הכל התחיל כשנגה קובץ' (57), מעצבת ואדריכלית פנים מבית־ינאי, הפכה לסבתא. "נכדתי בכורתי (בת שנתיים) באה לעולם וזה גרם לי לשאול את עצמי הרבה שאלות, כמו מה זה אומר להיות סבתא? זו הרי חוויה לא מוכרת וממה שידעתי, סבתא אמיתית מתנהגת אחרת ממה שהרגשתי באותו זמן. מעבר לזה, הרגשתי שאני זקוקה לבמת כתיבה, לספר על דברים שקרו לי באותה תקופה, על קשרים עסקיים, על זוגיות, על הורות, על פעילות ציבורית, כי באותם ימים הייתי פעילה לקידום נשות עסקים בעיר מודיעין שבה התגוררתי".
משבר אמצע החיים הביא עימו הרהורים פילוסופיים קיומיים. "מצאתי את עצמי מביטה על העולם שלי, בגיל הספציפי שלי, בתהייה איך אני הולכת לקיים את עצמי בצורה מכובדת ואיך אני הולכת לחיות את מחצית חיי השנייה", ממשיכה קובץ'. "איך אני יוצרת משמעות בחלק הזה של החיים? מה אני רוצה שיקרה בהם? השאלות הללו התחילו לנקר בראשי, והבנתי שזה ייכתב היכנשהו".
הפתרון הפשוט נמצא מטבע הדברים ברשת החברתית. "כל כך רציתי לחלוק עם אחרות את מה שקורה אצלי בשנות ה־50 לחיי ודף הפייסבוק היה מענה נפלא לכך. חיפשתי בגוגל וראיתי שאין תכנים שווים בעברית, ולעומת זאת באנגלית יש עולם ומלואו. אז החלטתי למלא את החלל הזה ולכתוב בעצמי הגיגים. לפני שפירסמתי פוסט ראשון הכנתי רשימת נושאים שלדעתי יעניינו את ציבור הקוראות. למשל, חוכמת נשים מעל 50, הקן המתרוקן, זוגיות פרק ב', חברות או לא להיות, סבתאות ועוד".
והקוראות התעניינו מאוד. לדף הפייסבוק שפתחה קובץ', "נשים מעל 50", יש כיום כ־14 אלף עוקבות. "לא הכירו אותי, אבל קראו, ומי שהתעניינה הגיבה וזה משך עוד ועוד קוראות בגילים שלי. בכל פעם מחדש גיליתי מה מעניין אותן והן הפכו לעוקבות אדוקות".
חלק מהחומרים לפוסטים היה מוכן אצלה מראש ומזמן. "במשך 12 שנה כתבתי יומנים שהפכו לאסופה של מחשבות וחוויות על התפתחות של אישה, של אמא, של אישה שחוותה פרידה, כי התגרשתי 7 וחצי שנים לפני כן", היא נזכרת. "כבר מצאתי לי מנטורית לכתיבה שהאמינה בי ושחשבה שאני יכולה להוציא את הכתבים לאור, והתחלתי להקליד את כל מה שנכתב בכתב יד. אבל שלוש הבנות שלי אמרו לי 'אמא, לא' וזהו, גנזתי את המחשבה הזו והחלטתי רק למצוא במה, פלטפורמה נכונה ברשת".
הקהילה שלי
השלב הבא בסיפור שלה היה מהלך טבעי ומתבקש. "יום אחד כמה מההעוקבות שלי הרימו את הכפפה ואמרו לי 'למה להישאר במרחב הווירטואלי? בואו ניפגש'. החלטתי לשתף פעולה והזמנתי אותן. זה התחיל מאירוח של 6 או 7 נשים. המשכתי לכתוב וזה משך עוד ועוד עוקבות, התכנים התרחבו ואיתם הקהילה, ואז הגעתי למסקנה שזה מה שנשים מחפשות באמת – להיפגש, לחלוק ולחוות, וזה לא מספיק אם זה קורה רק בפייסבוק ובפורומים ברחבי הרשת. קהילה לא יכולה להתחיל ולהסתיים באונליין".
הקהילה רק הלכה וגדלה והתעצמה. "התחלתי לקיים מפגשים גם מחוץ לביתי", מתארת קובץ'. "מצאתי מקום נחמד בקריית־אונו ונשים הגיעו מהצפון ומהדרום. מהר מאוד הבנתי שזה לא משחק ילדים וזה כבר עסק. הלכתי לעורך דין לשאול איך אני עושה את זה ובניתי מודל עסקי זכייני. כלומר, נשים אחרות, שאני מכנה אותן 'מאפשרות', יכולות להפעיל אצלן בבית קהילה. אני בונה את התשתית השיווקית והן מביאות את המפגשים לביצוע – מנחות, מארחות ומנהלות קהילה. כמובן שיש לי את הקהילה שלי. הן עוברות הכשרה וחייבות להגיע מרקע אימוני ולהבין שמה שחשוב כאן זה הרוח. זוהי לא קהילה עסקית, כי אם חברתית נטו".
כיום כבר קיימות 30 קבוצות "נשים מעל 50" מדן ועד אילת, שנפגשות בשעות הערב או הבוקר, בקצב שלהן, במחיר 60 שקל למפגש. בקרוב ייפתחו 9 קבוצות נוספות בצפון הארץ, ואפילו קבוצה בניו־יורק. "בדרך כלל יש בקבוצה 15 נשים וזה מעודד שיח ומעגל חברתי נעים ואינטימי. לכל קבוצה יש קבוצה וירטואלית בפייסבוק. הרעיון שלנו הוא פשוט – אני אישה מעל גיל 50, אני פוגשת חברות בנות גילי, אני מספרת ומקשיבה, אני באה כשמתאים לי. לכן אין לנו מינוי שנתי".
מה נשים בנות 50 ומעלה רוצות?
"בעיקר חברותא, ומתברר שבשלב זה של החיים – לא בהכרח את החברות שהיו להן פעם. הן מעדיפות להגיע למפגשים כדף חלק, בלי רקע ובלי עבר. הן מחפשות לספר ולשתף ממקום נקי ולא שיפוטי, ממקום אוהד, מכיל ומחבק. בגיל הזה הן בעיקר רוצות לאפשר לעצמן לדבר על הכל. לפתוח מרחבים של שיחה שהן לא יכולות לפתוח עם חברות ותיקות או עם בני הבית. אני לא מביאה תכנים והרצאות. התוכן הוא השיח עצמו והחוויה היא קסומה. קורה הרבה שמגיעה אישה שממש לא הכירה אף אחת קודם ובתוך כמה שניות מספרת מה שלא סיפרה מעולם, ונוצר בונדינג בינה לבין החברות החדשות. זהו חיבור קוסמי. הנשים נעזרות זו בזו, מבלות ביחד גם אחר כך ויש קשרים גם מחוץ לקהילה הרשמית. זהו גיל שבו נשים מחפשות גם משמעות מבחינת תעסוקה, כי בדיוק פרשו או בפרשת דרכים, או שרוצות להגשים חלום ישן. לפעמים הן ממש אבודות והחיבור והחיזוק שהן מקבלות משמעותי ועוצמתי".
מה המשותף לכולן?
"זה לא משנה אם הנשים גרושות, נשואות או אלמנות – אחד הנושאים הכי מעניינים ולוהטים הוא מערכות יחסים. גם עם בני הזוג, גם עם הילדים וגם עם ההורים שלנו. הנושאים הללו שונים לחלוטין ממה שקורה, למשל, בגיל 40. המיזם הזה משחזר את השבט של פעם. הרי נשים היו יוצאות לנהר, מכבסות ומחליפות רשמים. איפה יש את זה היום? במפגשים זה ממש קורה. יש מקום ומרחב ולא צריך להיות שום דבר. נשים באות כדי להיות. כמו בשכונה של פעם".
בודקים בתעודת הזהות שאת באמת מעל גיל 50?
"ממש לא. יש מאפשרת שהיא בת 46, שזה חורג כלפי מטה, ולעומת זאת אמא שלה היא גם מאפשרת והיא בת 73. כמובן שבאופן טבעי המאפשרת מתווה את הסגנון של הקבוצה ואת טווחי הגילים. יש לנו אפילו בנות 80. אבל הרוב סביב גיל 50".
הנאה נטו
רגעים מרגשים לא חסרים במפגשים. "כל דבר שקורה הוא התפתחות והוא סיפור של מישהי", מדווחת קובץ'. "למשל, יש אישה בקהילה בחיפה בשם מיכל רשף, שהגיעה וחשפה את סיפור הגירושים הטריים שלה, שהיו מאוד לא קלים. היא קיבלה קהילה תומכת וחברות חמות ומפרגנות, והיא מספרת שהיא מחכה משבוע לשבוע למפגש, או כמו שהיא כינתה זאת, 'אני חיה מיום שלישי ליום שלישי'. אורה רחמים, אישה כבת 55 מגן־יבנה, התחבטה בנושא התעסוקתי והחליטה להתחיל ללמוד תזונה, והיא פותחת קליניקה אחרי שנים כחשבת שכר. היא סיפרה שהיא מאושרת מאי פעם מהמסקנות שהגיעה אליהן דרך המפגשים ובקרוב היא תהיה גם מאפשרת שלנו. אישית, אני מתרגשת מכל מה שקורה ואני חווה את בנות הקבוצה כאילו הן ילדות קטנות שרוצות את הכיף הזה של ליהנות לשם הנאה נטו".
מה יש בגיל הזה שהופך אותו לכל כך משמעותי?
"בין השאר, יש בו פניות. הילדים כבר לא קטנים ויש יותר שלווה ושקט. יש את האפשרות לבחור חברות חדשות מבחירה מלאה ולא כאלו שסוחבים שנים. הן ממשיכות לבילויים, עושות טיולים, הליכות בערב, שותות יחד קפה, וכמובן שיש קבוצות שפתחו גם קבוצת ווטסאפ ונהנות מהקשקשת שכרוכה בכך. אני גאה לספר שיש אצלנו הרבה יותר קשר בחיים האמיתיים מאשר בווירטואליים. אנחנו בגיל שמאפשר הזדמנויות והתפתחות והחזון של הקהילה הוא למצוא את המשמעות העמוקה בחיים. אני אומרת להן כל הזמן שיעשו הכל כדי להיפתח לזה".
ומה קשה בגיל הזה?
"הרבה נשים מתלוננות על תחום הבריאות. אני פחות חווה את זה, אבל ערה לכך שנשים רבות מרגישות שהגוף בוגד בהן והוא לא מה שהיה פעם. תמיד יהיו נשים שפחות מקבלות את עצמן, את הגוף ואת מה שקורה כשהן נראות פחות ופחות צעירות, וגם על זה אנחנו מדברות. בעיניי הכל מתחיל מבפנים. זה גם עניין של תודעה והתפתחות. כמובן יש את הנשים נטולות הגיל, שאפילו הקמטים אצלן הם עוד ממד יפה".
נאה דורשת ונאה מקיימת, קובץ' לא התביישה לחשוף בפני עוקבותיה את סיפורה האישי, הכולל זוגיות בפרק ב'. "אני לגמרי מדברת מהקישקעס", היא משתפת. "הכרתי גבר אלמן בסדנה שאליה הוזמנתי. אני יזמית בכל, וגם כאן אני הייתי היוזמת וביררתי אם הוא פנוי. אני מספרת על הכל, על הקשיים ועל והרגעים המאושרים, על האתגר שבזוגיות פרק ב' ומה אנחנו רוצות בפרק ב', האם זה מה שאנחנו רוצות בפרק א'? יש את הילדים שלו ושלי וזה מאתגר. הנושא הזה תמיד גורם עניין והזדהות. בכל מפגש אני מתחילה מסיפור אישי ומשם אנחנו מפליגות יחד. אין לי תוכנית עבודה, אלא אג'נדה וזה מה שאני מבקשת מהמאפשרות – להיות קשובות ואותנטיות, להתחיל מההקשבה לשטח, כי הרי הכל התחיל כך: הקשבתי לרצון של נשים להיפגש והשאר היסטוריה".
ומה הבנות שלך אומרות היום?
"האמת היא שהן לא מאוד מעורבות, אבל מעריכות ושמחות בשבילי. זה מיזם סטארט־אפ לכל דבר ועניין, וזה מה שכן מחבר את הצעירים לרעיון. טוב להן לראות שאני בטוב ושאני בעשייה". *
3 עצות לנשים בגילי 50+
• למדי לאהוב את עצמך, להקשיב לעצמך ולתת מקום לעצמך. ולא רק בטיפוח וקוסמטיקה, אלא בהתבוננות פנימית שקטה. "אני רואה את הנשים שעשו דרך", אומרת קובץ', "השפה שלהן אחרת, התדר שלהן אחר. הן באות לעולם ממקום חיובי והעולם מגיב אליהן ממקום חיובי".
• אם לקחת את הטוב מהמסע שעברת, החיים יחייכו אליך. "קחי את הצידה, את ניסיון החיים ואת החוכמה שלך והפכי אותם למרחב החיים החדש שלך. משם את יכולה רק ליהנות ולצמוח. ראי בגיל הזה את ה־זמן, ב־ה' הידיעה, לקצור את הפירות של כל מה שזרעת".
• שדרי לכל הסובבים אותך, ובעיקר למשפחה שלך, שאת בשמחת חיים ומימוש. "זה גורם לעולם להעריך אותך ולהוקיר אותך. בזה שאת מאושרת, את עושה משהו טוב לעולם: כולם נהנים מהתוצאות של המימוש העצמי שלך".
