yed300250
הכי מטוקבקות
    רובינגר בכותל
    חדשות • 02.03.2017
    הצנחנים מהכותל נפרדים מדוד רובינגר
    מכל התמונות שצילם דוד רובינגר ז"ל, אחת הפכה לסמל לאומי מיידי - שלושת הצנחנים שהנציח עם שחרור הכותל. "לפתע ראינו מולנו אדם שמשתרע על הרצפה, עושה פזצט"א, ואומר לנו 'עצרו'", משחזר ד"ר יצחק יפעת, אחד הצנחנים שהונצחו בתמונה, את הרגע ההוא לפני כחמישים שנה
    גיל קורוטקי

    דוד רובינגר, שהלך הלילה לעולמו בגיל 92, צילם לאורך חייו תמונות אייקוניות רבות, אולם ישנה תמונה אחת שנצרבה יותר מכל בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. התמונה שבה הנציח את ראשוני הלוחמים מגדוד 66 של חטיבת הצנחנים 55 שהגיעו לרחבת הכותל, היא יותר מרק עוד זכרון ממלחמת ששת הימים. היא חלק מההיסטוריה של עם ישראל והיא זו שהקנתה לרובינגר תהילה בינלאומית.

     

    בראיונות שנערכו עם רובינגר לאורך השנים הוא טען כי למרות שהתמונה מכונה "הצנחנים הבוכים", למעשה איש אינו בוכה בה. כשנשאל אם זוהי התמונה הכי טובה שצילם בחייו הוא היה נחרץ והשיב בשלילה. לדעתו מה שהפך את התמונה לסמל הן הנסיבות ולא הצילום עצמו. לטענתו זה לא היה צילום טוב, אלא צילום חשוב.

     

    הצנחנים ברחבת הכותל | צילום: דוד רובינגר
    הצנחנים ברחבת הכותל | צילום: דוד רובינגר

     

    "המפגש הראשון שלנו עם רובינגר היה בכותל המערבי", נזכר ציון כרסנטי, אחד מהמצולמים בתמונה. "הוא אהב אותנו מאוד והתחושה במפגש ההיסטורי היתה כאילו אבא מחבק אותנו. הוא היה אדם ייחודי מאוד, משכמו ומעלה ובאמת בהמשך, בכל טקס זה היה מונצח איתו. כשאשתו ראתה את התמונה אחרי שצולמה היא אמרה לו: 'רק את התמונה הזה אתה לוקח ומעביר לעיתונות כי בתמונה הזו אתה חש את העוצמה של המדינה. חיילים משלוש עדות עומדים מול רחבת הכותל יחד. זה נותן אור לכל קיבוץ הגלויות שיש במדינה שלנו'. באותה לילה הוא העביר את התמונה לצה"ל וצה"ל הפיץ אותה לכל העולם".

     

     

     

    שיחזור צילום תמונת "הצנחנים הבוכים בכותל" | צילום וידאו: נעם וייסמן

     

     

    איך התמונה השפיעה עליך אישית?

     

    "לכל מקום שאני הולך יש כל הזמן יש את התחושה של 'אתה זה מהכותל. אתה הבאת לנו את הקדושה'. אני כמובן עונה שאלו היו כל הצנחנים ולא רק אני. שלושתנו קשורים בטבור אחד עם השני. וגם היום, מתשע בבוקר לא ידעתי מה לעשות עם הטלפון. אני חי את התמונה יום ולילה. אין לי ברירה. לכל מקום שאנחנו הולכים אליו אומרים לנו משהו. זו הייתה מלחמה מיוחדת. להביא את הקדושה לעם ישראל זה דבר עילאי".

     

    מה אתה זוכר מאותו אירוע?

     

    "כשהרב גורן הגיע ותקע בשופר הרגשתי במצב עילאי. זה היה בלתי יאמן. אין צנחן שלא הגיע לשם עם דמעות, אחרי 24 שעות של לחימה. היינו החטיבה הכי צעירה בצה"ל. לא ידענו מה זה קרבות אבל רצינו לתת למדינה. זו ההיסטוריה של המדינה ולכן

    אני גם מעביר אותה לנוער. נדרתי נדר שאם אצא חי מהמלחמה אעביר את המסר לכל אדם, לכל תנועה ולכל מי שיבקש, עד יומי האחרון. הדבר הזה ילווה את מדינת ישראל לנצח נצחים".

     

    התמונות הזכורות של דוד רובינגר ז"ל

     

    נשארתם בקשר איתו?

     

    "הוא היה אדם שנהנינו להיות בקרבתו. בכל אירוע, בכל דבר. בצילומים האחרונים שהיו בכותל הוא לא הצליח להגיע. אז עשינו את הצילומים בלעדיו אבל ברוחו".

     

    "לשלושתנו יצא ללכת במהלך המלחמה ביחד בחלקה הדרומית של מה שכיום הוא רחבת הכותל", נזכר ד"ר יצחק יפעת, מצולם נוסף בתמונה. "לפתע ראינו מולנו אדם שמשתרע על הרצפה, עושה פזצט"א, ואומר לנו 'עצרו'. אפילו לא הספקנו לעצור והוא כבר משחרר את הנצרה, לוחץ על ההדק ויצאה אותה תמונה. מאז היינו בקשר טוב כולנו. הוא היה אדם טוב, אוהב ישראל, אוהב את המדינה ורודף צדק. אני מקווה שגם ההלוויה שלו תהיה מאוד מכובדת".

     

    התמונה הפכה אותך לסמל.

     

    "אני לא סמל. אני מכבד את מהות התמונה ואת העובדה שזה מרגש אנשים אחרים. אני לא איש דתי, אבל אני מכבד ומעריך עד כמה התמונה הייתה חשובה לדוד ולעולם היהודי. סוף סוף רואים יהודים, צברים ברחבת הכותל המערבי, נוגעים ונושקים לו".

     


    פרסום ראשון: 02.03.17 , 14:52
    yed660100