שבת 19 באוגוסט 2017
ידיעות אחרונות
צילום : ידיעות אחרונות
24 שעות • 25.12.2016
להתראות כימו, שלום ביו
בשורה אמיתית לחולי הסרטן: בדיקה חדשנית מוצאת עבורם טיפולים שמותאמים אישית לפרופיל הגנטי שלהם. והחלק הכי טוב — רבים מהנבדקים עד כה נמצאו מתאימים לטיפולים ביולוגיים שלא מצריכים כימותרפיה מייסרת. אבל למרות ההסכמה הרחבה בקרב המומחים על יעילות הבדיקה, היא עדיין לא כלולה בסל התרופות
רותם אליזרע, בוסטון

כל אחד בחדר הזה מושפע מסרטן באיזושהי צורה. כולנו מכירים מישהו שחלה או נפטר מהמחלה", אמר ד"ר אדוארד אברהמס, נשיא הפדרציה לרפואה מותאמת אישית בממשל האמריקאי בוושינגטון. "במשך המון שנים, כשהיינו רואים שני אנשים שיש להם אותו סוג סרטן אפילו אם הסתכלנו במיקרוסקופ, הגידול הסרטני נראה לנו דומה וטיפלנו בהם באופן זהה. היום אנחנו מבינים באופן יותר מבוסס את המנגנון הביולוגי ואת המבנה המולקולרי של הגידול הסרטני ואנחנו מבינים שאפילו אם הגידול נראה אותו דבר במעבדה, הוא יכול להיות שונה באופן קיצוני מחולה אחד לחולה אחר", הוא סיפר לקהל בכנס שהתקיים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד היוקרתית בבוסטון.

 

 

"עם ההבנה הזו", הוא המשיך, "אנחנו מפתחים רפואה מותאמת אישית ומפתחים כלים שיכולים לעזור לנו בטיפול לכל חולה באופן אישי. זו מהפיכה של ממש, ואנחנו הולכים לראות שינויים דרמטיים בעתיד הנראה לעין", הוסיף ד"ר אברהמס, וזכה למחיאות כפיים ממאות המשתתפים שהגיעו מכל העולם כדי להתרשם מקרוב מהפיתוחים החדשים של רפואה מותאמת אישית לטיפול במחלה, שגובה מדי שנה מיליוני קורבנות.

 

"לא האמנתי שזה אמיתי"

 

"מאז 1940 הטיפול בסרטן היה כימותרפיה. כימותרפיה יכולה להיות יעילה בחלק מסוגי הסרטן ויכולה ממש לרפא את החולה", אומר ד"ר גארת' המפטון, אונקולוג בכיר בחברת רוש האמריקאית, בעודו עורך לי סיור במעבדות פאונדיישן שבבעלות רוש, העוסקות בפיתוח טיפול מותאם אישית למחלת הסרטן. "הבעיה בכימותרפיה היא שמאוד קשה לדעת על איזה מטופל היא תשפיע ועל איזה לא. אין לנו דרך ממשית להפריד בין המטופלים שירוויחו מהכימותרפיה לכאלו שרק יסבלו מתופעות לוואי".

 

 

"נותן תקווה". מעבדות פאונדיישן בבוסטון
"נותן תקווה". מעבדות פאונדיישן בבוסטון

 

יוסי רובינשטיין בן ה־64 מהוד־השרון מעולם לא עישן, וראה עצמו תמיד כאדם בריא. במארס האחרון אובחן עם סרטן ריאות שהתפשט בגופו ושלח גרורות לכבד, לעצמות ולמוח, אחת מהן באורך 7 ס"מ. הרופאים אמרו שזה נס שהוא בכלל עומד על הרגליים. רובינשטיין החל מיד בטיפול אינטנסיבי של כימותרפיה והקרנות לראש. תוך כדי הטיפולים פרופ' ניר פלד, הרופא המטפל של רובינשטיין ומנהל המרכז לרפואה אישית בבית החולים בילינסון, המליץ לשלוח דגימה מהרקמות לבדיקה של חברת "פאונדיישן מדיסין" בבוסטון. "לא ידעתי אם זה יועיל, אבל הנחתי שזה לא יזיק ולכן הסכמתי לבצע את הבדיקה", מספר רובינשטיין. אחרי שבועיים הוא זומן לשיחה אצל פרופ' פלד שבישר לו שנמצאה אצלו מוטציית EGFR. "אמרו לי שבגלל שיש לי את המוטציה הזו אני יכול להפסיק לקבל טיפול כימותרפי, שגורם לתופעות לוואי קשות, ובמקום זה לקבל טיפול ביולוגי מותאם אישית באמצעות כדורים". בעקבות המלצת הרופאים יוסי עזב מיד את הטיפולים הכימותרפיים ואת ההקרנות והחל בטיפול הביולוגי. לאחר ארבעה חודשים של הטיפול החדש הוא הגיע לבדיקת MRI ובדוח נכתב כי "אין עדות לפעילות המחלה". כל הגידולים נעלמו מגופו לאחר ארבעה חודשים בלבד של טיפול. "לא האמנתי שזה אמיתי. אני מאושר שעשיתי את הבדיקה הגנטית ובזכותה קיבלתי טיפול מותאם. ברור לי שזה לא מתאים לכולם, אבל זה בהחלט נותן להמון חולים תקווה".

 

פרופ' ניר פלד
פרופ' ניר פלד

 

אם בעבר הסתכלו על הסרטן על פי מקום הגידול, וכולם קיבלו אותו טיפול, לאט־לאט מבינים בכירי הרופאים והחוקרים שישנם הבדלים מהותיים בין גידולים אצל שני אנשים שונים, אפילו אם הסרטן מתפתח באותו המקום בדיוק. היום מבינים שאם שתי נשים חולות בסרטן השד, סביר להניח שהגידולים שלהן שונים זה מזה, בגלל שיש שוני בדי־אן־איי ביניהן. נכון שהגידול נראה ממש אותו הדבר, אבל הגנים שונים, ולכן כל אחת מהן צריכה לקבל טיפול אחר. כאן נכנס לתמונה האבחון המולקולרי. אבחון מולקולרי — שמתבסס על הגנים של החולה — נעשה לראשונה כבר לפני עשרים שנה, ובזכותו הולך ומתפתח תחום הרפואה המותאמת אישית שמאריך ומציל חיי חולים רבים.

 

אדם אחר, גידול אחר

 

בשנות ה־90 החלו חוקרים לחשוב איך לטפל בסרטן באופן שונה מכימותרפיה. הם בחנו נשים שחלו בסרטן השד וגילו שלרבע מהן יש בגופן חלבון מסוים שנמצא על הגידול והוא זה שמסייע להתפתחותו. "החוקרים מצאו נוגדן שתוקף את החלבון והורג את תאי הסרטן", סיפר ד"ר המפטון, "אבל רק לרבע מהחולות יש אותו חלבון על הגידול, ולכן זה לא יועיל לכולן". החוקרים החליטו לקחת רק את החולות שבבדיקות גנטיות נמצא אצלן החלבון המתאים, והצליחו להגיע לתוצאות חיוביות עם הנוגדן במקרה שלהן. "זו בעצם הייתה ההתחלה של רפואה מותאמת אישית של חולים בסרטן", הסביר ד"ר המפטון. "ככה התפתח הרעיון שגידול סרטני אחד שונה מגידול סרטני אחר גם אם הוא נראה דומה. ההתפתחות הזו מאפשרת לנו לכוון את הטיפול באופן ספציפי. אנחנו יכולים לפתח את הכלים כדי למצוא את החולים שהתרופה הספציפית יכולה לעזור להם".

 

לאחרונה פורסם מחקר חשוב של פרופ' ניר פלד. פלד נחשב לאחד האונקולוגים הבכירים בישראל ומומחה בעל שם עולמי בכל הקשור לרפואה מותאמת אישית. במחקר שהיכה גלים בעולם הוצגו תוצאות חסרות תקדים עבור חולים שעברו את הבדיקה הגנטית "פאונדיישן 1" של חברת "פאונדיישן". פלד בחן 100 חולי סרטן בשלב מתקדם שעברו בדיקות מקיפות. חלקים מרקמת הגידול נשלחו למעבדה המרכזית בבוסטון, שעובדת כמעט סביב השעון לאורך כל ימות השנה. טווח הגילאים של החולים שנבדקו היה רחב, ממטופלים בשנות ה־20 לחייהם ועד מטופל שחצה את ה־80. תוצאות המחקר היו חסרות תקדים: 43% מהחולים התאימו לטיפולים ביולוגיים ממוקדי־מטרה ולא היו זקוקים לכימותרפיה בכלל. "התוצאות של הבדיקות הגנטיות הראו לנו שאותם מטופלים שיקבלו את התרופות יגיבו אליהן בצורה טובה", אומר פרופ' פלד. "יותר מזה, גילינו שעשרים מטופלים מתוך המאה עברו בדיקות גנטיות הקיימות בישראל ונאמר להם שהם לא מתאימים לקבל טיפול ביולוגי, אבל הם נמצאו כמתאימים כשעברו את הבדיקות של פאונדיישן". לדבריו, אם אותם חולים לא היו עוברים בדיקה גנטית מעמיקה בבוסטון, רובם היו מקבלים בעיקר טיפול כימותרפי, למרות שהם לא זקוקים לו. במחקר התגלה נתון נוסף: בכ־66% מהמטופלים התקבלו תגובות מצוינות לטיפול, כולל מקרים בהם הגידול נעלם לחלוטין. "חלק גדול מהחולים עדיין בחיים בזכות הטכנולוגיה הזו", אומר פרופ' פלד.

 

כיום חברות התרופות וחברות ביו־טכנולוגיות חוקרות כ־700 סוגי מולקולות שקשורות לסרטן, ומאפשרות לרופאים לקחת פיסה מהביופסיה ולשלוח אותה לבדיקת די־אן־איי. על פי התוצאות מסוגלים הרופאים לדעת מה גרם להתפרצות הגידול, ואיזה תרופות עשויות להשפיע.

 

חברת הביו־טכנולוגיה פאונדיישן מדיסין, שנוסדה לפני 13 שנה, שמה לה למטרה לפשט את המבנה הגנטי ולהנגיש אותו לחולי הסרטן. החברה משתפת פעולה עם כשלושים חברות תרופות שמבצעות מחקר בנושא סרטן על מנת לתת את התמונה המלאה ביותר עבור אלו שעוברים את הבדיקות הגנטיות. מטופל שעובר את הבדיקה הייחודית מקבל דוח מפורט ופרטני שכולל את רשימת השינויים הגנטיים שנמצאו בגידול ורשימה של כל הטיפולים והמחקרים שיכולים להתאים לו לפי הממצאים הספציפיים שהתגלו בבדיקה שלו.

 

ד"ר אירנה קסל, רופאה בפגיית בית החולים כרמל, חלתה ב־2009 בסרטן השחלה, כשהיא בת 51 בלבד. היא עברה כבר כמה סבבי כימותרפיה וארבעה ניתוחים קשים, ובין היתר הוסרו השחלות, החצוצרות והרחם שלה. ב־2013 המחלה חזרה, והיא נאלצה לעבור ניתוח נוסף בבטן. לאחרונה המחלה חזרה בשלישית, ונמצאו מספר גרורות בחלל הבטן. ד"ר קסל עברה ניתוח להסרת הטחול והלבלב שלאחריו טופלה שוב בכימותרפיה. בחודש מארס האחרון, בהמלצת ד"ר ארי רייס, הרופא המטפל שלה ובכיר ביחידה לגיניקולוגיה אונקולוגית בבית החולים רמב"ם, היא החליטה לעשות בדיקה של חברת פאונדיישן. "לקחו לי חלק מרקמת הגידול ושלחו אותה למעבדה בבוסטון", היא מספרת, "ואחרי שבועיים קיבלתי דוח מפורט עם כל המוטציות של הגידול". אצל ד"ר קסל התגלתה מוטציה מסוג BRCA, רק שבמקרה שלה, בניגוד להרבה מקרים של סרטן השחלה בהם המוטציה עוברת בתורשה וקיימת בדם, המוטציה היא רק בגידול עצמו. לאחרונה החלה ליטול תרופה שנקראת "אולאפאריב" שעשויה להציל, או לכל הפחות להאריך, את חייה. "בתור רופאה אני שמחה לראות את ההתפתחות הטכנולוגית הזו. זה בלתי נתפס שבאמצעות בדיקה פשוטה אפשר למצוא ממש את המוטציה של הסרטן ולהתאים לי טיפול".

 

הבדיקה שמשנה הכל

 

אחד הפיתוחים החדשניים של חברת פאונדיישן מדיסין, שהוצג לאחרונה במעבדות החברה בבוסטון, מאפשר לאתר את הגנים לא רק באמצעות ביופסיה אלא גם באמצעות בדיקת דם. בחלק מהחולים לא ניתן לקחת ביופסיה מהגידול, לא תמיד יש מספיק רקמה שניתן לשלוח למעבדה לאבחון, ולעיתים הניתוח להסרת הגידול נעשה בשלבים ראשוניים ואין דרך לקחת חלק מהביופסיה. לכן ניסו בשנים האחרונות חוקרים של החברה למצוא דרך שתאפשר למצוא את הדי־אן־איי של המטופל במקרים כאלו. "זה לא כל כך פשוט, וצריך פיתוח של טכנולוגיות מאוד מתקדמות כדי להצליח לעשות את זה", סיפר ד"ר סטיב קפקא, נשיא וסמנכ"ל התפעול של חברת פאונדיישן בבוסטון. "היום אנחנו יכולים לעשות בדיקת דם לחולה ולמצוא את הגנים. אמנם, הבדיקה פחות רגישה מאשר בדיקה שמבצעים מהביופסיה עצמה, וביופסיה היא עדיין ברירת המחדל, אבל הדבר הזה יהפוך ליותר ויותר נפוץ". גם פרופ' פלד סבור שהפיתוח החדש עשוי לסייע לחולים רבים. "בדיקת הדם הזו צדה חלקיקים מהמטען הגנטי המופרש על ידי הגידול. החלקיקים האלה מזוהים בדם, וכך ניתן לבצע ריצוף גנטי שמאפשר לאתר את המוטציה. הבדיקה הזו טובה לכל חולי הסרטן, ובפרט לחולי סרטן הריאה המתאפיינים במעט רקמה בביופסיה".

 

ג'ף ג'וליאן
ג'ף ג'וליאן

 

ג'ף ג'וליאן (41) מלוס־אנג'לס אובחן כחולה בסרטן ריאות מתקדם לפני כשנתיים. הוא מעולם לא עישן, הקפיד על כושר גופני ובכל זאת חלה במחלה. "ביום שהרופא הודיע לי - הייתי בשוק, עולמי חרב עליי", סיפר. בינואר 2015 עבר בדיקה של פאונדיישן על מנת שזו תסייע לו בזיהוי האפשרויות הטיפוליות. "בזכות הבדיקה נרשמתי לניסוי קליני שכלל שילוב של תרופות חיסוניות, שאני מקבל עד עכשיו", סיפר ג'וליאן. "ידעתי שאני יכול להילחם במחלה, שאני לא מוותר, שאני לא מרים ידיים. בהתחלה הרופאים אמרו שיש לי 9־6 חודשים בלבד לחיות, אבל הם גם נטעו בי תקווה שאפשר לנצח את המחלה הארורה". כיום הגידולים הסרטניים נמצאים בנסיגה והמחלה נמצאת תחת שליטה. ג'וליאן עוסק בגלישת גלים ולאחרונה אף זכה במדליית כסף כשייצג את ארצות־הברית בתחרות.

 

על פי הפרסומים של חברת רוש, עד היום למעלה מ־100 אלף מטופלים בעולם כבר ביצעו את הבדיקות של פאונדיישן. החברה, שנחשבת לאחת החלוצות בתחום, מחזיקה במאגר המידע המקיף והמדויק ביותר בעולם בתחום זה. הבדיקות האלו אינן נמצאות בסל התרופות, והחולים צריכים לממן אותן מכיסם. עלותה של הבדיקה נאמדת בכמה אלפי שקלים. בימים אלו נבחנת האפשרות להכליל את הבדיקות הללו במסגרת הוועדה להרחבת סל התרופות, וקיימת הסכמה רחבה בקרב הקהילה האונקולוגית שאם הייתה אפשרות לתת את הבדיקות האלה לכל חולה, כולם היו עוברים אותן. "אמנם הבדיקות לא כלולות בסל הבריאות, אבל אין ספק שהן יכולות להאריך את חייהם של הרבה מטופלים. יש לי חולים, חלקם עם גרורות במוח, אשר מסתובבים כבר שש שנים עם שליטה מלאה במחלה באמצעות כדורים", אומר פרופ' פלד. "זה הרבה בזכות הבדיקה הגנטית שהם עברו".

 

ד"ר גארת' המפטון
ד"ר גארת' המפטון

 

 

"המידע שיש לנו היום הוא יקר ערך לחולים ועוזר לנו לפתח תרופות למטופלים שלנו", מסכם ד"ר המפטון. "יש לנו כיום כבר מאות רבות של מחקרים דרכם אנחנו מבינים טוב יותר את המטופל ואיך תרופה מסוימת עשויה להועיל לו. זה משהו שלא קורה רק במעבדה, זה משהו שקורה הלכה למעשה עם מטופלים". האם זה העתיד של רפואת הסרטן? אני שואל את פרופ' פלד. "העתיד? ממש לא", הוא עונה, "זה ההווה".

 

הכותב היה אורח של חברת רוש במעבדות פאונדיישן בבוסטון

 


פרסום ראשון: 25.12.16 , 21:34