בפנים גלויות ובגאווה, תשע נשים מכל רחבי הארץ - רווקות, נשואות, גרושות ואלמנה - מספרות על ההחלטה להפוך לפונדקאיות, על התגובות של המשפחה והסביבה, על רגע הפרידה מהתינוק שילדו ולמה הכסף הוא ממש לא סיבה לעשות את זה. צפו בסרטון וקבלו הצצה לפרויקט המיוחד שיפורסם מחר במוסף "7 ימים" - עם מונולוג מרגש של אחת האימהות.
רוני פרג, אם לשלושה: "אני לא צדיקה"
"על פונדקאות שמעתי לראשונה כשהייתי בת 16 והתלהבתי. שנתיים לאחר מכן, כשאחי הגדול יצא מהארון, המחשבה הראשונה שעברה בראשי הייתה, 'מה אעשה אם הוא יבקש ממני להיות הפונדקאית שלו?' היה לי ברור שאעשה את זה בשבילו, אבל לא ידעתי איך אעמוד מבחינה רגשית בקשר עם תינוק פונדקאות שאמשיך לראות. חברה שלי תרמה ביציות והמחשבה על ילד גנטי שגדל אצל מישהו אחר מעבירה בי חלחלה. אז הנה ההוכחה לכך שאני לא צדיקה ולא קדושה ולא מושלמת. מבחינתי זה פשוט מאוד — כל אחד יכול לתת את מה שהוא יכול. אני הריונית קלה, אז למה לא לעזור? למה לא להפוך מישהו למאושר?
"עברתי שבעה ניסיונות החזרה. באמצע הדרך דרשתי להחליף רופא כי הרגשתי שהוא התייחס אליי בצורה בזויה שגרמה לי להרגיש כמו זונה. עכשיו אני בחודש השביעי עם בן שלא מפסיק לבעוט. רציתי שזו תהיה בת כי המחשבה על ברית מילה מעבירה בי צמרמורת. אנחנו אתיאיסטים, לא מלנו את שלושת בנינו וזו הסיבה שבחרנו להיות ידועים בציבור במקום להכניס את הרבנות לחיים שלנו. הפעם ההחלטה לא בידיים שלי.
"אני עובדת קשה ואני כבר לא בת 20, אבל ההיריון הנוכחי לא מעיק עליי יותר מבעבר. אני מדברת עם העובר, מספרת לו על הוריו ומסבירה לו שאמסור אותו לא בגלל שהוא לא אהוב, אלא בגלל שהוא לא שלי. ההבדל היחיד לעומת ההריונות הקודמים הוא שבהיריון הנוכחי אני מרגישה קצת לבד. בן זוגי לא מתרגש כשאני מבקשת ממנו להניח את היד על הבטן.
"הכסף לא מהווה מרכיב משמעותי עבורי, זה לא מה שיהפוך אותי לעשירה, אבל החלטתי שבמקום לתת לו להיבלע במשכנתה אנצל אותו לחוויה משפחתית. נטוס לטיול ארוך בדרום אמריקה. כבר הזמנתי כרטיסים".
הכתבה המלאה - מחר במוסף "7 ימים"
