השריפות במדינת ישראל הפכו בשנים האחרונות לאיום הולך וגובר, בעקבות התחממות האקלים והתארכות התקופות ללא גשם. עכשיו הולך ומסתמן פתרון חדש שעשוי לצמצם משמעותית את הסכנה: עיזים.

חוקרי מכון וולקני ערכו ניתוח מפורט של אזורי המרעה של עיזים והגיעו למסקנה שניהול נכון של ארוחת הצהריים של החיות האלה לאורך השנה יכול למנוע שריפות. ההסבר פשוט: האש זקוקה לצמחייה כדי להתפשט. ככל שכמות הצמחייה קטנה, כך גובר הסיכוי לכבות את הדליקה עוד בשלבים מוקדמים שלה. העיזים הן מחסלות צמחייה מדופלמות.

החוקרים מיפו, בשיתוף בעלי העדרים, מיפו את מסלולי הרעייה של העיזים בפארק הכרמל באמצעות מכשירי ג'י־פי־אס שהתקינו על גופן. 14 בעלי עדרים, שבבעלותם 1,300 עיזים בסך הכל, הסכימו להשתתף במחקר.

ד"ר יאן לנדאו ממכון וולקני מסביר כי אחרי האסון בכרמל הגיעו החוקרים למסקנה שחייבים להיות אזורי חיץ בין היערות ליישובים. "תחזוקת אזורי חיץ, המשמשים חגורת ביטחון מסביב ליישובים, מחייבת את הסרת הצומח באמצעים מכניים או ברעייה. באזורים משופעים מאוד ועתירי סלעים הפעלת אמצעים מכניים היא כמעט בלתי אפשרית ועלותה גבוהה מאוד. העיזים הוכיחו כאפקטיביות במיוחד בכל הנוגע להרגלי האכילה שלהן, שכן הן 'מנקות' את השטח מצמחייה ביעילות גדולה במיוחד".

"אנחנו רוצים לגלות כיצד ניתן לכוון את הרעייה בצורה אפקטיבית ולגרום לה להיות חזקה בסביבת היישוב שעליו רוצים להגן", אומר פרופ' אבי פרובלוצקי ממכון וולקני. "אנחנו מנסים לבנות מערכת שבה 'נאלץ' את העדר לרעות במקום שבו אנחנו רוצים שיהיה. הג'י־פי־אס פתח לנו אפשרויות שלא ידענו קודם". במכון מקווים כי בעתיד יוכלו לבנות מסלולי רעייה שיתבססו על יצירת מפת סיכונים, כך שהעיזים יוכלו להגן על האזרחים ולתחזק את אזורי החיץ.