שני 29 במאי 2017
ידיעות אחרונות
צילום : ידיעות אחרונות
חדשות • 16.01.2017
מדאבוס לא תצא בשורה
יוסי דהאן

כמו בכל שנה בינואר, גם השבוע יתקיים בעיירת הסקי השווייצרית הציורית דאבוס כנס "הפורום הכלכלי העולמי" – המפגש השנתי של האליטה הגלובלית, הכוללת כ־2,000 ראשי מדינות, אילי הון, ביורוקרטים בכירים ומפורסמים מעולם התרבות והבידור. למשך כמה ימים יתנתקו חברי האליטה מעיסוקיהם כדי להתרועע ולהחליף דעות סביב כוסות שמפניה. כחברי הרשת החברתית הסלקטיבית ביותר בעולם, הם ינסו לנצל את המפגש כדי לקדם ככל האפשר את האינטרסים הפוליטיים והכלכליים שלהם.

 

נושא הכנס השנה הוא "מנהיגות מגיבה ואחראית". הנושא נבחר בתגובה לגל הפופוליסטי בבריטניה ובארה"ב, שסילק מהשלטון חלק מאנשי האליטה הגלובלית הזו. אזרחים בשתי המדינות הללו אמרו באחרונה בבירור שהם מעדיפים את ההתבצרות בזהותם השבטית במדינת הלאום המערבית הישנה, הדואגת לעניי עירה וחוסמת את דלתות הכניסה למהגרים ופליטים, על פני ההבטחה לאושר ללא גבולות בעולם גלובלי. אזרחים אלה הצביעו נגד עולם שבו המעמד הבינוני והנמוך מאבד את משרותיו לפועלים בסין ובנגלדש, לשימוש ברובוטיקה בתהליכי ייצור ולאילי הון בעלי אפליקציות, דוגמת UBER, המכונות בשם האירוני "כלכלה שיתופית" כשבפועל מדובר ב"כלכלת חלטורה" נטולת זכויות עובדים.

 

עד כמה אחראית וקשובה המנהיגות הפיננסית והכלכלית בבועת דאבוס אפשר ללמוד מהמסמך שפירסם לקראת הכנס ארגון "אוקספאם" (Oxfam) הבריטי למאבק בעוני העולמי. על פי המסמך, שמונה מהאנשים העשירים ביותר בעולם (חלקם יהיו אורחים מכובדים בדאבוס), ביניהם ביל גייטס (מייקרוסופט), מייקל בלומברג (איל תקשורת ולשעבר ראש עיריית ניו־יורק), מרק צוקרברג (פייסבוק), ג'ף בזוס (אמזון) ולארי אליסון (אורקל), מחזיקים ביחד ביותר בעושר רב יותר מאשר המחצית הענייה של אוכלוסיית העולם.

 

המציאות הזו לא הפריעה למארגנים להצהיר בדוח הסיכונים שפורסם לקראת הכנס שהם מאוד מודאגים "מהאווירה הפופוליסטית האנטי־ממסדית" השוררת במדינות המערב, ולקבוע שהסיכון הגדול ביותר בעולם כיום הוא הפער בין עשירים לעניים. שני הסיכונים הגדולים האחרים שעליהם מצביע הדוח הם האיום על הלכידות החברתית, הנובע מתעשיית הרובוטים והבינה המלאכותית, ושינויי האקלים בכדור הארץ.

 

כיוון שדאבוס הוא, כאמור, בעיקר כנס למיצוב סטטוס חברתי ולקידום אינטרסים אישיים ותאגידיים, מה הסיכוי שהדאגה המוצהרת הזו מאי־השוויון הכלכלי תתורגם להחלטה לעודד נקיטת פעולות נמרצות, כגון הטלת מסים גבוהים יותר על ההכנסה והעושר של הקבוצה שבאי הכנס נמנים עימה כדי להבטיח שוויון הזדמנויות ולממן שירותים חברתיים ויצירת מקומות עבודה? או לקריאה לבעלי התאגידים הבינלאומיים המייצרים את מוצריהם בסדנאות יזע במדינות העולם השלישי לשלם לעובדים שכר שיאפשר להם מחיה בכבוד? או להצהרה הקוראת לכל באי הכנס וחבריהם להימנע מלהסתיר את הונם במקלטי מס ולשלם מסים כמו כל אזרח מן השורה?

 

השנה, ראש הממשלה נתניהו לא יטוס לדאבוס. יש להניח שבימים אלה יש לו עניינים דחופים יותר לעסוק בהם. למען האמת, כבעל תפיסת עולם כלכלית שמרנית קיצונית מעולם לא היה לו עניין בדיונים על דרכים לצמצום האי־שוויון והגברת הסולידריות החברתית. המטרה הראויה היחידה בעיניו היא צמיחה כלכלית, כזו המחלחלת בעיקר למאיון העליון; צמיחה, שכפי שעולה ממסמך "תמונת המצב החברתית", שפירסמו בתחילת השבוע שלמה סבירסקי ואתי קונור־אטיאס ממרכז אדוה, חלק גדול מהעובדים בישראל לא נהנים מפירותיה למעלה משלושה עשורים. אין לו עניין גם לחולל שינוי בעולם העבודה שבו שליש מהעובדים משתכרים שכר מינימום ומטה במדינה שהיא אחת הבלתי־שוויוניות במערב ובה אחת מכל חמש משפחות חיה בעוני. בניגוד למחברי הדוח של דאבוס, נתניהו גם אינו מודאג מהתגברותו של הפופוליזם הימני המאיים על הדמוקרטיה. √

 


פרסום ראשון: 16.01.17 , 23:54