בשבוע שעבר נהרגו ארבעה בני אדם וארבעה נוספים נפצעו באורח קשה כאשר מכונית פרטית ורכב הסעות התנגשו חזיתית בצפון הארץ. חוקרי המשטרה מעריכים כי אחד מהנהגים התעסק בסלולרי שלו, מה שגרם לו לסטות ממסלולו בדרך להתנגשות הקטלנית ולשיא של כמעט עשור במספר ההרוגים בכבישים בחודש ינואר. מתחילת 2017 נהרגו בתאונות דרכים 37 בני אדם, לעומת 28 בתקופה המקבילה אשתקד, זינוק דרמטי של 30%, לאחר ארבע שנים רצופות של עלייה במספר ההרוגים.
סכנת חיים: שניה של חוסר תשומת לב יכולה לעלות ביוקר
למרות שאנחנו מבינים את הסכנות שיוצרים שליחת סמסים, גלישה באינטרנט או דיבור בטלפון תוך אחיזתו ביד (וגם כאשר הוא יושב בכן שלו) בנהיגה, רבים מאיתנו חוטאים בכך. לא פעם אפשר לראות רמזור עירוני מתחלף לירוק, והנהגים לא ממש ממהרים להתקדם, שקועים איש־איש מול המסך הקטן. לפי דוח של מכון המחקר ההולנדי SWOV, המקיים שיתוף פעולה עם "מכון רן נאור לקידום חקר בטיחות בדרכים" (גוף המחקר של עמותת אור ירוק), הקלדת מספר טלפון בזמן נהיגה (אפילו כאשר הטלפון נמצא בכן שלו) מגדילה את הסיכון לתאונה פי 12.2. כתיבה, קריאה ושליחת סמסים מגבירות את הסיכון פי 4.8, וגלישה – פי 2.7.
אכילה ושתייה, אגב, מגבירות את הסיכוי לתאונה רק פי 1.8. וחשוב: שיחה בסלולרי באמצעות דיבורית, גם ללא הסרת הידיים מההגה, המותרת לפי החוק, מגדילה את הסיכון לתאונה פי 2.2.
במשטרה מעריכים כי שימוש בסלולרי בנהיגה הוא גורם מוביל כיום בגרימת תאונות קטלניות. יש טווח רחב של הערכות לגבי מספר ההרוגים שנגרמים מכך. ניצב משנה אלכס פרלמן, לשעבר ראש מחלקת תנועה ומחקר באגף התנועה, העריך בעבר בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי שימוש בטלפונים ניידים גורם ל־20% מההרוגים. גורמים אחרים באגף טענו אחר כך כי השיעור כבר מגיע ל־50%.
הסיבה לפערים הגדולים בהערכות היא ששימוש בסלולרי בנהיגה קשה יחסית לתיעוד ולזיהוי ודאי. אם נהג הסיט את מבטו מהכביש לעבר המכשיר, אפילו שוטר שנוסע בסמוך לא תמיד יזהה זאת. פעמים רבות מזהים חוקרי התאונות כי תאונה נגרמה עקב היסח דעת של הנהג ויכולים לאתר את המכשיר בקרבתו, אבל מתקשים להוכיח בוודאות שהשתמש בו.
מה קורה בעולם
אכיפת האיסור על החזקת נייד ביד הנהג ועל שליחת סמסים וגלישה מתבססת בארץ על שוטרי התנועה, המעטים מדי. בקנדה ובאוסטרליה, לעומת זאת, מפעילים מצלמות ארוכות טווח, ל־700 עד 1,200 מטר, המאפשרות לשוטר לתעד מרחוק נהגים. עם זאת, גם המצלמות האלה מסוגלות ללכוד בעיקר נהגים המצמידים את המכשיר לאוזנם, ופחות לעקוב אחרי מבטו של הנהג. בשתי המדינות גם העלו את הקנסות על שימוש במכשיר ל־950 דולר בקנדה (לעבירה שנייה ומעלה) ול־365 דולר באוסטרליה. בישראל הקנס עדיין נמוך יותר, 1,000 שקל, אך המשטרה הכריזה כי תבקש להעלותו ל־1,500 שקל.
המועצה האירופית לבטיחות בדרכים (ETSC) הגדירה לפני שנה את היסחי הדעת כאחת מארבע הסיבות המרכזיות לתאונות דרכים, ומעריכה כי היא גורמת ל־10%־30% מהתאונות. כדי לצמצם את מספר הנפגעים החליטו מדינות רבות להחריף את הענישה ובמקביל לעודד פתרונות טכנולוגיים.
תרזה מיי, ראשת ממשלת בריטניה, הצהירה בחודש נובמבר כי הממשלה בראשותה תילחם בתופעה של שימוש בטלפון הסלולרי בנהיגה: "כפי שפעלנו כדי שנהיגה בשכרות תיחשב למעשה לא מקובל, כך אנחנו צריכים לפעול כשנהגים עושים שימוש בטלפון בזמן נהיגה", אמרה. החוקים החדשים שייכנסו בשנה הקרובה בממלכה מחריפים את העונשים לנהגים שעושים שימוש בסלולרי בזמן נהיגה, ויכללו ביצוע טסט חוזר לנהגים חדשים, קנסות מוגדלים ואף שלילת רישיון לחצי שנה.
באיטליה מציעים לגזור עונשים כבדים על נהגים שייתפסו עושים שימוש בטלפון הסלולרי בזמן נהיגה. ההצעה כוללת שלילת רישיון נהיגה במקום, גם אם מדובר בעבירה ראשונה.
הרשות הלאומית האמריקאית לבטיחות בדרכים (NHTSA) הפיצה לאחרונה הנחיות חדשות במטרה לעודד את יצרני הטלפונים הסלולריים לשלב במכשיר "מצב נהיגה" (בדומה למצב טיסה), וכך לצמצם את השימוש באפליקציות וסמסים בזמן נהיגה. הרשות האמריקאית איננה מחייבת שימוש בטכנולוגיה כזו בינתיים.
אפליקציות שעוזרות
לדברי ד"ר ציפי לוטן, המדענית הראשית של עמותת אור ירוק, בצד הסברה, הגברת האכיפה והחרפת העונשים, בעולם יש הבנה שכדי להפחית את התופעה חייבים לשים דגש על טכנולוגיות מתקדמות, שיכולות לחסום את התקשורת אל הנהג וממנו בזמן נסיעה, כדי שלא יוריד את ידיו מההגה ואת עיניו מהכביש. הכיוון הוא לאפשר אינטראקציה קולית כמה שניתן.
במחקר שערכה אור ירוק, התבקשו 37 מומחי בטיחות מתחומים שונים להעריך את הפוטנציאל הבטיחותי של תשעה סוגים של טכנולוגיות שיכולות להפחית את היסח הדעת, ואת סיכויי הקבלה שלהן בקרב הציבור. נמצא שהטכנולוגיה האפקטיבית ביותר לצמצום מספר הנפגעים כתוצאה מהיסח דעת בנהיגה היא אפליקציה שתמנע מהנהג להקליד סמסים. ד"ר לוטן: "חלק מהאתגר הטכנולוגי העומד בפני מומחי הבטיחות מתמקד בזיהוי הנהג, לעומת הנוסע. טכנולוגיות שחוסמות את השימוש בטלפון תוך כדי נסיעה קיימות כבר זמן רב, אך האתגר הגדול הוא לאתר מי הנוהג ומי רק נוסע ברכב".
בחנויות האפליקציות לסלולר אפשר כבר למצוא מגוון רחב של אפליקציות חינמיות כאלה, שנועדו להפחית את סכנה הסלולר. חלקן מונעות העברת הודעות למכשיר בעת נהיגה, ומחזירות לשולח הודעה שבעל המכשיר נוהג ואפשר לתקשר עימו רק בשיחה. אחרות מסוגלות גם להקריא את ההודעות המתקבלות, גם בעברית.
החוק אוסר על החזקת טלפון נייד ביד בעת נהיגה ועל קריאת מסרונים ושליחתם. אין איסור ברור על גלישה ובדיקת מיילים, אך אלה אסורים ממילא בשל האיסור לאחוז את המכשיר ביד, ומשתמעים מהאיסור על קריאה ושליחה של מסרונים. מותר לדבר רק בדיבורית או רמקול, ולא באוזניות. העונש: 1,000 שקל קנס ו־4 נקודות.
סקר: 34% קוראים סמסים ברמזור
מסקר שערכנו השבוע על שימוש בטלפון הנייד בנהיגה אמרו רק אחוזים ספורים מהנהגים כי הם קוראים הודעות, נכנסים לאתרים או מעדכנים כתובת בווייז תוך כדי נהיגה ממש. חלקם הגדול מתעלמים. גם ללא ההנחה שחלק מהמרואיינים לא אומרים אמת, הנתונים האלה הם בשורה רעה. שלא לדבר על כך ש־34% ענו כי הם קוראים הודעות בעת עצירה ברמזור, התנהגות שגם היא טומנת בחובה סיכון, כפי שמסבירים אנשי משטרה. מי שקורא הודעה ברמזור, בדרך כלל לא מתחיל את הנסיעה עם עיניים על הכביש, אלא עדיין על מסך הטלפון, ולעיתים קרובות מתפתה להמשיך בהתכתבות גם לאחר שהחל בנסיעה.
עוד עולה מהסקר, שמבוגרים (55+) נוטים יותר להתעלם ממסרונים והודעות בזמן נהיגה (56%), וגם נוטים יותר לעצור בצד כדי לעדכן כתובת בתוכנת ניווט (66%), בעוד שצעירים נוטים יותר לעדכן ברמזור הראשון או תוך כדי נהיגה.
הסקר נערך על ידי מכון מדגם בראשות מנו גבע וד"ר מינה צמח בשיתוף iPanel, באמצעות האינטרנט, בקרב 555 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, חברי הפאנל האינטרנטי iPanel, ב־1.2.2017. טעות הדגימה המרבית: 4.3% ±.
מה אומר החוק
החוק מחייב להשאיר כל העת את שתי הידיים על ההגה. מותר להסיר יד אחת רק לפעולות הכרוכות בנהיגה. אסור להפעיל מערכות תצוגה כמו מסכי וידיאו, שחייבים להתנתק כאשר הרכב בתנועה. החריג היחיד הוא מערכות ניווט (כמו למשל ווייז).
בחיים האמיתיים זה היה נגמר בתאונה
האור הירוק ברמזור נדלק. לחיצה חזקה על הגז, הצצה לעבר שעון העצר, ומבט קדימה לפנייה הראשונה במסלול המרוץ. הגה שמאלה, לא חזק מדי, מוריד קצת רגל מהגז, מיישר את ההגה עם סיום הפנייה, וחזרה לגז. הפעם אני הולך לקבוע זמן שיא. ואז מצלצל הסלולרי שלי, שיושב בתוך הכן שלו. אני במהירות של כ־100 קמ"ש. אני שולח את יד ימין, ומלווה אותה במבט כדי לוודא שלא תפספס את כפתור המענה על השיחה. כשאני מחזיר את המבט בחזרה לכביש – אני כבר בתוך גדר הבטיחות. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק: את הנהיגה אני עושה במרכז הסימולטורים של SimRace C בתל־אביב, שמשמש לאימון נהגי מרוצים ותרגול מצבי חירום במדמה נהיגה ריאליסטי מאוד.
תחילה אני נוהג בסימולטור שמדמה מסלול מרוצים. כשאני מתרכז בנהיגה, אני מתייצב עד מהרה סביב 30 שניות לכל הקפה. כשאני משלב הצצות במסך הטלפון לבדיקת הווטסאפ ומה חדש בפייסבוק, אני מוסיף עוד כ־12 שניות בממוצע, לא כולל דריסת קונוסי סימון, התנגשות בגדרות והריסת מכוניות מרוץ וירטוראליות.
כשאני עובר לסימולטור שמדמה נהיגה בתנאי כביש אמיתי, עם עוד מכוניות והולכי רגל, הפיתוי להציץ במסך מגיע בעיקר בקטעי כביש בין־עירוניים, ישרים ו"משעממים". לחיצה להדלקת המסך, חיפוש אייקון האפליקציה ולחיצה עליו לבדם – אורכים 3־2 שניות. בחלק מהמקרים זה עובר חלק, בחלק אחר אני סוטה ימינה מהכביש ומתהפך, או גרוע עוד יותר – סוטה שמאלה למרכז הכביש ומתנגש ברכב שבא ממול. בחיים האמיתיים תאונות כאלה מחוץ לעיר הן כמעט תמיד קטלניות.
"היה שלב שבו הצלחת להימנע מלהסתכל בסלולרי, עד שנכנסה הודעה", מראה לי אחר כך מדריך הנהיגה ומנהל המרכז חגי פארן. "אפילו שהטלפון היה על שקט, המסך השתנה, ומיד הפנית אליו את הראש בצורה לא רצונית. צריך לזכור שכאשר היד שלנו נשלחת לטלפון, גם המבט מלווה אותה – ואנחנו מתנתקים מהכביש כשהמכונית ממשיכה להתקדם. כשאנחנו עוסקים בהודעות ובטלפון, אנחנו לא נוהגים באוטו. הנהיגה יורדת לעדיפות אחרונה".
