חבילה של בדים מגולגלים מונחת בפתח מסעדה ובתוכה צרורה תינוקת. בעלת המסעדה, המכונה "הבוס", יודעת מיד מי הניח את הצרור לפתחה. זו היתה בתה המנוכרת שנעלמה לפני שנים, הכישלון הגדול של חייה. עכשיו, באמצעות נכדתה, אולי תוכל ז'ניה, הבוס, לבצע את התיקון הגדול.

כך נפתח "חלונות נמוכים", ספר הביכורים של דורון שנער, והפתיחה המיוחדת הזו מרמזת על המשך מיוחד לא פחות. התינוקת מונחת בלול בפינת המסעדה ועד מהרה לומדת לקרוא ולדבר מתוויות המוצרים המונחים לידה, שעובדי המסעדה מקריאים בקולות רמים. עד גיל שנתיים היא כבר שולטת בחמש שפות. אין ספק שצפוי לה עתיד מזהיר.

הזמן הוא סוף שנות השבעים, והמאורעות ההיסטוריים חולפים על פני התינוקת, שכבר יוצאת מהלול בכוחות עצמה. מותם של ג'ון לנון ובוב מארלי, השלום עם מצרים ורצח סאדאת, כולם מקבלים זווית מוחשית לגמרי כאשר באחד משולחנות המסעדה נוסדת תנועת שלום עכשיו – ומיד אחריה גם המחתרת היהודית. המאהב של ז'ניה הוא אחד המאבטחים של סאדאת, והיא זורקת אותו כשהוא מעז לפרוץ בבכי. אין אצלה מקום לרגשות. הבוס היא טאף קוקי אמיתית, כך שאת כל מה שקשור לרגש נכדתה צריכה ללמוד בכוחות עצמה.

בגיל שש הילדה מתגלה כגאון מתמטי ומצילה את המסעדה מהתרסקות כלכלית. בגיל שמונה היא מצליחה לחמוק מזרועות פקחי משרד החינוך ובגיל 12 מתאהבת לראשונה – בילדה ממושקפת, כשברקע המאורעות לא מפסיקים לשטוף את המציאות ולחלחל אל חיי הגיבורות, מפיקים תגובות מנוגדות מז'ניה הימנית הקיצונית ומסגניתה, הסו־שפית שוחרת השלום.

ואז מגיע הטוויסט, שאסור לגלות מטעמי ספוילריות מובנים, השופך אור הן על דמות הילדה המסתורית והן על דמות המספר המעצבן של הספר, השותל בשולי פרקים ופסקאות מיני עצות קואצ'ינג טורדניות, משל היה איזה נזיר שמכר פרארי, או גרוע מכך – יזם הייטק שפיצח נוסחת הצלחה עלומה. בכל אופן, נחמד לגלות שגם אחרי הטוויסט המחוכם הזה "חלונות נמוכים" ממשיך להיות ספר מהנה, חורפי ונעים – בעיקר אם ממשיכים לקרוא בו כרומן חביב ולא חלילה כעוד איזה מדריך עזרה עצמית.

• חלונות נמוכים / דורון שנער. בהוצאת כנרת, 236 עמ'