לא כולל שירות
ההמבורגר החדש והמדובר של השף עומר מילר בשדרות רוטשילד טעים מאוד. השאלה היחידה היא האם הוא שווה את דרך הייסורים אליו — היעדר מקומות ישיבה ושירות גרוע
באפריל אשתקד סגר השף הצעיר עומר מילר במפתיע את מסעדת השולחן היוקרתית שלו בשדרות רוטשילד. בחלוף כמה חודשים פתח במורד אותה שדרה את ההמבורגרייה בעלת השד החידתי־משהו "סוסו אנד סאנס", שתפסה את מקומו של קיוסק מיצים שפעל במקום שנים ארוכות. מאז, על פי התורים הארוכים המשתרכים מול הדוכן הקטן, במיוחד בשעות הצהריים, אפשר היה לחשוב שמישהו מחלק שם זהב בחינם.
מובן שניגשנו לשם כדי לבדוק הכצעקתה. אלא שהביקור גילה מציאות צנועה, שלא לומר ספרטנית, שלא לומר מעפנית ממש.
נתחיל בתפריט. לא רק שהוא מודפס על דף A4 פשוט, אלא שהדפוס עצמו כה דהוי, עד שנראה שהדיו אזל תוך כדי הדפסה. ומשלל האופציות והתוספות שהתפריט מציע מתברר ברגע האמת שאפשר להזמין למעשה רק שלוש מנות: המבורגר (עם או בלי גבינה) ליחיד (34 שקל), כפול (46 שקל), או מפלצת (56 שקל). כל השאר – המבורגר עוף, טבעוני או תוספות מתבקשות כמו צ'יפס או פירה – אין היום. למה? ככה.
גם על מקומות ישיבה אין מה לדבר. חוץ מהכיסאות הפזורים על הבר סביב המטבח הפתוח, בעצם אין איפה לשבת. וכדי להתייחד עם ההמבורגר שלכם, מאכל הידוע בנטייתו להתפרק, לנטוף ולהתיז מכל הכיוונים, תיאלצו למצוא לכם ספסל בשדרה.
אבל לפני כן תיאלצו לצלוח את השירות: בהיעדר מלצרים הוא מתמצה בטיב הקשר הנוצר עם חבורה של היפסטרים מזוקנים הניצבים מאחורי הבר ומתווכים בין המטבח לסועדים. אבל למרות שתפקידם של אלה מצטמצם ללקיחת הזמנות וחלוקת מנות, הם טרם הפנימו את העובדה שאת ההמבורגר המוגש כאן בקופסת קלקר פשוטה – מוטב להגיש מראש עם שלל אמצעי עזר ותוספות.
למשל? קטשופ, חרדל, מפיות. כך יוצא שגם אחרי קבלת ההמבורגר, כדי להניח יד על כל אחד מהפריטים האלה, צריך לצוד בכל פעם מחדש את תשומת ליבם של נערי הדלפק. אבל אלה מרוכזים בעצמם, ונדמה שהם שרויים כל העת במין מסיבה פנימית עולצת, כך שכל ניסיון להשחית את זמנם בזוטות נתפס כהטרדה.
ההמבורגר עצמו מושתת על בשר של האיטליז האופנתי מיטמרקט ומוגש בלחמנייה של מאפיית הבוטיק לחם חם. הוא הוגש אחרי המתנה ששללה ממנו את התואר "מהיר", אבל למרבה המזל היה טעים ועסיסי מאוד. וכן, הוא די דומה להמבורגרים עדכניים אחרים המוגשים במקומות כמו "ויטרינה", או גם במוסדות ותיקים ומוכרים כמו "מוזס" או "אגאדיר", בהם אפשר לשבת ולהזמין והתפריט משקף פחות או יותר את מה שקורה באמת. אז תעשו את החשבון שלכם.
כי השאלה לגבי "סוסו אנד סאנס" היא לא האם ההמבורגר שלהם טעים. הוא טעים, ואפילו מאוד. השאלה היא האם הוא שווה את מסלול הייסורים המוביל אליו. זה כמובן עניין של החלטה אישית.
אני, בכל מקרה, לא אעבור את זה שוב. מדהים ככל שזה יישמע, יש מקומות בעיר שיודעים גם להכין המבורגרים טובים וגם לשרת את הלקוחות. בכל מקרה, היינו שניים ושילמנו 130 שקל כולל שירות.
• סוסו אנד סאנס, הרצל 6 תל־אביב. כל יום, מ־12:00 ועד אחרון הלקוחות, אין טלפון

