המסר שרצו לשלוח אוהדי הפועל באר־שבע עם עליית השחקנים למגרש היה שאין דבר שהוא בלתי אפשרי. דמותו של משה רבנו על דגל ענק עלתה ביציע, אוחזת בידה את המטה שהוציא מים מהסלע. ברק בכר, ובאר־שבע בכלל, הצליחו בעונה האירופית שלהם להוציא מים מסלעים שונים - ביוון, באיטליה, באנגליה - אבל הפעם נתקלו בבולדר גדול יותר, שלא נכנע בקלות.
זה היה משחק לא רע בכלל של באר־שבע, ההבדלים לא היו גדולים ומדי פעם היה אפשר לראות טפטופים מאותו סלע קשה לפיצוח, אבל זרם אמיתי לא הגיע. זה לא קרה לא רק מפני שבשיקטאש קבוצה טובה אלא כי באר־שבע עצמה הגיעה למשחק בכושר פחות טוב ממה שהייתה בנובמבר, פלוס פציעות משמעותיות פלוס היעלמות של מאור מליקסון פלוס הגנה שכוללת רגעים של איבוד פוקוס. בעיקר ההגנה.
לא משנה כמה תתכונן, לא משנה כמה תזהיר מהכנסות הכדורים של ריקרדו קווארזמה ואחרים לחלוץ המרכזי צ'נק טוסון, המהלך המוביל של הטורקים, תמיד משהו יכול להשתבש: סגירה לא מספיק טובה של וויליאם סוארז (שאף פעם לא יהיה מיגל ויטור) ושער עצמי. תגובה מאוחרת של שלושה שחקנים שמקיפים את החלוץ, ושל שוער, בשער השני. טעויות ההגנה האלה היו פגיעה אנושה.
בהפסקה, למרות שהטורקים השיגו שער חוץ, עוד הייתה הרגשה שדברים יכולים להיראות טוב יותר, בעיקר בזכות החזרה המהירה למשחק. אחד המאפיינים הבולטים של קבוצה ישראלית באירופה, בטח נבחרת, הוא להיעלם אחרי כיבוש מפתיע ולספוג את השוויון מיד אחרי. באר־שבע עשתה בדיוק את ההיפך ולא מפתיע שזה היה אליניב ברדה, השחקן הכי אירופי שלה. המסירה שלו למליקסון בשער השוויון היה טובה ולמזלו מליקסון לא השתלט על הכדור כמו שצריך והכדור חזר לברדה בנקודה שהוא אוהב. חבל שבמצבים האחרים שלו ברדה לא היה כל כך מדויק.
אחת ההחמצות האלה הייתה ממסירה מצוינת של ג'ון אוגו אחרי חילוץ כדור באזור מסוכן. האלופה הישראלית נהנתה, סוף סוף, ממשחק טוב באמת של אוגו, אבל מי שהיה חסר לה הוא מליקסון, וכשלוקחים בחשבון את ההיעדרות של מאור בוזגלו – ההיעלמות של מליקסון הייתה עוד יותר דרמטית. בכמעט שעה ששיחק מליקסון נגע בכדור רק 22 פעמים, מעט מאוד.
ההרגשה היא שבאר־שבע הייתה יכולה להוציא קצת יותר, לפחות איך שהתפתח המשחק, אבל האמת היא שגם עם שער נוסף באדום, אפילו שניים נוספים, המשימה הייתה קשה במיוחד. במשחק האחרון שלה בשיקטאש הפסידה בבית, אבל זה היה ההפסד הביתי הראשון שלה מזה שנה. שם, באיסטנבול, זה כבר לא רק סלע קשה להכנעה אלא הר שלם. אפשר לנסות להכות בו, אבל כמעט בלתי אפשרי להוציא מים. גם לא עלייה לשמינית הגמר.
