השר יריב לוין נשמע כועס במיוחד. "נבחרת הדירקטורים צריכה להתבטל", הכריז לאחרונה תוך שהוא מקדם בממשלה את ההסדר שפותח את הדלת למינויים פוליטיים וג'ובים.
כדי להסביר את עמדתו הציג השר את המתרחש בחברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), הכפופה למשרדו. חברה זו, אמר, "אמורה להיות הזרוע הביצועית של המשרד", ויש בה "דירקטוריון לעומתי", כהגדרתו, "שפועל לא רק נגד המדיניות שלי, אלא בניגוד מוחלט לעמדתם של כל גורמי המקצוע אצלי במשרד... התוצאה היא שבחברה עם דירקטורים מהנבחרת הכל כך 'מוצלחת', כביכול, יש היום דו"ח חמור של מבקר המדינה, דו"ח חמור של מבקר מטעם החשב הכללי, ודו"ח חמור של מבקר הפנים של החברה, שפנה למבקר המדינה כדי לקבל הגנה מהדירקטוריון שמונע ממנו לבצע את תפקידו. זאת המציאות. זאת האמת. זאת לא תמונה תיאורטית. זה מצב בלתי תקין..."
את רוב חברי הדירקטוריון נגדם מתלונן לוין הוא נאלץ לבחור בעצמו כאנשי מקצוע ללא הקשר פוליטי. לאכזבתו, די מהר הם גילו עצמאות. החודש הם התפטרו במחאה על הפעולות שנקט. זהו קצה הקרחון בכאוס שמשתולל לאחרונה בחברה הממשלתית, כאשר הסיפור שמוביל לוין גדול הרבה יותר ממנה. מבחינתו, חמ"ת היא הדוגמה לכך שמתחייב שינוי רוחבי בעשרות חברות ממשלתיות ברפורמה שהוא מוביל; שינוי שצפוי להחזיר את הכוח לשרים, ותוך כדי כך לפתוח שוב את הדלת למינויים פוליטיים. משלל פסיקות בתי משפט בעניין לא נראה שהוא מתרגש. "רק כאן אומרים: בחרנו בך, אבל נקשור לך את הידיים כי אנחנו חושבים שאתה מושחת", אומר לוין, "זה לא רציני, זה לא נכון, ופוגע מאוד".
אבל תחקיר "ידיעות אחרונות" מגלה שמאחורי ההצהרות על מה שלוין מכנה "המציאות", מסתתרת תמונה אחרת והרבה פחות מחמיאה לשר ולאנשים במשרד. במקביל לטענות שהוא מטיח בחברה, נציגיה מטיחים האשמות לא פחות חמורות נגד לוין ובכירי משרדו, וכשהכביסה המלוכלכת נחשפת מתברר שאף אחד מהצדדים אינו מושלם, בלשון המעטה.
החברה הממשלתית סובלת מבעיות כבר כמה שנים, חלקן הגדול החל הרבה לפני המינויים מ"נבחרת הדירקטורים", כשהתשובה לשאלה מי אחראי למצב המידרדר אינה ברורה. האם הדירקטוריון או דווקא בעלי המניות, כלומר המשרד שבראשו הפוליטיקאים, כולל לוין בעצמו?
ובינתיים הקרבות בין הצדדים שוברים שיאים. מצד אחד עולות טענות שהשר מקדם מהלך פוליטי, ובדרך מזיק לחברה ועושה עליה סיבוב; לוין, מהצד האחר, משוכנע שהוא מציל את התיירות, נוהג באחריות בכספי ציבור, וכי מדובר ב"הכפשות שתכליתן להרתיע אותי מלקדם יוזמה שאני מאמין בה".
הקרב על הנבחרת
בשנת 2013 בוצעה רפורמה במסגרתה הושקה "נבחרת הדירקטורים": מאגר של כ־500 מועמדים, שנבנה על ידי רשות החברות לאחר סינון, ושנועד לאפשר מינויים ראויים ושוויוניים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות בישראל.
לצד ביקורות שהושמעו נגד השיטה והרכב הנבחרת, עם הזמן החלו להתברר נתונים אחרים: לפי נתוני רשות החברות, ב־2013, השנה האחרונה שבה עדיין פעלה שיטת המינויים הקודמת, שלא התבססה על סינון כזה, ההפסד המצטבר של החברות הממשלתיות הגיע ל־600 מיליון שקלים. מאז שהמינויים מבוצעים דרך נבחרת הדירקטורים, הגלגל התהפך, וב־2016 הרווחים זינקו עד לשני מיליארד שקלים. בערך כמו הרווח השנתי של מדינת ישראל מתמלוגי הגז.
לוין אומר שהמדד הזה הוא לא המכריע לגבי חברות ממשלתיות, ש"אמורות לתת שירותים בעלות נמוכה וביצוע הולם, ולא לעשות רווחים על חשבון אזרחי ישראל".
חמ"ת היא חברה ממשלתית שמועסקים בה כ־30 עובדים, המקדמים פרויקטים בתחומי התיירות. ב־2016 פעלו בדירקטוריון שמפקח עליה שישה נציגים מאותה נבחרת דירקטורים, רובם נכנסו רק באותה השנה. דירקטורים אחרים שהשר לוין ביקש למנות, חברי ליכוד, לא קיבלו אישור.
עד 2015 היחסים בין חמ"ת לבין משרד התיירות התנהלו בצורה תקינה יחסית, ולמרות טענות והאשמות הדדיות, בעיקר בנושאים כספיים, המשרד דיווח במסמך פנימי על "שיפור בשקיפות בין הצדדים וביחסי העבודה". לוין החל לכהן כשר התיירות באמצע 2015, ביולי כבר היו הסכמות כספיות לפעילות עתידית, אבל תוך זמן קצר הכל התפוצץ.
חברי הדירקטוריון העמידו אז בראשם את הדירקטורית נרקיס טסלר, סמנכ"לית ד"ר פישר, שכיהנה קודם כמנכ"לית חברת ביונד, אלא שדי מהר התברר שלוין וגורמי מקצוע במשרד מאוד לא מתפעלים ממנה. אולי מפני שבדירקטוריון, כך לטענת השר ואנשיו, לא שיתפו איתם פעולה, ואולי מפני שאחד הצעדים הראשונים שנקטה, על פי הנחיית היועץ המשפטי של החברה, היה לדווח למבקר המדינה ולשרים על חשש לכאורה לפגיעה בטוהר המידות. מדובר בכספים שלפי מכתב של מנכ"ל משרד התיירות נועדו לפארק קק"ל בגליל.
אבל מישהו בקק"ל החליט שהכסף נועד למטרות אחרות. בכיר בקק"ל דיווח ש"עבר בוועדת המכרזים פרויקט שמיוחס על קריית־שמונה, ואמור לסגור חובות עבר פרויקט לישיבת ההסדר בעכו 500 אלף שקל..." (כך במקור).
המידע הזה הדליק כמובן נורות אדומות, וגם מנכ"ל משרד התיירות ביקש לעצור את הפרויקט ולבדוק את העניין ביסודיות. אבל כשמבקר המדינה קיבל את המידע, הוא לא הסתפק בבדיקות הפנימיות. "מתיאור העובדות במכתבך", כתב המבקר לטסלר, "עולה חשש שמדובר בנושאים פליליים... מצאנו לנכון להעביר את הודעתך ליועץ המשפטי לממשלה".
כך התגלגל העניין ליחא"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה), נבדק, ורק לאחרונה הוחלט כי אין מקום לחקירה בשל "היעדר תשתית ראייתית".
באותה תקופה התקיימו דיוני התקציב לשנת 2016, ובחברה הממשלתית נדהמו לגלות שמשרד התיירות מנחית עליהם קיצוץ חד של פרויקטים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. סעיף מכאיב במיוחד התייחס לשכר המינהלה ועשרות העובדים, שהתכווץ כבר אז, והשנה אמור לצנוח בחצי. כל זה קורה במקביל לתכתובת נוספת שהועברה למבקר המדינה, בין החברה למנכ"ל של לוין, המבהירה למנכ"ל כי "ועדת המכרזים היא הגוף היחיד המוסמך להחליט על התקשרויות, בהתאם לתקנת המכרזים".
מתברר שמנכ"ל המשרד רצה שאדריכלית מסוימת תפקח על פרויקט גדול. לאחר שהחלה לעבוד ביקשה האדריכלית להגדיל את שכרה פי שלושה, למאות אלפי שקלים בשנה, לדבריה בשל השקעתה הרבה, ונתקלה בסירוב. "אם ועדת המכרזים הייתה מסכימה לשלם, היינו צריכים לתת הסברים", אומר היום בכיר בחברה.
השר לוין אומר היום שהמנכ"ל לא משפיע על מכרזים, וממילא אין קשר בין הדברים, שכן "המסמכים מעידים שהבעיות הקשות בחברה החלו זמן רב לפני אוגוסט 2015". לדבריו, הקיצוץ נובע מדו"חות אובייקטיביים שמצביעים על מחדלים מקצועיים ואי־סדרים כספיים חמורים. "התברר שהחברה נוהגת להעביר תקציבים וכספים שנתקבלו מהמשרד לסעיף מינהלה, או לפרויקטים שונים, לא לאלו שאליהם מיועדים הכספים".
אבל האמת מורכבת יותר. מבדיקה שערכנו עולה שהחברה הממשלתית נקלעה למצב מוזר. מצד אחד, כדי לייעל את העבודה, שרי תיירות השתמשו בה במשך שנים כמעין "בנק הלוואות", ודרשו שתזרים לקבלנים אפילו סכומים שהרשויות המקומיות אמורות לשלם. "הרעיון היה לזרז את הביצועים, לייעל, ולא להמתין לכספים מהרשויות", מסביר לנו מנכ"ל משרד התיירות לשעבר, נועז בר־ניר. "בוודאי כשמדובר בפרויקטים חשובים ברשויות חלשות, שלתושביהן לא מגיע שום עונש".
כך נוצרה בעיה תקציבית, שהחמירה מאוד ב־2015. המשרד עיכב תקציבים והפר התחייבויות להזרים לחברה מיליונים, מה שהעמיק את הכאוס בחברה, שגם קודם נאלצה להזרים כספים בין פרויקט אחד לשני בניסיון "לסתום את החורים".
אחריותו של המשרד הממשלתי למצב מאוזכרת גם בביקורות שהשר לוין מנופף בהן, שם נכתב כי "ראוי שהמשרד יפתור את שורש הבעיה באמצעות תקצוב במועד". בדיונים הפנימיים גם אנשי השר לוין הודו, כי "כל איחור של המשרד בתשלומים גורם לחריגה כלפי גורמי חוץ".
החברה הזהירה את משרד התיירות כי "הבעיה קשה ביותר ומשפיעה על היחסים עם קבלנים ועם הרשויות, ויהיו לכך השלכות עתידיות". על רקע כל אלה, בתחילת 2015 היה נראה שבמשרד מתעשתים. הנהלת משרד התיירות החליטה, "להסדיר את נושא התשלומים בהקדם ולהזרים כספים שנתקעו במשרד. נוכח הבלגן בגביית כספים מהרשויות הוחלט בנוסף להעביר לפרויקטים 'מקדמה צפה' של עשרה מיליון שקל, עם התחייבות כתובה ש'המקדמה תועבר לכם בימים הקרובים'".
בחברה נוכחו לדעת שהמקדמה לא עברה, ומצאו להתנהלות המשרד הסבר אחד. "מאז עניין ישיבת ההסדר בעכו, המשרד שינה לחלוטין את טעמו", דיווח באחרונה מנכ"ל החברה ליועץ המשפטי לממשלה, "והלכה למעשה 'מייבש' לחלוטין את החברה, ואינו מעביר גם סכומים לפרויקטים שבוצעו בהזמנתו".
על רקע כל זה, הדירקטוריון שאינו פוליטי הטיל את האחריות למצב גם על המשרד. לוין מצידו סבור שהאמת הפוכה, שה"ייבוש" נובע מ"ניהול כושל של החברה בהובלת הדירקטורים מהנבחרת", שדו"חות אובייקטיבים חשפו מחדלים שגרמו "נזק אדיר לתשתיות התיירות בישראל" והכל "תוצאה של נבחרת הדירקטורים".
הבעיה עם הדו"חות שלוין מציג היא שרובם עוסקים באירועים שהתרחשו מזמן, הרבה לפני שנציגי "נבחרת הדירקטורים" החלו לפקח על החברה, כך שקשה לטעון שהם "תוצאה" של שיטת מינוי הדירקטורים. הדו"חות גם לא יכולים להסביר את ייבוש החברה, פשוט מפני שרובם שכבו זמן רב במגירות והעלו אבק, והוגשו להנהלת המשרד רק אחרי החלטת הייבוש. לכן, בחברה משוכנעים שכדאי לבדוק אם להתקפות ולקיצוץ הדרמטי שהחל אז, יש הסברים אחרים.
פצצה חשבונאית
הדירקטורים מחויבים בחוק לפעול לטובת החברה ולא לטובת מי שמינה אותם, בוודאי כשמדובר בגורם חזק שמלבד ענייני תיירות יש לו גם אינטרסים פוליטיים. המתח בינם לבין השר לוין הגיע לשיא בתחילת 2016, אחרי שהתקבל דו"ח שנוי במחלוקת, שהוכן לבקשת המשרד בידי המבקר הפנימי של החברה. שמו קובי נבון, והוא מונה בתקופת השר עוזי לנדאו. לחברים בדירקטוריון לא היה מושג, אבל בדיקה שערכנו העלתה נתון מעניין: מדובר ברואה חשבון המתמחה בחברות ממשלתיות, שהוא גם חבר ליכוד ותיק. הוא משלם מסי מפלגה מאז 1992 ובחש לא מעט בפוליטיקה, במחוז גוש דן של הליכוד. לפני מספר שנים, למשל, הנחה כנס של חברי מרכז שדרשו סמכויות. "מי שמתנתק מחברי המרכז", צוטט אז נבון בביטאון הליכוד, "חברי המרכז יתנתקו ממנו".
נבון הגיש דו"ח שגולת הכותרת שלו היא פצצה חשבונאית בנוגע לחברה: "אפשרות מיידית וקרובה למצב של הערת עסק חי". הדירקטורים הבינו מיד את המשמעות. פרסום כזה "עלול כשלעצמו להעמיד בסכנה מיידית את קיום החברה", כפי שקבעה חוות דעת שהגיש להם פרופ' אריאל בנדור, הדיקן לשעבר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בנדור הוסיף כי ההליך שהוביל לכתיבת הביקורת לוקה "באי־תקינות מהותית". רואי חשבון אחרים שללו את הדרישה ל"אזהרת עסק חי", עד שנבון הודה לבסוף שמשמעות מונח זה בדו"ח "אינה על פי התקינה החשבונאית הקלאסית".
כיוון שנבון הוא רואה חשבון מנוסה, הדירקטורים מאוד הופתעו: מתברר שהוא גם לא ביקש את תגובת המבוקרים על הפצצה שהכניס לדו"ח.
נבון ביצע שינויים בדו"ח כדי שיאושר בדירקטוריון, אבל עוד לפני כן הוא דרש להפיצו במהירות לגורמים חיצוניים. "באם הדו"ח לא יופץ עוד היום, אפיץ אותו בעצמי", כתב להנהלה, וטען כי הדו"ח "מחייב לפי חוק דיווח מידי לשרים, למבקר המדינה וגם לרשות החברות הממשלתיות..."
במשרד התיירות אומרים שכל ניסיון לקשור בין הדו"ח של נבון לעמדה הפוליטית של השר הוא הכפשה. למרות הביקורת על נבון, המבקר הפנימי זוכה לגיבוי מלא. כדי לקדם את רפורמת המינויים מנופף לוין בדו"ח המתוקן שהכין חבר מפלגתו נבון.
מאז מינויו ניסה השר לצרף לחברות שבאחריותו מספר דירקטורים הקשורים לליכוד. אחד מהם הוא מיכאל רצון, חבר מרכז וח"כ לשעבר שהיה יו"ר החברה הממשלתית נת"ע. אלא שהוועדה לבדיקת מינויים בראשות השופטת בלהה גילאור פסלה אותו לאחר שלא סיפר שבדו"ח מבקר המדינה עלה שבתפקידו הקודם ביצע הפרה של כללי מינהל תקין כש"שינה תנאי סף של מכרזים". רצון בתגובה: "בשום דו" מבקר לא הוזכרתי, אלו נימוקים פיקטיביים ואני שוקל פעולה משפטית נגד הוועדה".
לוין ניסה למנות בנוסף אנשי ליכוד כמו עו"ד צחי אונגר, חבר מרכז לשעבר ששימש דירקטור בחברות בענף הביומד, ואת עו"ד רפי שמר, חבר ליכוד שהיה בכיר ברכבת ישראל. כשפנינו אל שמר הוא העדיף לשמור על שתיקה בנושא. "אני לא מעוניין שהמועמדות שלי תופיע בתקשורת", חזר ואמר לנו. ואילו אונגר ביקש להדגיש: "לא פניתי רשמית לשמש דירקטור ולא מלאתי טפסים בעניין".
לוין ביקש למנות גם את יוסף דהאן, חבר ליכוד ויו"ר דירקטוריון קרן הגמלאות של עובדי אל על. "אני נפגע בגלל הזיקה הפוליטית", טען באוזנינו דהאן. "לא צריך לפסול אותי בגלל שהייתי חבר מרכז, ובגלל זה יש לי קשר עם שר התיירות".
לוין אומר שהוא "עומד לחלוטין מאחורי הארבעה, כולם בעלי כישורים וניסיון נדרש לכהן בחברות ממשלתיות". ייתכן שדירקטורים מהמפלגה היו מיישרים איתו קו, ולא מעזים להפנות אליו טענות. אבל זה לא מה שקרה עם הדירקטורים שלוין נאלץ לבחור מתוך הנבחרת, תוך שהוא יוצר במו ידיו הרכב מרשים ביותר: פרופסור למשפטים שמתמחה בדיני תיירות, מהנדס שניהל תאגידים גדולים, כלכלנית שמתמחה בתיירות, דוקטור למשפטים, יו"ר התאחדות בתי המלון בטבריה ואחרים.
מרבית הדירקטורים האלה התפטרו החודש במחאה נגד המשרד שמינה אותם. לוין טוען שהם סובלים מ"ליקוי מאורות", שלא שיתפו עימו פעולה, וכי פרישתם נובעת מסיבות אחרות לגמרי. אבל גם בעניין הזה האמת מורכבת יותר: הדירקטורים מסרו בהודעה משותפת שהם פורשים מפני שהם "לא יכולים להיות אחראים להתנהלות החברה בשל הייבוש הכספי שלא על פי דין שמבצע משרד התיירות".
ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "השר יריב לוין ימשיך לקדם את יוזמתו לביטול נבחרת הדירקטורים, ולהחלפתה בשיטה צודקת וטובה יותר. השר סבור ששרים אינם יכולים להיות בובות בידי פקידים, ויש לאפשר להם להוביל את המדיניות לשמה נבחרו, לרבות באמצעות מינויים של אנשים ראויים העומדים בדרישות סף גבוהות, והמחויבים למדיניותם כנהוג בדמוקרטיות מתוקנות. כתבה מגמתית זו לא תמנע מהשר לפעול לפי אמונתו, ולא תרתיע אותו מלהמשיך ולהוביל מהלך נחוש לקידום המשילות והמינהל התקין.
"החמ"ת התנהלה במשך שנים באופן לקוי תוך רמיסת כללי מינהל תקין ובזבוז כספים. רק לאחרונה נאלץ מבקר המדינה להוציא צו הגנה לעובדת שחשפה שחיתויות ולהתערב במינויים פסולים של החברה. התערבותו באה לאחר שבמשך שנים פינקה החברה את בכיריה בבונוסים שמנים על חשבון הציבור, חילקה לעובדיה דמי הבראה גבוהים בהרבה מהמגיע להם, ומימנה לבכיריה נסיעות ארוכות בעולם.
"בנוסף, החברה נכשלה לחלוטין בביצוע פרויקטים תוך גרימת נזק כבד לתשתיות התיירות בכל הארץ, עד שראשי ערים רבים סירבו לעבוד איתה. ביקורות רבות שבוצעו לאורך השנים על ידי מבקר המדינה, החשב הכללי, מבקר הפנים ורואי חשבון חיצוניים הצביעו כולן על ניהול כושל, אי־עמידה בהתחייבויות ובזבוז מתמשך של כספי ציבור. הדירקטוריון, הכולל את נציגי נבחרת הדירקטורים, איפשר התנהלות פסולה ונכשל לחלוטין במילוי חובותיו בדין. למרות שפע המסמכים, העדויות ודו"חות הביקורת, הדירקטוריון לא מילא את חובתו לתיקון הליקויים, מה שאילץ את מבקר הפנים הקודם להתפטר, ואת היועץ המשפטי לממשלה לפנות לדירקטוריון בבקשת הסברים. מפליא שהכתבה מבקרת את המשרד שראשיו סירבו להשלים עם המצב החמור ועמדו על תיקון הליקויים כתנאי למימון החברה. באחריותנו להבטיח שכספי ציבור יועברו רק לאחר שיובטח שימוש נאות בהם, וראוי שגישה מקצועית זו תזכה לגיבוי מלא במקום להכפשות ולהשמצות.
"שר התיירות יזם מהלך לשינוי שיטת בחירת הדירקטורים כדי לשפר את המשילות ולהבטיח כי מה שקרה בחמ"ת לא יחזור בעתיד. גם אג'נדה אישית של מי שמבקשים להנציח את המצב הקיים אינה מצדיקה את סילוף המציאות. השר והנהלת המשרד נחושים להמשיך ולפעול כדי שכספי ציבור יוצאו רק למטרות ראויות, וכדי שבחברות הממשלתיות יכהנו דירקטורים ראויים המחויבים למדיניות המשרד".
תגובת החמ"ת: "התנהלות החברה הייתה כדין. כדי למתוח קו על העבר לא נגיב לגוף הדברים".
תגובת רו"ח קובי נבון, באמצעות עו"ד איתן פלג: "דו"ח החמ"ת נערך כדין ואומץ במלואו בדירקטוריון. כפי שמקובל, מבוקרים תוקפים את שומר הסף כשאין להם טענות ענייניות. נבון לא ראה כלל את מסמך פרופ' בנדור, ולמיטב ידיעתו הוא נגנז. העובדה שמסמך שנבון לא ראה הועבר לעיתון חמורה כשלעצמה. ניתן להניח שהמסמך הוצא בידי גורמים המעלים טענות מופרכות, כי נבון ביקש להוציא מידע שנועד לדירקטוריון".
