זה התחיל לפני שנה. ויטל חזרה מביקור בלונדון אצל בן זוגה, אזרח בריטי ששמו ג'אמל, והתייצבה בעמדת הצ'ק־אין שלוש שעות לפני הטיסה לארץ. היא נשאלה מהיכן באה, וסיפרה שביקרה את בן זוגה. לשאלות עובדי הביטחון בנוגע לרקע שלו, סיפרה ויטל שהוא אזרח בריטי, ונוצרי קתולי. לאחר מכן התבקשה לעבור תחקיר על ידי אדם נוסף. "ברגע שהבאתי להם דרכון ישראלי", היא משחזרת, "הם דרשו ממני תעודת זהות או מסמך מזהה אחר. הדרכון שלי מפוצץ בחתימות, אני טסה בכל העולם. זה היה די מגוחך. השאלה הראשונה שהוא שאל הייתה 'למה רשום לך פה נקבה?' איזו מין שאלה זו, איך זה קשור לביטחון ישראל?"
בהמשך, מספרת ויטל, איש הצוות לקח איתו את הדרכון, הראה אותו לחבריו לעבודה וצחק.
"בזמן שראיתי אותו צוחק שם הרגשתי השפלה וכעס. כשהוא חזר, הוא אמר שצריך לעשות עליי חיפוש גופני. ואז התחילו לשאול שאלות לא לעניין, כמו למשל, 'מה יש לי למטה'".
שעת הטיסה מתקרבת, ויטל שאלה מדוע ממשיכים לעכב אותה ונענתה שהיא עלולה להוות סיכון ביטחוני. בסופו של דבר היא עלתה על הטיסה ללא המזוודות שלה.
"רוצה שיכבדו אותי"
אבל זה לא נגמר שם. חודשיים לאחר מכן, ויטל עוכבה פעם נוספת בדרכה חזרה מלונדון על ידי אותם עובדי ביטחון. היא עברה חיפוש גופני נוסף וחפציה נלקחו ממנה ונשלחו בנפרד.
"החליטו להחמיר איתי עוד יותר והצמידו לי מלווה עד למטוס", היא מספרת, "לשירותים לא יכולתי ללכת לבד. מעולם לא נפתח לי שום תיק פלילי, והם נתנו לי להרגיש כמו עבריינית".
הציוד של ויטל נמסר לה רק כעבור יותר מ־48 שעות, מנהג מונית בשירות החברה שהגיע ללא התראה אחרי חצות, סירב לפנות אליה בלשון נקבה וקילל אותה. כשפתחה את המזוודה נחרדה לגלות שהמתנות שקנתה נפתחו וניזוקו, ושגם למחשבה האישי נגרם נזק. "אפילו את הממתקים הם פתחו, זה נשמע מצחיק אבל מצאתי את העטיפות בתוך התיק. זו השפלה, אין מילה אחרת".
ויטל החליטה להתלונן ופנתה לחברה. אל על התייחסה רק לעצם האיחור בהגעת המזוודות, עבורו ניסתה לפצות את ויטל בשובר לרשת בתי קפה. על התלונות בנוגע להתנכלות ואפליה לא זכתה ויטל לתגובה מהחברה.
למה המשכת לטוס איתם?
"זו חברה ישראלית, מעולם עד אז לא היו לי בעיות ותמיד כיבדו אותי. חשבתי שאולי אחרי התלונות שלי הדברים ייפתרו, אבל לצערי הם לא הגיבו מעבר לכך שניסו לצ'פר אותי בארוחה זוגית בקפה גרג. זאת תגובה אפתית ומשפילה. אני לא רוצה שום ארוחה, אני רק רוצה שיכבדו אותי כמו כל אחד אחר".
חודשיים נוספים חולפים, ויטל טסה שוב מלונדון לישראל, הפעם עם אחת מחברותיה. עובד הביטחון מזהה אותה, ושולף אותה מהתור. "הם פתחו לי את המחשב, נכנסו לי לתמונות פרטיות וחיטטו בכל דבר אפשרי".
בפעם הבאה שוויטל שבה לארץ מלונדון, היא כבר הכינה את נופר נווה, החברה שליוותה אותה. אלא שבהתחלה נראה שהכל מסתדר; עובד ביטחון אחר ניגש לוויטל ונווה, תישאל אותן, החזיר את הדרכונים ואיחל להן טיסה נעימה. הן המשיכו בתחושת הקלה, אלא שאז אחד משני עובדי הביטחון שהכיר את ויטל מהתקריות הקודמות החזיר אותן לעמדת הבידוק. "הוא מבקש את הדרכונים ושואל אם אפשר לעשות חיפוש, ענינו באדיבות שבשמחה". נווה מוסיפה: "ואז התחילו השאלות המעניינות. למה אצלי רשום זכר ואצלה נקבה ומה יש לנו למטה, ותוך כדי הם מצחקקים". בסופו של דבר פיספסו ויטל ונווה את הטיסה.
"רק רציתי הביתה"
מקרה נקודתי? לא בטוח: נשים נוספות מקהילת הטרנסג'נדר מעידות שזכו ליחס דומה. גם לין אייזין, אישה טרנסג'נדרית בת 24, מספרת שנתקלה ביחס טרנספובי ומשפיל מעובד ביטחון של אל על בדצמבר האחרון כששבה מתאילנד, אליה נסעה כדי לעבור ניתוחים במסגרת תהליך התאמה מגדרית.
בתחילה פנה עובד הביטחון לאייזין באדיבות ובלשון נקבה, אבל היחס השתנה כליל ברגע שהבחין בסעיף המגדר במסמכיה. "ברגע שהוא ראה שאני טרנסית הוא פנה אליי בזכר, התחיל לשאול אותי למה הייתי בתאילנד והסברתי לו. ואז הוא רצה לראות את כל המסמכים הרפואיים, דברים שלא קשורים לביטחון הטיסה. כששאלתי למה הוא שואל את כל השאלות האלו, הוא ענה שמדובר בהליך ביטחוני. הכל נעשה מול כולם. זו תחושת השפלה".
ואם חשבה אייזין שהשאלות לא יכולות להיות הזויות יותר, ציפתה לה הפתעה. "הוא אמר לי 'אני רוצה שתחשבי ביחד איתי איך המזוודה שלך יכולה לגרום לפיצוץ במטוס'. הייתי בשוק, נבהלתי נורא. ישר עניתי לו שארזתי לבד ושאני לא מחפשת בלגן. כבר לא ידעתי מה לעשות, רק רציתי הביתה".
מור ויטל מכהנת כיו"ר עמותת "ביחד" למען קהילת הטרנסג'נדר הישראלית. היא ושתי החברות שליוו אותה בחלק מהטיסות, החליטו לתבוע את חברת אל על בגין היחס המשפיל והאפליה המגדרית שחוו מצד עובדי החברה. את הניסיונות לנמק את היחס שספגה כהקפדה על הביטחון, הודפת ויטל באופן מוחלט. "אם אני טסה עם כל חברה אחרת פתאום אני לא מהווה סיכון לביטחון ישראל? עובדי הביטחון פשוט החליטו שטרנסית לא באה להם טוב בעין. אנחנו לא שק חבטות של אף אחד".
מאל על נמסר בתגובה: "הנושא מטופל על ידי החברה בערכאות המשפטיות".
