שבת 21 באוקטובר 2017
ידיעות אחרונות
דעות אליקים העצני
חדשות • 03.01.2017
הצחקתם את השמאל
אליקים העצני

השאלה אם רשות השידור אכן יוצאת והתאגיד נכנס במקומה מותירה את הציבור אדיש, בין השאר משום שהקולות העולים מהזירה מזויפים ומטעים. כביכול, נלחמים שם למען המטרה הנאצלת של שידור חופשי מפוליטיקה, אולם האחראים לזיהום הפוליטי של התקשורת הממלכתית הם מפעיליה בעצמם, הצועקים "תפסו את הגנב" הם “הגנבים”. הם מתלוננים שפוליטיקאים מנסים להשפיע על השידורים לטובת עצמם או לטובת מטרותיהם הפוליטיות, אך התופעה הזאת שולית בהשוואה לפוליטיזציה האמיתית, פרי מעלליהם.

 

האם זה מקרה שכמעט כל העורכים, המגישים והשדרנים הם ממחנה פוליטי אחד? ומי מרכיב את הפאנלים הפוליטיים, שרובם ככולם על טהרת השמאל? ומדוע בכל זאת שותלים בתוך חבורה הומוגנית זאת אחד יוצא דופן, ימני פחות או יותר?

 

סירבתי לא פעם להשתתף בפאנלים מוטים, כדי שלא למלא את הפונקציה הזאת. טענתי שבחברה דמוקרטית מקוטבת כמו ישראל פורום כזה חייב להיות מאוזן בין ימין לשמאל. אפילו החזות החיצונית בלבד של הרכב המוטה שמאלה, משדרת לציבור דימוי מטעה כאילו זו דעת הקהל הכללית. התוצאה: הלכו ומצאו להם "כהן" אחר.

 

ואיך נבחרים אנשי המקצוע - מזרחנים, מומחים לענייני ארה"ב או ערב, פרשנים פוליטיים וצבאיים? ניתן להרכיב רשימה של משוללי דריסת רגל בשידור הציבורי, שעל רמתם המקצועית אין עוררין והם הגיעו ל”רשימה השחורה” אך ורק בגלל השקפת עולמם. "תקינותם הפוליטית" בנושא הפלסטיני, שהוא המגדיר והממיין העיקרי, נמצאה פגומה.

 

גם רפרטואר השאלות שהמראיינים מציגים למרואיינים בנושאים בעלי השלכה מדינית אינו תמים. המקצועיות מחייבת שלנשאל ימני תוצגנה שאלות משמאל, והשאלות לאיש שמאל יבואו מימין. הצחקתם את השדרנים הציבוריים: ביקורת מהכיוון המזמין קו לאומי יותר - יוק! לא פעם ההטיה הפוליטית מגיעה לממדי פארסה. כבר העמידו שניים להתווכח בעניין פוליטי, זה תוקף משמאל ו"בר־הפלוגתא" שלו משיב לו - גם כן משמאל.

 

זיהום פוליטי מחלחל מהמילים אל הלחנים, שפעמים רבות בחירתם משוחדת - "שירי שלום", שירי ייאוש ציניים, פוליטיקה בחרוזים ובצלילים. אפילו בחירת המילים נגועה. "התקדמות" או "פריצת דרך" היא תמיד לכיוון שמאל, "קיצונים" יש רק בימין. "בארץ" – קרי: הקו הירוק. ואם “הטון עושה את המוסיקה”, הטון שהנהיגו אדוני התקשורת, ששותפיהם לדעה אינם בשלטון, הוא פסימי ומשרה קדרות, למרות הישגיה הבלתי רגילים של המדינה. עד שמתבקשת השאלה - אם כל כך רע, מהיכן בא כל הטוב הזה?

 

עוד לפני שלושה עשורים שלחתי מאות מכתבי תלונות לרשות השידור, מפורטים וספציפיים, בניסיון לתרום להפיכת השידור הציבורי ראוי ומתאים יותר לחברה חופשית ודמוקרטית. לשווא. ב־1984 אף טבעה "אגודת צרכני תקשורת" את מטבע הלשון "תקשורת עוינת" (סטיקר: “העם נגד תקשורת עוינת”, שסמלה היה מיקרופון ונחש כרוך סביבו).

 

בשעתו, ראו ביכולת לקיים שידור טוטליטרי במהותו, שמצליח להתחזות לדמוקרטי, פטנט ישראלי ייחודי. בתחרות בין "רשות" ל"תאגיד" התעלו לשיא חדש: הדיקטטורה הפוליטית של השדרנים במלחמה על חייה מניפה את דגל... השידור החופשי מפוליטיקה!

 


פרסום ראשון: 03.01.17 , 23:19