל דבר, זה גל כזה עכשיו כמו הגל של הטבעונות והבריאות. אין שום בעיה להתחיל עם בחורה או לפלרטט ולהיות נחמד. אף פעם לא חשבתי שצריך להשקות מישהי, ובטח לא סם אונס, כדי להביא אותה אליי הביתה. זה הדבר הכי דוחה בעולם להיות עם מישהי שיכורה מתה שלא יודעת מה קורה. הכי כיף זה בשליטה".

     

    ובאופן כללי, אצלך העתיד בשליטה?

     

    "תפריד בין העתיד שלי ושל הילדים לבין המדינה. זה נורא מוזר שכל הזמן אנחנו דואגים לעתיד של המדינה, לא לזה שלנו. הקריירה שלי זה שטויות, אני סומך על עצמי שאני אצליח, אני טוב במה שאני עושה. יש תקופה יותר טובה, תקופה פחות טובה, תודה לאל, תמיד היו לי תפקידים מפורסמים, עד היום אני שומע, 'גדלתי עליך עם הפוך', פיליפיניות פוגשות אותי בפארק ואומרות לי, 'הייתי רואה טלנובלות ולומדת עברית בגללך', צרפתים למדו עברית בגללי ב'רמזור'. אז יש לי עוד חלומות, והייתי רוצה איזה רחוב קטן על שמי. אפילו סמטה".

     

    nevo21@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 07.12.16 , 19:05
    yed660100