נסגר בין ידידים

ההחלטה של א־סיסי לא הייתה פרץ פתאומי של טוב לב — היא תוצר של שיתופי פעולה ביטחוניים ומודיעיניים בין ישראל למצרים, שהפכו ליחסים חמים.

לא מדובר רק במלחמה שמתנהלת נגד ארגוני הטרור בסיני. מדובר במלחמת ההישרדות של השלטון בקהיר, שהניבה מערכת יחסים מיוחדת במינה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא מצרים. בתוך פחות משנה איבדה מצרים את סעודיה, את נסיכויות הנפט ואת טורקיה כבעלות ברית. כשא־סיסי מחפש איש אמון בשכונה, מישהו שמכיר ומבין את הצרות שהוא שקוע בהן, הוא מוצא רק אחד — ברחוב בלפור בירושלים.

ביום שני, בפגישה עם 14 מנהיגי הוועד היהודי־אמריקאי שהוזמנו לארמון האיתיחאדייה בקהיר, חשף א־סיסי ביוזמתו טפח מהקשרים עם "ביבי". כן, הוא קורא לו "ביבי" ולא נתניהו, ומדבר על קרבה ביחסים, על קשר חם ועל טלפונים תכופים.

זאת ידידות שנולדה מאינטרסים. לנתניהו יש אינטרס לעזור לא־סיסי במלחמות ההישרדות. טרור שיתפשט בסיני עלול לזלוג לישראל, ומתנקש שיצליח להגיע לראיס בקהיר עלול להחזיר את השלטון לידיים עוינות, כמו אלה שהיו לפניו.

קל לנחש שא־סיסי קיבל אתמול טלפון מנתניהו, שהסביר לו שהחלטה שתתקבל במועצת הביטחון מטרידה אותו. "זה בדיוק כמו שממשל הנשיא טראמפ יחליט בבת אחת, בעידוד שיגיע מהצד הישראלי, לקצץ בתקציב הסיוע למצרים", יכול היה נתניהו להמשיל. א־סיסי מכיר מצוין את מסעות הדילוגים של השליחים הישראלים בגבעת הקפיטול, שמבקשים לנתק בין מצב זכויות האדם תחת שלטון א־סיסי לבין הזרמת הסיוע לחבר. אם היה כזה רמז, הוא קלט.

סביר להניח שהפלסטינים לא יעברו בשתיקה על הזיגזג המצרי. אבל לא־סיסי לא אכפת. הוא חייב לנתניהו יותר. הוא רוצה להיכנס ברגל ימין למערכת יחסים עם ממשל טראמפ, ונתניהו התחייב לעזור, להחזיר למצרים את מעמדה הבכיר בעולם הערבי. מבחינתו, הסכסוך עם הפלסטינים וחידוש התהליך המדיני יכולים לחכות. נתניהו הצליח לשכנע אותו שבצד השני, בטח לא בעזה וגם לא ברמאללה, אין פרטנר ואין על מה לדבר.