yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 25.02.2017
    ביזוי בית הדין, ביזוי הקורבנות
    יפעת ביטון

    לא אחת נטען שהתקשורת היא רשות השלטון הרביעית במערך הדמוקרטי. אף שבהגות הדמוקרטית הקלאסית השילוש המקודש שבמסגרתו מתקיימים יחסי "איזונים ובלמים" נוגע לממשלה, לפרלמנט (הכנסת) ולבתי המשפט, במאה השנים האחרונות, התקשורת הפכה לגורם חשוב ביותר באותו מערך. תפקידה בו הוא לבקר את רשויות השלטון, כולל מערכת המשפט, ויש בכך טעם רב: מערכת המשפט היא פעמים רבות "הפוסקת האחרונה", והתקשורת יכולה ואף צריכה לרסן את כוחה.

     

    התובנות הללו הן לא מה שהזין את הראיון ששודר בחדשות שישי בערוץ 2 עם נעמה בוכריס, אשתו של אופק בוכריס שהורשע בביצוע עבירות מין בפקודותיו בעת שירותו הצבאי. במקרה הזה לא הפעילה התקשורת ביקורת מושחזת, מגובה בעובדות, על פעולתה של מערכת המשפט בעניינו של בוכריס אלא עשתה משהו אחר לגמרי: היא רוקנה מתוכן את ההליך המשפטי, תוך ביזויו ותוך ביזוי קורבנותיו של בוכריס.

     

    תחקירים עיתונאיים בעקבות הכרעה משפטית - בעיקר הרשעה פלילית - עושים שירות למערכת המשפט, שראשיה קבעו שוב ושוב כי "אין מחטא כאור השמש". מבחינה זו הצבה גלויה של סימני שאלה על פועלה היא חלק מהזכות הדמוקרטית הבסיסית לחופש ביטוי וביכולתה להעניק לציבור כלי נוסף לעיצוב מידת אמונו במערכת. זה לא מה שקיבלנו בראיון עם נעמה בוכריס.

     

    בוכריס, ברהיטות, השתמשה בראיון כדי לפרק אחת לאחת את ההסכמות שעליהן נשענה עסקת הטיעון שנערכה עם בן־זוגה וככל הנראה מילטה אותו מעונש חמור בהרבה אילו עמד למשפט. לפי דבריה, בוכריס לא רצה בעסקה אלא זו נכפתה עליו, וגרוע מכך - הוא שיקר רק כדי לסיים את ההליך; קורבנותיו הן שקרניות; הפרקליטות הצבאית הגישה נגדו כתב אישום ללא כל בסיס, וככלל מערכת המשפט בישראל מסוכנת לגברים. לא פחות.

     

    האשמות מהסוג הזה מערערות את המסד שעליו יושב מנגנון עסקאות הטיעון - המכוון לסייע לנאשמים. במקרה של בוכריס הדבר נכון במיוחד, שכן הוא לא רק הסכים לתנאי העסקה אלא גיבה את הסכמתו במכתב ציבורי שבו לקח אחריות מפורשת על מעשיו. הייתה זו "שעתו הגדולה" בתום הליך שבו נהג בצורה פתלתלה, ויש שיאמרו פסולה. באיזו מהירות וקלות חלפה לה אותה "שעה יפה" אחרי עשר דקות של ראיון עם אשתו.

     

    ולבסוף: התופעה שבה זוג נשוי הופך למנותק זה מזו לצורך מעין שיפוטי היא מאוד בעייתית ומלאכותית. במשפט הפלילי, למשל, יש פטור מעדות של בן זוג (למעט חריגים מוגדרים), בין השאר מתוך הנחה שעדותו צפויה להיות מוטה ומושפעת מהאינטרס של בן הזוג השני. הם נתפסים כאחד. כאן הראיון נעשה אמנם עם האישה, אבל האינטרס הברור בו הוא של בעלה, המנסה בליהטוט אחרון לזכות את עצמו, להרשיע את המתלוננות ולהפוך את פסק הדין בעניינו לפיסת נייר נטולת משמעות. מה שראינו הוא לא ביקורת על מערכת המשפט אלא ביזויה. √

     

    יפעת ביטון, פרופ' למשפטים, המכללה למינהל

     


    פרסום ראשון: 25.02.17 , 23:33
    yed660100