איך הוריך הסכימו שתלך למסיבת אלכוהול בגיל 15?
"בדרך כלל ההורים לא יודעים לאן הולכים הילדים. הם שומעים 'מסיבה של הצופים', זה נשמע מאוד בסדר, שקט, נגיד בחוף הים, מקום טוב. אבל זה הפוך ממה שחושבים".
מה ראית במסיבות האלו?
"אנשים מגיעים שם למצב של איבוד שליטה, עד רמה של הקאות, התעלפויות, בתי חולים וכל הדברים האלה. אני לא מדבר רק על המסיבה הספציפית של תחילת שנה, כי אצלנו זה נמשך כל השנה, ואחר כך במשך כל התקופה בצופים. הנה, לפני שבועיים הייתי במסיבה. הרבה מהנערים אומרים להורים שהם הולכים לחבר, ואז בדרך כלל נשארים ברחוב בחוץ ומחכים עד שתעבור השפעת האלכוהול. או שהם נרדמים במיטה של חבר, שכולה מלאה בקיא".
בעגה של תנועת הצופים קוראים להן "מסיבות שכב"ג" (שכבה בוגרת). השכב"ג היא קבוצת החניכים שבין סוף כיתה ט'־תחילת י' לבין י"ב (כל אחד מהם מכונה "שכב"גיסט"), ותפקידה הוא למעשה לנהל את השבט. מהקבוצה הזו יוצאים המדריכים והרשג"דים, ואלו החניכים שיוזמים ומוציאים לפועל חלק גדול מהפעילויות בשבט. אחת מהפעילויות הללו נקראת "מסיבת השכב"ג": מדובר במסיבה לרגל חג או אירוע פנימי של השבט, שנערכת בדרך כלל במקום ציבורי כלשהו (חוף ים, חורשה וכו'). אלא שתחקיר "ידיעות אחרונות" מגלה, כי בשנים האחרונות יותר ויותר מסיבות שכב"ג כאלו הפכו לכיסוי למסיבות שתייה רוויות אלכוהול, שלא אחת הסתיימו באובדן חושים, בהתעלפויות ובאשפוזים. וכך, מתחת לאפם של ההורים — שרבים מהם משוכנעים שילדיהם מבלים בפעילות צופית חינוכית תמימה — התפתחה סצנת מסיבות אלכוהול חדשה ומסוכנת; כזו שבמקרים רבים מחליפה את מפגשי האלכוהול הידועים יותר במועדונים ובגנים הציבוריים.
התחקיר המלא - ביום שישי במוסף "7 ימים" ובאפליקציית ידיעות אחרונות
