"האם העם היהודי עומד להיעלם מהעולם?", שאל הפרומו ל"נעלמים", סרטו של יואב לימור. כבן הדור השלישי לשואה, כשהטלוויזיה מטיחה בי שאלות כאלה בליווי מוזיקת מלחמות, אני נדרך. התחלתי לתהות מהיכן זה יבוא הפעם: נשק ביולוגי, הפצצה גרעינית, עונה נוספת ל"נישואים פלוס" הישראלית – לך תדע איך מעלימים היום עם. ואז לימור שמע שמספר חנויות היודאיקה בניו־יורק הצטמצם מ־30 ל־2. מרוב לחץ מיד נכנסתי לאינטרנט ואפשר לנשום לרווחה: עדיין מוכרים שם חנוכיות.
כבר בפתיחת "נעלמים" מופיע הכיתוב "הופק בשיתוף משרד התפוצות". אחד המרואיינים הבולטים בסרט הוא "ראש אגף בכיר" במשרד. למעשה, מדובר בתשדיר שירות ממשלתי נגד התבוללות. לימור הוא הפרזנטור שלו. הוא מראיין בפנים חמורות סבר גברים ונשים על החלטתם להינשא עם בני ובנות זוג לא יהודים ויורה מספרים שאמורים להדאיג את נפשו של העם היושב בציון: מה יעשה ללא אחיו ואחיותיו מאמריקה – שלא לדבר על ללמוד להסתדר בלי הכסף שלהם.
ומכיוון שהוא במשימה – ועוד בלוקיישנים אטרקטיביים כמו ניו־יורק וסן־פרנסיסקו – נדמה שלימור לא ממש מקשיב למה שנאמר לו. לא מעט מהמשתתפים מסבירים לו שהם וילדיהם יהודים לכל דבר ועניין. הם אף מתכוונים להמשיך להגדיר את עצמם כיהודים, גם אם האמא של צאצאיהם איננה יהודייה. הם פשוט חיים ב־2016: יהדותם אינה מוגדרת לפי פרמטרים אורתודכסיים והתרבות היהודית שלהם אינה מוגבלת למה שמראים בערוץ 20. אבל לימור מודאג – מה מודאג, מדוכא עד עפר – ממצב חנויות היודאיקה.
וכמו כל תשדיר שירות, לצד האזהרות יש גם מסר. אותו "ראש אגף בכיר" מסביר ללימור כי כיום, נקודת המוצא היא "איך מדינת ישראל יכולה להועיל ליהדות העולם ולעם היהודי". גם לימור תוהה לקראת סיום, האם "יש משהו שמדינת ישראל יכולה לעשות כדי להשפיע על מה שקורה שם". והתשובה שלו היא לא, למשל, להיות מוטרד משגריר לעתיד שקורא לארגון ג'יי סטריט "קאפו". או לחילופין, לתהות מה קורה עם אותה רחבת תפילה מיוחדת בכותל המערבי. לא. זה השלב שבו מקדמים פרויקטים. של משרד התפוצות, כמובן. ולפינאלה קצת קיטש ברחבת הכותל. "אז המדינה עושה", מסכם לימור.
ואם זה מה שמשדרים בערוץ הפופולרי בישראל כחומר דוקומנטרי, אולי כבר עדיף "האח הגדול".
בקטנה
1. עבור צופים משנתון מסוים, המילה "מקגייוור" היא עוגיית מדלן שמחזירה אותם לימים בהם ריצ'רד דין אנדרסון הציל את העולם בעזרת קיסם וסלוטייפ. לא הרבה נותר מזה
בעיבוד המחודש לסדרה, שעלה בישראל אמש ב־ yes Action. מקגייוור
2016 (בגילומו הלא משכנע של לוקאס טיל) עדיין מסוגל לחולל מהומות באמצעות מוצרים בשווי 30 אגורות, אבל מה שנחשב לווירטואוזי באייטיז נראה היום מיושן וגם קצת מגוחך.
והכי גרוע: מהפתיח המיתולוגי שרדו רק כמה צלילים, כך שהתוצאה לא קרובה לנעימה המיתולוגית ומרוממת הנפש. ובלעדיה, למי אכפת מה אפשר לעשות עם סיכת ביטחון.
2. כן "עיר העודפים", אין צופה שלא מתפעל מהמקוריות בפרסומת שלכם, בכיכובו של חקיין גרוע במיוחד של ראש הממשלה. או שהכוונה האמיתית ב"עיר העודפים" היא לקונספטים שנשארו בבוידעם מהניינטיז.
