ניגון יהודי
יותר ממאה שנה שיש מי שמנסה לענות על השאלה "מהי מוזיקה יהודית". התשובה, כרגיל, מורכבת
מהי "מוזיקה יהודית"? האם, כדבריו של החוקר והמוזיקולוג הגדול אברהם אידלסון, זוהי "אמנות־עם, שהעם יוצר", ו"ביצירותיהם של המלחינים ממוצא יהודי אין שום דבר מהרוח היהודית"? הדיון בסוגיה הזו נמשך כבר למעלה ממאה שנים, ועוד לא קיימת הגדרה ממצה שתניח את הדעת.
אידלסון גרס שאכן קיימת מסורת מוזיקלית יהודית, וניסה להוכיח זאת באמצעות ניתוח מפורט של הסולמות, המלודיות, המשקל ומרכיבים מוזיקליים נוספים ברפרטואר של כלל קהילות ישראל. בכך השתלב בצייטגייסט של 'תנועת התרבות היהודית', ששאפה לאתר את היסודות הלאומיים של היהדות במקורות הדתיים העתיקים. אך מאז ועד לשנים האחרונות, הדיון הזה נשאר די מוגבל לכותלי האקדמיה.
'ימי המוזיקה היהודית', הנערכים זו השנה החמישית ברציפות, מבקשים להביא את השיח האקדמי הזה אל הציבור הרחב, וזאת, באמצעות שלושה ימים מרוכזים שכוללים שני קונצרטים בכל ערב, כאשר כל אחד מהם עוסק בז'אנר שונה. בנוסף, מתקיימות סדנאות ביצוע שמסתיימות בקונצרטים פתוחים, ויום עיון בהשתתפות מוזיקאים־מבצעים וחוקרים.
"אני חושב שיש היום הסכמה די רחבה, שלא כל מה שיהודי כתב הוא מוזיקה 'יהודית', ולא כל מה שנכתב לטקסט יהודי, כמו פרקי תהילים שהולחנו בידי מלחיני כנסייה, הופך ל'מוזיקה יהודית'", אומר יובל רבין, המנהל המוזיקלי של הפסטיבל. "לדעתי, מוזיקה 'יהודית' צריכה לענות על לפחות אחד משלושת המאפיינים הבאים: מוזיקה שהלחינו יהודים לשימוש בתפילה; מוזיקה שמעוגנת בתרבות היהודית כמו שירים ביידיש או בלדינו; או מוזיקה שהיא 'יהודית' מכורח נסיבות כתיבתה או ביצועה: למשל 'אסתר' מאת המלחין כריסטיאנו לידרטי (הנוצרי), שנכתבה בהזמנת הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם, עבור חג הפורים".
ברוח זו, ב'ימי המוזיקה היהודית', שייערכו בבית התפוצות באוניברסיטת תל־אביב משלישי הקרוב ועד לחמישי, יבוצעו כמה קונצרטים שמשכו את עיניי. מופע הפיוטים מעיראק עם תזמורת פירקת אלנור והפייטן רבי יהודה עובדיה־פתיה, יכלול שירים מאת ר' שלמה אבן גבירול, ויהודה הלוי. כדאי לשים לב גם לביצוע של 'אסתר', על ידי האנסמבל הספרדי Le Tendre Amour. האורטוריה הזו נכתבה במחצית השנייה של המאה ה־19, כך שמדובר בעצם במעין אופרה סריה, הכוללת דואטים יפים בעברית וקטעים אינסטרומנטליים קצרים.

