איזה תואר כדאי לעשות כדי להגדיל משמעותית את רמת השכר? האם תארים מתקדמים יותר מכניסים הרבה יותר כסף לבוגריהם? ומי מרוויח יותר – בוגר מכללה או אוניברסיטה? אלו חלק מהשאלות שבדק מחקר שביצעה ד"ר נורית איל, מנהלת המחקר בנושא פערי אקדמיה־משק והתוכנית הלאומית להשבת אקדמאים ברשות החדשנות, בשיתוף עם משרד הקליטה והות"ת.
במסגרת המחקר נלקחו נתוני השכר במשק, כפי שהם מעודכנים בלמ"ס, עבור בוגרי תארים אקדמיים בין השנים 1985־2014 במקצועות שונים. זאת במטרה לבדוק את הגורמים לפער בין היצע הבוגרים לביקושים לעובדים במשק, ובעיקר לבחון את הסיבות למחסור בעובדים בתחומי ההנדסה והמחשבים בהשוואה לביקושים הגבוהים, ומנגד את ההיצע הגדול של בוגרים בתחומי הביולוגיה, המשפטים והכלכלה שעולה על הביקוש לעובדים בתחומים אלה.
לפי נתוני המחקר, משכורתם ההתחלתית של בוגרי תארים במדעי החיים במהלך העשור האחרון (10,395 שקל בחודש) נמוכה מאוד יחסית לתחומים אחרים ודומה למשכורות בתחומי החינוך ומדעי הרוח. המשכורת בתחום מדעי החיים נחשבת נמוכה משמעותית מהמשכורות ביתר המקצועות הטכנולוגיים. מנגד, השכר ההתחלתי הגבוה ביותר לבוגרים בעשור האחרון נמצא בתחומי המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב ועומד על 21,367 שקל בחודש. לימודי המשפטים, אגב, נכללים בתוך מדעי החברה.
פילוח נוסף בחן את רמות השכר הממוצעות לאקדמאים בני 20־67 בשנת 2014. לפי הנתונים שהתקבלו, השכר הגבוה ביותר למסיימי תואר ראשון הוא בתחומי המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב, ועומד על 24,720 שקל. מנגד, במדעי החיים עומד השכר הממוצע של מסיימי תואר ראשון על כמחצית: 12,005 שקל.
המחקר מראה כי קיים ערך מוסף גבוה למי שמשלימים לימודי תואר שלישי במדעים הפיזיקליים ובמדעי החיים. בשני תחומים אלה פערי השכר בין מסיימי תואר ראשון למסיימי תואר שני כמעט אינם מורגשים, אך מי שממשיכים לדוקטורט בתחום נהנים מזינוק ניכר בשכרם.
מנגד, במקצועות ההנדסה ומדעי המחשב והמתמטיקה, שבהם רמות השכר הן הגבוהות ביותר (למעט רופאים), קיים הבדל קטן ברמות ההשתכרות בין מסיימי תואר שני למסיימי תואר שלישי. נתון זה עשוי להצביע על היעדר ביקוש למסיימי תואר שלישי בתחום ופער קטן מאוד בהעדפתם על מסיימי תואר שני, ואולי על העדפת ניסיון פרקטי על לימודים מתקדמים.
שאלה נוספת שנבדקה היא מה השפעת מקום הלימודים על השכר בתחום. לפי הנתונים במחקר, בוגרי אוניברסיטאות בכל מקצועות ההנדסה ומדעי המחשב נהנים ממשכורות ממוצעות גבוהות משמעותית מאלו של בוגרי מכללות בתארים דומים. הפער הקטן ביותר נמצא אצל מהנדסי בניין וארכיטקטים.
מבין בוגרי האוניברסיטאות, מהנדסי חשמל הם בעלי המשכורות הגבוהות ביותר — 32,212 שקל לחודש. במכללות השכר הממוצע הגבוה ביותר הוא במקצועות המתמטיקה ומדעי המחשב: 21,668 שקל. ומה לגבי אפשרויות התעסוקה בסיום התואר הראשון? רק 17% מבוגרי התארים במדעי החיים עובדים בתעשייה, לעומת כ־62% מבוגרי תואר ראשון במדעי המחשב שעובדים בתעשייה, רובם בענפי מידע ותקשורת.
"מטרת המחקר היא לתת נתונים לאנשים כדי שיעשו את הבחירות הנכונות", אומרת נועה אקר־עמרני, רכזת תחום מדיניות ברשות החדשנות על תוצאות המחקר. "גם אם אהבת ללמוד ביולוגיה בתיכון זה לא צריך להיות השיקול היחידי שלך בבחירת מקצוע לעתיד. גם אם סיימת תואר ראשון בביולוגיה, תמיד כדאי לבחון אפיקים נוספים לפיתוח הקריירה".
ברשות החדשנות מכינים תוכנית תמריצים להכשרות חוץ־אקדמאיות כדי לייצר הלימה בין הבוגרים שיוצאים מהאקדמיה לבין צורכי המשק.
