בתוך דירת הזוועה
הכבאים שהגיעו לדירה בירושלים לבדוק דיווח על עשן לא תיארו לעצמם את גודל הטרגדיה שיגלו מאחורי הדלת הנעולה, שעליה תלויים ציורי ילדים תמימים • רק כשהאבא הגיע והחל לחפש את ילדיו בזעקות שבר, התמונה החלה להתבהר • "הכבאים עברו מחדר לחדר וכל פעם שאחד מהם דיווח בקשר 'לא מצאנו ילדים', היתה הקלה" • אבל אז הם הגיעו לחדר הקטן, הנעול, שבקצה המסדרון, למראה שלא ישכחו לעולם
"ברגע שאמרו לי שהאבא צועק 'איפה הילדים', פחדתי מאסון גדול והתפללתי שלא למצוא את הילדים בדירה", שיחזר אתמול קצין הכבאות, להב מוטי מלמד, את הרגע שבו הגיע לזירה הקשה בירושלים. "מיד נתתי הוראה לצוות הכבאים לסרוק את הדירה חדר חדר, מקלחות, שירותים, לא לוותר על שום פינה".
בשעה 16:15 התקבל הדיווח על עשן שיוצא מדירה בדרך חברון. מלמד, ביחד עם הכבאים מתחנת הר חומה וצוות כיבוי נוסף, הגיעו תוך דקות לדירה, שם קיבלו את המפתח מאחד השכנים. הדלת הנעולה, שעליה ציורי ילדים תמימים: עץ נושא פירות, פך שמן צבעוני שכנראה צויר רק לפני כמה ימים לכבוד חנוכה, לא בישרה טובות. "ניסיתי לפתוח את הדלת אבל היא היתה נעולה. מיד הבנתי שמשהו לא טוב קרה בתוך הדירה", מספר מלמד. "הגענו לדירה השכנה, משם קפצנו פנימה למרפסת וראיתי את האמא מוטלת על הרצפה. שני שכנים שקפצו פנימה לפנינו סיפרו שהורידו אותה מהחבל".
אז הגיע האבא שהחל לזעוק בצרפתית ולחפש את ילדיו. "מיד התחיל חשש גדול שמשהו רע קרה ונתנו הוראה לסרוק את הדירה. צוות הכבאים עבר מחדר לחדר, וכל פעם שאחד מהם דיווח בקשר 'לא מצאנו ילדים' היתה הקלה גדולה שאולי הילדים נמצאים מחוץ לבית, במקום בטוח".
הכבאים סרקו את הדירה הגדולה, שנראתה כמעט רגילה, בלי סימנים שיעידו על הטרגדיה. עברו בסלון רחב הידיים, במרפסת שלידה מונח הליכון צבעוני. פתאום, מספר מלמד, הופר השקט. "הכבאים צעקו בקשר שהגיעו לחדר שבקצה הפרוזדור ונגעו בדלת העץ, שהיתה נעולה וחמה. מיד הבנו שמשם מקור האש".
מלמד מעריך שחלפו שתיים או שלוש דקות מהרגע שקפצו אל המרפסת ועד שהגיעו לחדר בקצה הפרוזדור של דירת הגג הענקית, שם נעלה האמא את הילדים והציתה את האש. "בכל אותן שניות, כאבא לילדים קטנים, היתה לי תקוה שלא נמצא את הילדים", משחזר מלמד. "כשאמרו בקשר שמצאו את הילדים בחדר, אי אפשר לתאר את התחושה הקשה שהזעיקו אותנו לאירוע שלמעשה נגמר עוד לפני שהגענו לדירה".
צוות הכבאים בפיקודו של רשף מנש נחום פרץ את דלת העץ שהיתה נעולה. רק כשראו את גופותיהן הקטנות של ארבע הילדות הבינו את גודל הטרגדיה, ומיהרו להרחיק את האבא לדירת השכנים כדי שלא יראה את המראות הקשים בבית שבו השאיר בבוקר ארבע ילדות קטנות ושמחות עם אמא שלהן.
שכנים סיפרו לצוותי הכיבוי שכבר בצהריים הריחו ריח של גומי שרוף, אך לא הבחינו בסימני אש או עשן בחלונות דירת הגג שבקומה השישית עד אחרי השעה 16:00. לפי הערכות ראשוניות, האמא נעלה את ארבע הבנות הקטנות בחדר והבעירה אותו, ומכיוון שהדלת והחלונות היו סגורים האש בערה באיטיות ובעוצמה נמוכה. צוותי מד"א שהגיעו לדירה קבעו מידית את מותן של האמא וארבע הבנות. במשך השעות שבהן פעלו צוותי המז"פ בזירה שכבו חמש הגופות זו ליד זו במרפסת.
בדיוק בשעה 19:42 הרים מפקד זק"א ירושלים, בנצי אוירינג, את שקית הניילון הלבנה ובה גופתה של הבת הקטנה, רק בת שנה, ועשה את דרכו אל מחוץ לדלת הדירה, שרק בשעות הבוקר היתה בית שגרתי וחמים של ארבע בנות וזוג הורים, ועכשיו נשאר בו רק אבא. למטה המתינו האמבולנסים שיעבירו את הגופות למכון לרפואה משפטית באבו כביר, שם יבדקו האם הבנות מתו כתוצאה משאיפת העשן או שכבר לא היו בחיים כשאמן הבעירה את האש בחדר ונעלה את הדלת.
לפנייה לכתב/ת 
