שישי 22 בספטמבר 2017
ידיעות אחרונות
ילדים
24 שעות • 29.01.2017
מכת הפורנו
בת 12 שניסתה על אחותה הקטנה "דברים" שראתה באינטרנט, ילד בכיתה ה' שהזמין חברים למשחקים מיניים, ילדות קטנות שמצלמות את עצמן בעירום ומעלות לרשת. שנה לאחר שחשפנו כאן את תופעת ההתמכרות של ילדים לפורנוגרפיה ברשת, מתברר שב־2016 המצב רק החמיר: גיל המתמכרים יורד, והם מנסים לחקות את סרטוני הפורנוגרפיה שבהם צפו
נעם ברקן

לפני שנה פירסמנו כאן כתבה על תופעת ההתמכרות של ילדים צעירים לפורנוגרפיה ברשת. מאז, במהלך 2016 התקבלו מאות פניות בקו החם של עמותת "נתיבי רשת", חלק מהן הצביעו על תופעה חמורה ומטרידה אף יותר — לא רק שגיל החשיפה לפורנוגרפיה ולתכנים פוגעניים יורד, הילדים גם מנסים לחקות במציאות את התכנים אליהם נחשפו.

 

ורד (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה) פנתה נסערת לקו החם של העמותה, שפעילותה מוקדשת להעלאת המודעות לסכנות באינטרנט, בייחוד עבור ילדים. אחרי שהתקינה סנן אינטרנט מתקדם והציבה את המחשב במרכז הסלון, היא הייתה רגועה. לרגע לא שיערה שבנה, אורי, בן ה־12, גולש באתרים פוגעניים דרך רשת אלחוטית כשהוא מסתגר בחדרו, ואף מטריד מינית נערה בצ'אט. "אורי הוא ילד חכם וסקרן אבל מופנם", מספרת ורד. "הוא אוהב ללמוד ויש לו תעודה מצוינת. בתקופה האחרונה הוא היה מגיע הביתה ועולה לחדר עם הטאבלט שקנה בעצמו, מסתגר שעות. חשבנו שהוא קורא, לומד. לפני מספר שבועות התברר לנו שהוא הסתבך בהתמכרות לצ'טים שהשיחות בהם בעלות אופי מיני, כולל שליחת תמונות. נפלו עלינו השמיים. הבנו שהסנן הזה בעצם מרדים את ההורים".

 

הוריו של אורי פנו לעזרה מקצועית כדי לטפל בבנם. "זה טילטל את כל המשפחה. חשוב לי שהורים יתעוררו בשלב מוקדם מהשלב שבו אני התעוררתי. בדיעבד אני יודעת שהיו נורות אזהרה".

 

שוקעים בעולם וירטואלי

 

יונה פרסבורגר, מנכ"ל עמותת "נתיבי רשת", לא מופתע מהסיפור של אורי, אחד מעשרות שהגיעו אל הקו החם של העמותה בשנה האחרונה. סיפור נוסף שהגיע היה של הורים לשתי בנות. "האחות הגדולה בת ה־12 הראתה תכנים פורנוגרפיים לאחותה בת התשע, פגעה בה מינית וביקשה שלא תספר. אבל האחות הקטנה לא הצליחה לשמור על הסוד ושאלה את ההורים שלה שאלות חריגות לגילה. זה גרם להורים לתהות 'רגע, למה את שואלת שאלות כאלה?'. חיברנו את המשפחה עם גורמים טיפוליים.

 

"במקרה אחר, ילד בכיתה ה' נהג להזמין אליו הביתה ילדים מהכיתה ולהראות להם תכנים פורנוגרפיים. הוא לימד אותם משחקים מיניים. זאת כיתה שנמצאת כיום בתהליך טיפולי של גורמי הרווחה".

 

מה הסיפורים האלה מלמדים אותנו על המצב בשטח?

 

"ילדים שנמצאים מול האינטרנט נמצאים בעולם ללא גבולות ושוקעים בתוכו מבלי שההורים יודעים. מה שקורה להם זה טשטוש בין העולם הווירטואלי לבין המציאות, וכך בגילאים מאוד צעירים הם מגיעים למצב שהם עצמם מחקים את מה שהם רואים".

 

לד"ר טליה אתגר מעמותת "עלם", שמתמחה מזה 26 שנים בטיפול בקטינים פגועים מינית, חשוב לא לתלות את כל האשם בפורנוגרפיה. "לא כל ילד שנחשף לפורנוגרפיה הופך לתוקף מינית ולא כל ילד שתוקף מינית עושה זאת בעקבות חשיפה לפורנוגרפיה. כשהילד צעיר יותר אני מעריכה שהוא נחשף למשהו, אבל זה לא תמיד חיקוי. ילדים פוגעים מינית מכל מיני סיבות, ובעיקר משילוב של סיבות. ילד לא אונס בגלל שהוא ראה סרט פורנוגרפי".

 

אז למה בכל זאת החשיפה לרשת משמעותית?

 

"אנחנו רואים ילדים שכל היום גולשים ברשת ומאבדים את היכולת ליצור קשר עם אחרים, הם לא מפתחים מיומנויות חברתיות. אחת הבעיות היא שהם לא רואים את הילד שמאחורי המסך. זה עוזר לעשות החפצה לאחר, ואם לא רואים באחר אדם — אפשר לעשות לו הכל. היה נער שטיפלתי בו שאמר לי 'אם הייתי רואה אותה כנערה, לא הייתי יכול לאנוס אותה'".

 

אבל אין סכנה בניסיונות החיקוי של מה שהם רואים ברשת?

 

"יש ילדים שמנסים לחקות התנהגות מינית שהם נחשפים אליה, אבל יש גם ילדים שמאוד נבהלים כשהם נחשפים לפורנוגרפיה. כל דבר שלא מתווך על ידי מבוגר הוא מסוכן. לדוגמה, ילד שרואה את הסרט 'סופרמן' ורואה את הגיבור לובש גלימה וקופץ — זה עלול להיות מסוכן אם המידע לא מתווך על ידי מבוגר".

 

עו"ס מירה קרני, מנהלת מוקד הפניות במועצה לשלום הילד, מדגישה גם היא את חשיבות התיווך. "כיום קטינים נחשפים באמצעות האינטרנט לתכנים פורנוגרפיים בקלות בלתי נסבלת. מאחר שחסרה להם היכולת להבחין בחריגות שבתכנים אלה, הדבר עלול לפגוע בתפיסותיהם ולעיתים אף לגרור התנהגויות מיניות לא מותאמות. לכן, מעבר להגנות המתבקשות באמצעות תוכנות לסינון אתרים פוגעניים, יש חשיבות מכרעת לשיח פתוח ומתמשך בין הורים לילדיהם ובין מחנכים לתלמידיהם. חשוב שהורים ומורים לא יהפכו להיות חוקרים או בלשים של הילדים".

 

אז מה עושים?

 

נתיבי רשת יזמה תוכנית חינוכית שתתחיל בגני הילדים, ותוכנית לימודים רב־שנתית לילדים מכיתה א' עד ו' שבה ילדים והורים יקבלו מידע וכלים לבניית מסגרת בריאה ומוגנת. "אנחנו מתמודדים עם צונאמי שמורכב משלושה גורמים", מסביר פרסבורגר, "עודף זמן מסך של הילדים שפוגע בהם ברמה ההתפתחותית, הבריאותית והפסיכולוגית; התפתחות מעוותת של התקשורת הבין־אישית — ילדים פחות נמצאים אחד עם השני ויותר מתקשרים באמצעות המסכים; והתכנים הפוגעניים שילדים נחשפים אליהם. יש, למשל, אתר פנאי ותיק באנגלית שמיועד לתלמידי קולג' אך הוא מוכר ופופולרי גם בישראל. יש בו סרטונים ומשחקים והמון תכנים מיניים. יש שם סרטונים קשים, לדוגמא של אדם שקופץ מהקומה העשרים של בניין".

 

איך בעצם הגענו למצב של צריכה לא מבוקרת של תכנים?

 

"ההורים פשוט נרדמים בשמירה. לא מפתחים את השיח עם הילדים כשהם צעירים, לא מרגילים את הילדים לשתף, לא מעורבים במה שהילדים עושים".

 

מאיזה גיל אפשר להיתקל בסיפורים כאלה?

 

"אב לילדה בגן פנה אלינו לאחרונה ושיתף שהילדה ישבה עם החברים שלה בגן מול המחשב, אחד הילדים לחץ על קישור ונפתח אתר פורנוגרפי. בגנים שמחוברים לרשת לא קיים באופן אוטומטי סינון שלדעתנו חשוב מאוד שיהיה".

 

לאן עוד זה יכול להגיע?

 

"הזדעזענו לגלות תכנים שילדים מעלים בעצמם לרשתות החברתיות. תכנים שקל מאוד להגיע אליהם, לא צריך לחפש בצורה מכוונת. אנחנו רואים ממש מגיפה. ילדים היום מצלמים כל דבר, הם מתרגלים לכך שמה שלא מצולם — לא קיים. יש בנות בארץ שמצלמות את עצמן בעירום בגיל 11. התכנים האלה דולפים במהירות החוצה".

 

שר החינוך נפתלי בנט קיים בשבוע שעבר שולחן עגול בנושא אתגרי החינוך בעידן הרשתות ומוגנות ברשת. "הדיון שכינסנו הוא על חיי אדם", אומר בנט. "ילדים נמצאים בסכנת חיים, ויש מבוכה קשה בקרב הורים ומורים. דור ההורים והמורים חונך על 'לא מדברים על זה', והילדים היום מוצפים בזה, זהו בדיוק האתגר החינוכי שלנו. עצימת עיניים איננה אופציה ולא תוכנית עבודה, זה יעד לאומי שהגיעה העת לקחת עליו אחריות. בכוונתנו להוביל במשרד החינוך צעדים משמעותיים ותוכנית רחבה כדי לתת מענה ראוי".

 

"במסגרת השולחן העגול שיזם שר החינוך הצגנו בפניו הצעה לתוכנית לאומית להתמודדות עם התופעה", מספר פרסבורגר. "שמחנו לשמוע שהשר מתכוון לפעול בנושא ברמה החינוכית".

 

לדבריה של ד"ר אתגר, אפשר לראות בבירור ירידה כלל־ארצית בגיל הילדים הפונים לטיפול ובגיל הילדים הפוגעים המגיעים לטיפול. "בכל הסניפים שלנו, כולל בעפולה, בשפרעם ובבני־רק, רואים ירידה בגיל הפונים ועלייה בחומרת המעשים. למדיה יש חלק גדול בכך, הכל נהיה יותר חשוף, ובמקביל יש יותר מודעות ולכן מדווחים יותר. היום צריך להזהיר מפני הקלות הבלתי נסבלת שילדים מעבירים אחד לשני תמונות וסרטונים שהם רואים. חשוב להסביר לילדים שכשהם מעבירים מאחד לשני תכנים כאלה, עצם הלחיצה על 'הַעֲבֵר' כבר פוגעת".

 

בעולם בו הילדים שלנו מבינים טוב מאיתנו איך לעקוף את הסינון וההגנה, כיצד בכל זאת ניתן להגן עליהם?

 

"קודם כל חשוב לומר שלפעמים זה באמת קשה לדבר עם ילדים על מיניות. אפשר להיעזר בספרים ובאנשי מקצוע. תקשיבו לילדים, הם מדברים ומספרים, צריך רק להבין מה הם אומרים. הם יכולים לדבר ברמזים. לא צריך לתת לילד הסברים מפורטים, אלא לענות על מה שהילד שואל ברמה שמתאימה לגילו. הכי חשוב זה לשמור על ערוץ תקשורת פתוח — שהילד תמיד ירגיש שהוא יכול לבוא להגיד להורה, שאם משהו חס וחלילה קורה, או שהילד מפחד, אתם תהיו הכתובת שלו. ואל תשתמשו בטלוויזיה או במחשב כבייביסיטר, ילדים זקוקים לתיווך". •

 

 

הקו החם של עמותת נתיבי רשת זמין במספר: 02־5906602

 

הקו לייעוץ וסיוע של עמותת עלם זמין במספר: 03־6477898

 

 


פרסום ראשון: 29.01.17 , 22:04