שבת 24 ביוני 2017
ידיעות אחרונות
צילום : ידיעות אחרונות
חדשות • 28.02.2017
ככה נעלמות דמוקרטיות
יוסי דאהן

דמוקרטיות אינן נעלמות בין לילה. מכרסמים בהן אט־אט. השלטון משיל בהדרגה קליפה ועוד קליפה ומה שנותר הוא מה שמכונה בספרות "דמוקרטיה ריקה" — כזאת שנעדרים ממנה מרכיבים מהותיים כמו כיבוד זכויות אדם וזכויות המיעוט, שוויון בפני החוק, תקשורת חופשית, רשויות מינהל מקצועיות שאינן מונחות על ידי שיקולים זרים, מערכת משפט עצמאית, וחברה אזרחית פלורליסטית שבה ארגונים אינם נרדפים על ידי השלטון.

 

המרכיב האחרון שנותר בדמוקרטיה ריקה הוא המרכיב הפורמלי של בחירות המתקיימות מעת לעת שבו עושה הרוב שימוש עריץ. הצעת החוק החדשה של ח"כ שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי) שהונחה בימים אלה על שולחן הכנסת, היא ביטוי נוסף להליך הריקון הזה של דמוקרטיה ממרכיביה המהותיים.

 

הצעת החוק הזו, שלא עוררה רעש תקשורתי או דיון ציבורי סוער, היא המשך טבעי לתהליכי חקיקה שמטרתם לרדוף ולהשתיק ארגונים הפועלים בחברה האזרחית הישראלית למען זכויות אדם, צדק חברתי — ונגד הכיבוש. ראשיתם ב"חוק העמותות", שקודם על ידי שרת המשפטים בשם ערך השקיפות — חוק המחייב עמותות הנתמכות על ידי מדינות זרות להצהיר על מקורות המימון שלהן בפני רשם העמותות וכן לציין זאת בפרסומיהן. באופן לא מקרי מבדיקה שערך רשם העמותות התברר כי 25 מבין 27 העמותות שעליהן חל החוק הם ארגונים המזוהים עם השמאל והוא אינו חל על אף ארגון בימין. הצעת החוק החדשה של מועלם־רפאלי מגדילה לעשות וקובעת שאותן עמותות גם לא יזכו לפטור מתשלום אגרה (הניתן לעמותות כיום) כאשר הן פונות על בסיס חוק חופש המידע לבקש ממשרדי ממשלה ומהרשויות מידע. יתרה מכך, הן אף יחויבו לשלם אגרה כפולה. מועלם־רפאלי אינה מנסה להסתתר מאחרי רטוריקה שקרית של "שקיפות", אלא מצהירה בגלוי שהצעת החוק נועדה להיאבק במי שבעיניה הם אויבי המדינה, ארגונים אותם כינה חברה לסיעה, ח"כ ניסן סלומינסקי, "גיס חמישי".

 

באותה רוח של שגרה פרלמנטרית של הטבעת אות קיין על מצחם של אזרחים ופגיעה בזכויותיהם, הגיש לפני חודשיים ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הצעת חוק המחייבת את העמותות הללו לחשוף בכל מסמך שהן מגישות לבית המשפט את העובדה שחלק ממימונן מגיע ממדינות זרות.

 

לא מפתיע שהח"כים מועלם־רפאלי ופורר משמשים שליחים של תנועת הימין "אם תרצו" שיזמה את הצעות החוק הללו — תנועה שהשקיעה בשנים האחרונות מאמצים וממון רב, הכולל תרומות חסויות מגופים עלומים שדרישת "שקיפות" חוק העמותות לא חלה עליהן, בקמפיינים ציבוריים שנועדו לרדוף ולסמן כבוגדים, או בלשונה "שתולים", יחידים וארגונים המתנגדים לתפיסותיה הלאומניות והאנטי־דמוקרטיות.

 

לאפליה, לרדיפה ולפגיעה בזכות לחופש ההתאגדות של ארגוני חברה אזרחית, מצטרפת ההסתה המתמשכת של ראש הממשלה וחלק משריו כלפי האוכלוסייה הערבית המוכתמת כטרוריסטית. היא מצטרפת ל"חוק ההסדרה" העושק את קניינם של פלסטינים בשטחים שנחקק — למרות התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה — ומנוגד למחויבויותיה הבינלאומיות של המדינה. נוספות לכך גם פגיעה בשידור ציבורי עצמאי, אינדוקטרינציה לאומנית דתית־אורתודוכסית במערכת החינוך וצנזורה פוליטית המתנה מימון מוסדות תרבות בהגבלת חופש הביטוי.

 

הצהלה שנשמעה במחנה הימין על בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב ביטאה שמחה על בחירתו של בן ברית אידיאולוגי השותף לתפיסת הדמוקרטיה הריקה. גם קריאות הניצחון על מינויי ארבעת השופטים החדשים לבית המשפט העליון מבטאות שמחה על החלשתו של המוסד ותקווה שלא יפריע בעתיד לראש הממשלה, שריו ולחברי כנסת כשולי מועלם־רפאלי ועודד פורר לממש את חזונם. √