שלישי 17 באוקטובר 2017
ידיעות אחרונות
איור: רות גוילי
ממון • 29.12.2016
הקרב על המזונות
הרבה אמוציות יצאו בראיונות לכתבה הזאת, על החוק שיקבע כי אישה במשמורת משותפת שמרוויחה יותר מהגרוש שלה, תשלם לו מזונות • "למה שהאם תתעשר והאב יהפוך עני?" אומרים תומכי החוק • "יש סכנה שהחוק יפגע בטובת הילדים", טוענים המתנגדים • מי ישלם, אמא או אבא?
אתי אברמוב | רות גוילי

היא אישה מצליחה ואשת קריירה אמידה. כשהחליטה להתגרש בפעם הראשונה מבעלה, שהשתכר פחות ממנה משמעותית, עמדה על כך שישלם לה מזונות, למרות המבטים המלגלגים וההערות הציניות. זה לא מנע ממנה לקבל מזונות עבור בנם, וגם להינשא בשנית. כשגם הסיבוב השני לא צלח, שוב דרשה מזונות עבור ילדיהם, הגם שבעלה השני ניסה להוכיח שהוא חסר אמצעים. אולי משום כך הייתה א' נסערת השבוע כאשר שמעה על כוונתה של שרת המשפטים, איילת שקד, לקדם את חוק המזונות, שלפיו אישה שמשתכרת יותר מהגרוש שלה ונמצאת זמן שווה או פחות עם הילדים — תשלם לו מזונות. החוק, המבוסס על מסקנות ועדת שיפמן מ־2006, גם אומר שבמקרים שבהם שני ההורים מרוויחים שכר דומה וחלוקת זמני השהות של הילד שווה ביניהם, לא תהיה העברת מזונות כלל, וכל הורה יכלכל את ילדו בזמן שהוא שוהה אצלו. 

 

"החוק הזה הוא פתח לרמאים וגנבים", לא חוסכת א' את שבטה. "אנחנו עובדות קשה בשביל הכסף. אז בגלל שפעם נישאנו לנצלנים ועצלנים, אנחנו צריכות לסבול? השופטים לא תמיד יכולים להבין מה המצב באמת. הם לא נכנסים לחשבון הבנק. כך, למשל, אחד מבעליי הצליח 'לפרפר' את השופטת. היא הבינה שאין לו כלום, שהוא מסכן ופסקה לו מזונות מאוד נמוכים". לדברי א', החוק המדובר נמצא כבר זמן רב בראש רשימת נושאי השיחה הלוהטים בקרב חברותיה הגרושות והעומדות להתגרש. "אנחנו מכינות את עצמנו", היא אומרת, "שלא נצא פראייריות. אנחנו מכירות את התרגילים של הגברים להעלים כסף, ואת זה שהם לא רוצים לשלם מזונות. החוק הזה סקסיסטי וגזעני. החוק הזה נותן עוד כלי לגבר בבית המשפט וברבנות. אין לנו הרבה כלים מולם, אל תיקחו לנו גם את זה".

 

למרבה צערן של א' וחברותיה, הפעם האוזן הקשבת בבית המחוקקים אינה כרויה אליהן. או לפחות כך זה נראה. ביום ראשון הקרוב צפויות השרות שקד וגילה גמליאל לקדם את הצעת החוק שכבר הונחה ביום רביעי על שולחנה של הכנסת על ידי יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש (הליכוד), ויו"ר הוועדה למען זכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו). בנוסף להצעות פרטיות אלו, שקד צפויה להגיש בתוך חודשיים הצעת חוק ממשלתית בנושא.

 

 

בעד החוק | גאיה קורן

 

נגד החוק | אלינור דוידוב

 

לאילו מקרים החוק נועד

 

גמליאל. לא להשאיר את ההחלטה לשופט
גמליאל. לא להשאיר את ההחלטה לשופט

 

הרבה אמוציות זרמו בעת הכנת כתבה זו. ההרגשה הייתה של זירת אגרוף. זה שהגברים המתגרשים בעד החוק – זה ברור, אבל יש גם הרבה נשים, בעיקר עורכות דין, שמקדמות אותו בברכה. האם הוא יעבור בחקיקה בכנסת? זו שאלה אחרת. "הבעיה בלהעביר את החוק היא פוליטית", מסבירה עו"ד רות דיין־וולפנר, המתמחה בדיני משפחה. "ברור שלמפלגות הדתיות יש אינטרס להשאיר את המצב כמו שהוא. ומהצד השני יש את ארגוני הנשים, שגם הם נגד שינוי הסדרי המזונות, מהטעם שלטענתם יש מספיק אפליה נגד נשים וממילא רוב נטל הגידול מוטל על האמא. בעוד שבמציאות, אין באמת סיבה להתנגד לחוק החדש. החוק לא אומר שהאבא לא ישלם מזונות, אלא שנתחשב בהכנסות של שני ההורים ובשאלה אצל מי נמצא הילד. ברור שאם האבא לא לוקח את הילד, הוא ישלם".

 

הסיטואציה שרוב עורכי הדין חוזרים עליה כדוגמה למה חשוב לקדם את החוק החדש היא כזו: זוג הורים לשלושה ילדים עד גיל 18, שמרוויחים כל אחד 10,000 שקל. ברגיל נכנסו לבית 20,000 שקל. לאחר הגירושים, האב צריך לשלם מזונות בסיסיים של כ־1,350 שקל על כל ילד, כלומר 4,050 שקל, לא כולל מדור (שכר דירה) והוצאות לא שוטפות (טיפולי שיניים, חוגים, בגדים, ימי הולדת וכו'). בהנחה שהשופטים יתחשבו במצוקתו, הם יחייבו אותו רק ב־5,000 שקל כולל מדור, וחצי־חצי מהוצאות שיניים, חוגים וכדומה. בפועל, האמא פתאום תהיה "עשירה", עם 15,000 שקל בקופתה, ואילו האבא הופך ל"עני" עם 5,000 שקל, שמהם הוא צריך לממן את עצמו ואת הילדים בימים שהם אצלו, לפעמים מספר ימים שווה לאם. "החוק בא לפתור מקרים אבסורדיים שכאלו", אומרת עו"ד דיין־וולפנר. "אין שום סיבה בעולם שהיא תקבל ממנו מזונות רק כי כך קבעה ההלכה העברית. אם אנחנו שוות, בואי נהיה שוות".

 

אחד החששות שעולים מהחוק החדש הוא שגברים ירצו משמורת משותפת רק כדי להפחית את המזונות שישלמו, ולא באמת כדי לבלות זמן איכות עם הילדים. "על זה אני עונה שהרבה יותר נשים מתנגדות למשמורת משותפת רק כדי למלא את הכיסים", אומר אמיר שי, עורך דין לדיני משפחה כבר 19 שנים. רוב לקוחותיו הם גברים, ולא במקרה. "אישה באה אליי ואומרת: 'אני רוצה 4,000 שקל עבור שני ילדים כי הבנתי שזה מה שמגיע לי בבית המשפט על פי ההלכה', ואני רואה שהיא מרוויחה אלף שקל פחות מבעלה, ואם הוא יעביר לה 4,000, היא תתחיל את החודש עם 6,000 יותר ממנו, והוא יגור על ספסל ברחוב. אז אני לא מוכן לייצג". החודש הגיע עו"ד שי עם הסוגיה הזאת עד בית המשפט העליון, בשמו של אב שרצה הפחתת מזונות בטיעון שאשתו מרוויחה יותר ממנו. עכשיו הוא מחכה לפסק הדין.

 

מה אתה חושב על החוק?

 

שקד. דיון ציבורי
שקד. דיון ציבורי

 

שי" "אני לא אופטימי. הוא ייתקע. אני לא רואה איך מפלגות חרדיות יצביעו בעדו. האופוזיציה תצביע נגד, ומספיק שחמישה מהקואליציה יימנעו כדי שלא יהיה רוב. 80%־90% מהם מבינים שזו הצעה צודקת, אבל 10% חושבים שנשים מופלות בתחומים אחרים והדרך לתקן היא להתעלל באבות חפים מפשע. אני בטוח שהחקיקה לא תהיה שוויונית. יכניסו בה סעיפים קטנים שיגדילו את שיקול הדעת של השופט בקביעת הסכום. יהיו הסתייגויות שידאגו לכך שהחוק יישאר אותה גברת בשינוי אדרת".

 

על השאלה למה מ־2006 ועד היום לא קרה כלום עם המלצות ועדת שיפמן, אומר עו"ד שי: "כי ציפי ליבני אמרה שתקדם והתחילה לעבוד, ומיסמסה, ושקד נכנסה ואמרה שתקדם. והנה הגענו עד הלום".

 

במפתיע או לא, יש רבים שחולקים עם עו"ד שי את אותה דעה. "החוק הזה לא ישיג את מטרתו", טוענת עו"ד רונית כהן־אורן, בעצמה גרושה ואם לשלושה שהתמודדה עם סוגיה דומה בחייה האישיים. "גם השרה יודעת שהחקיקה מיותרת. כשיש משפחות ממוצעות, החוק כבר ממילא מתקיים בשטח. אז מה, לחוקק חוק לשניים־שלושה אנשים? קיש וגמליאל לא מבינים את זה, כי הם לא בפרקטיקה. הם לא מטפלים במאות לקוחות, כמונו".

 

חוק שמקדים את זמנו

 

לאורך כל הראיונות שקיימנו עם דוברים בעד ונגד, עובר ביטוי אחד כחוט השני: טובת הילדים. אך האם זה כך בפועל? עו"ד כהן־אורן טוענת שלא רק שהחוק אינו פועל לטובת הילדים, אלא יכול אף להזיק. "זה יכול ליצור מציאות לא בריאה לחברה הישראלית", היא מזהירה, "שאבות מסוימים לא ייצאו לעבודה, רק כדי שהאישה תשלם עליהם מזונות. או שגברים, כדי לחסוך במזונות, יבקשו משמורת משותפת אבל 'יזרקו' את הילדים לסבתא. החוק הזה בעצם מגלגל הרבה מתחלואי החברה הכלליים אל מערכות יחסי המתגרשים. אם המדינה הייתה דואגת לדיור בר־השגה, מפחיתה אבטלה, דואגת לשכר שוויוני נאות לנשים, זה לא היה מתגלגל לפתחו של חוק המזונות. כי למה אבות מידרדרים לעוני? בגלל יוקר המחיה, מחירי הדיור. לא דברים שקשורים ישירות לגירושים, אבל מתנקזים לשם".

 

ד' ממרכז הארץ, גרוש פלוס שניים, אינו חולק עם גרושתו משמורת משותפת, אבל נמצא הרבה עם ילדיו ומעורב בגידולם. לדעתו, החוק החדש פשוט אינו ישים, מתמטית, כי על אף כל הטבלאות והחישובים, יש דברים שעושים רק עם אמא, וכנראה על חשבונה. "מעט ילדות הולכות לקנות בגדים וציוד לבית הספר ומתנות לבת־מצוות עם אבא. אולי למשחקי כדורגל הולכים רק עם אבא, אבל ההוצאות היומיומיות – חוגים וציוד בית ספר, טיפול רפואי ובגדים – ברוב המקרים נופלות על האמהות, כי בסיס החיים של הילדים, גם במשמורת משותפת, הוא אצל האמא. לא נעים להגיד, זה לא פוליטיקלי קורקט, אבל זה המצב. וכיוון שהתחשבנות היא מאוד קשה, מן הצדק שגברים ישלמו מזונות גם אם המשכורת זהה, או אם הם חולקים שווה בשווה את גידול הילדים. אני חושב שהחוק מקדים את זמנו. אלו שיוזמים אותו רוצים לפתור אבסורדים כשגבר מרוויח פחות מהאישה ומשלם מזונות. הכוונה טובה, אבל השאלה אם זה תופס בתמונה הגדולה. אם תיקון עוול עבור מעט אבות, לא ייצר עוול להמון אמהות".

 

לא מעט שרים וחברי כנסת זיהו את המשיכה הציבורית שיש לנושא הטעון הזה, שרלוונטי כיום לשלושה מתוך עשרה זוגות. מלבד קיש, שאשא־ביטון, שקד וגמליאל, נקשרות הצעות החוק עם שמן של מרב מיכאלי (העבודה), מירב בן ארי (כולנו) ושולי מועלם (הבית היהודי). מי מהם שנשאל השבוע לא סיפק נתונים לגבי השאלה כמה נשים שמתגרשות באמת מרוויחות יותר מהגרושים שלהן. מה ההבדל בין ההצעות? "הם מגישים פרטית, ואיילת מקדמת ממשלתית", מסבירה השרה גמליאל. "אני הייתי מוותרת על הממשלתית, כי הנושא כבר עבר ועדה ציבורית, שיפמן, ובעצם כבר היינו בסרט הזה. איילת חושבת אחרת. לדעתה צריך לשמוע את הציבור שוב".

 

אומרים שבפרקטיקה הדברים כבר קורים.

 

גמליאל: "בנושא כל כך משמעותי לא ניתן להשאיר את הזירה לשיקול דעתו של שופט".

 

ומה עם העובדה שאולי חוק כזה יעניש נשים, שגם כך מרוויחות פחות מגברים בשוק העבודה?

 

"כשאנחנו מדברות על פמיניזם צריך להסתכל בראייה מקיפה. מהו פמיניזם? שתפקיד האישה לטפל בילדים? ומה, בן הזוג לא צריך לטפל? אנחנו לא צריכים לקדם הליך מעוות שהאמהות הן היחידות שמגדלות ילדים".

 

ומה על הגברים שישתמשו בזה כדי להפחית מזונות ובפועל הילדים ייזרקו בין בתים?

 

"נקודת המוצא לא צריכה להיות שכולם שקרנים. ככה לא באים לקדם חוקים. לפעמים אנשים נצמדים לדפוסים, וקשה לראות את הסדר החדש בהתנהלות קיימת, ואני מקווה שהכל יהיה לטובת הילדים".

 

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) אומרת שהנושא הזה הפך למחול שדים, "או למעשה מחול שדות, בין שתי השרות, שהפכו את החוק לכלי פוליטי למיקוח כדי להשיג בוחרים. זה כבר קרה עם חוק חזקת הגיל הרך, שמרוב ידיים התמסמס ולא יצא מזה כלום". בלשכת שרת המשפטים דוחים את הביקורת ואומרים שהיא "הזויה" וכי חוק חזקת הגיל הרך בהחלט לא ירד מסדר היום, וגם תורו יגיע.

 

לביא: "אי־אפשר להתייחס רק למזונות במדינה שבה יש עגונות ומסורבות גט. את עושה תיקון במערכת שנמצאת בכאוס? תעשי תיקון כולל, ואל תשימי פלסטרים אחד על השני. למה לתקן במקום שהכי קל?"

 

אולי כדאי להתחיל במקום הכי קל, וזה יגרור את השאר?

 

לביא: "אל תהיי תמימה. הלוואי שזה היה נכון. לוקחים את הסוגיה הכי פופוליסטית, שזה אם האישה תשלם לגבר, והופכים את זה לחזות הכל. צריך לקרוא בעין ביקורתית את ההצעה הממשלתית – מה יהיה גובה שכר הנשים, שמעליו האישה תשלם לגבר. הרי אם זה רק אלף שקל יותר משכר הגבר, אין לזה משמעות. המציאות מספרת שאחרי הגירושים האישה דווקא מרוויחות פחות ממה שהרוויחה קודם, כי היא מגדלת ילדים ממש לבד, ולמרות הרצון להורות המשותפת, הרבה אבות לא מתמידים בזה מעל שנה־שנתיים. אני מודה שאין לנו מספיק נתונים: בכמה נשים מדובר, האם החוק מיועד לרבים או מעטים".

 

"מתנהלים כטרוריסטים"

 

אחד מארגוני הגברים שתומכים ופועלים במרץ לטובת החוק החדש הוא "הורות משותפת = טובת הילד", עמותה שפועלת לקידום טובתם של ילדי ההורים הגרושים, שבראשה עומד גיא רוה. "לנשים יש אינטרס לשבת בבית ולקבל מזונות", הוא אומר ברצינות ובלי להתבלבל. "מצד שני, האבא צריך לשלם, אז הוא צריך לעבוד קשה ולא יכול להיות עם הילדים. זה גלגל שמזין את עצמו. עכשיו אני מאזן את זה. לאמא יהיה יותר זמן לעבוד ולצמוח ולפתח זוגיות שנייה, ולאבא יהיה יותר זמן להיות עם הילדים, ובפחות כסף".

 

לדבריו, סוד קסמו של החוק החדש הוא חישוב זמני השהות של הילד עם ההורה השני. "יש פערי שכר בין גברים לנשים, אבל ברגע שמכניסים לנוסחה את חלוקת זמני השהות, מנטרלים את זה", אומר רוה. "אם הילד עשרה ימים אצל אמא, ורק ארבעה אצל האבא, האבא באמת ישלם יותר, כי האמא לא בייביסטר חינם. אבל אם האמא מרוויחה אותו דבר והשהות אותו דבר, אז אני לא צריך לשלם מזונות. אגב, אם שכר האבא גבוה יותר, וזה רוב המקרים, הוא ימשיך לשלם".

 

רוה מדגיש כי העמותה שלו אינה חד־מגדרית, אלא מונה אלפי נשים וגברים. "אנחנו מדברים על פמיניזם חדש, שרוצה שוויון. אם עד היום החוקים דיכאו את הסיכוי של אמהות להתפתח וללכת לעבודה, ואת אפשרות הגברים להיות בקשר עם הילדים, עכשיו בא החוק ואומר: יש נוסחה. לא עוד העלמת הכנסות, ויכוחים, ו'אני גר אצל אמא שלי ולכן אין לי מקום לילדים', וכל מיני. כל אחד יודע לקראת מה הוא הולך, ואין הרגשה של 'זה דופק אותי', ו'ההיא דופקת אותי'. זה יהיה לטובת הילדים. הנוסחה הזו עובדת באירופה ובארה"ב. 300 מיליון איש עובדים לפי זה ורק אנחנו תקועים עם חוק מ־1959".

 

המיליטנטיות של ארגוני הגברים, ולא רק של רוה, גורמת לארגוני הנשים כמו ויצו ונעמת להוריד פרופיל. כיום יש קואליציה שנלחמת נגד ניואנסים בחוק החדש, ומונה 11 ארגוני נשים וארגונים חברתיים. מנהלת הקמפיין היא אלינור דוידוב (ראו מסגרת). "הגורמים שמציפים את העניין", מסבירה אחת הפעילות, "מתנהלים כמו טרוריסטים. את מדברת, ואחרי זה את רואה את השמות שלך ושל ילדייך ברשתות החברתיות מוצגים כטינופות. זה מפחיד ולא נעים. יש הפגנות מול הבית של שרת המשפטים. יורדים למקומות בעייתיים. לכן אנחנו לא מתבלטים יותר מדי".

 

עו"ד גלי עציון, היועצת המשפטית של נעמת, בכל זאת מדברת איתנו. לדבריה, הגיע הזמן לעשות הסדרה אזרחית של דיני המזונות. "כבר היום בבית המשפט יש כאוס טוטאלי. בכל אולם מחליטים אחרת. המחוקק צריך להגיד מה הוא רוצה שיקרה, אבל הנוסחה הזאת שלהם מייצרת מלחמה. ההורים יריבו כמה ימים הילד יהיה אצל כל אחד מהם, כדי להקטין עלויות. צריך שמישהו ינהל את הפרויקט ששמו ילד ויקבל על זה כסף. סטטיסטית עושות את זה האמהות, אבל אני לא נגד שיעשה את זה האבא. אני פשוט חוששת ממצב שהאבא ישלם פחות – והעול עדיין ייפול על האמא".

 

עמדה דומה יש גם לרבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו. "אני לא תומכת בחוק, כי נקודת המבט צריכה להיות רחבה יותר", היא אומרת. "זה 20 שנה אני מלווה זוגות מתגרשים. כל אחד יכול להגיד בבית המשפט מה שהוא רוצה. אני מאמינה לגברים שרוצים חצי־חצי, אבל יש פער גדול בין ההצהרה בבית המשפט, שלפעמים יש לה אינטרס כלכלי טהור, לבין המציאות. ולא כי הם אנשים רעים, אלא כי המציאות שלהם לא השתנתה. זה שמישהו מתגרש לא אומר שהוא מפסיק לעבוד קשה ופתאום יוצא הביתה בארבע וחצי. גם אם הוא נורא ירצה, הוא יתקשה לשנות את אורח חייו. אז אבות מבריזים לילדים ולא עומדים בכמות הפגישות. הילד לא מבלה באמת את הזמן עם האב. מה שחשוב לי לראות הוא שטובת הילדים נשמרת, ובשטח לפעמים נשכחים הילדים. יודעת עוד משהו?", נוימן כמו ממתיקה סוד, "אני לא נגד זה שאמהות ישלמו לאבות מזונות. אני אפילו מייחלת ליום ש־80% מהנשים ישלמו מזונות לגברים, כי זה אומר שפתרנו את בעיית פערי השכר".

 


פרסום ראשון: 29.12.16 , 16:51