שישי 22 בספטמבר 2017
ידיעות אחרונות
דוד דאור
חדשות • 08.03.2017
של מי הטעם הזה?
דוד דאור

אחד הדברים המקוממים בעיניי הוא לקרוא לאדם שנאבק על זכותו הלגיטימית "יבבן" או "בכיין", ולנסות להפוך אותו לנלעג רק כי הוא מבקש את שמגיע לו.

 

 

איני אדם מריר. נהפוך הוא — אני מאוד שמח בחלקי. איני בכיין או יבבן, ואני זוכה להערכה ולאהבה גדולה מקהלים בארץ ובעולם. אני מוכר אלבומי זהב ופלטינה, למרות שאני לא מושמע בגלגלצ. ובכל זאת, אני עומד על זכותי להיות מושמע בתחנה הציבורית שאותה כולנו מממנים. כן, חברי ועדת פלייליסט יקרים, למקרה שזה פרח מזיכרונכם, אנחנו מממנים את משכורותיכם, בזכותנו אתם לא צריכים לשדר פרסומות כדי לשרוד, כמו כל תחנה פרטית, וזו סיבה משמעותית לאחוזי ההאזנה הגבוהים שלהם אתם זוכים. לכן, טעמכם המוזיקלי האישי אינו אמור להיות רלוונטי כלל. אתם אמורים לייצג את המרקם המוזיקלי העדין הקיים בחברה הישראלית, את טעמו של הקהל שבזכותו אתם קיימים, כמו גם לכבד אמנים שתרמו לחברה נכסי צאן ברזל ולא להדיר אותם בתואנה שהם מבוגרים.

 

כששר האוצר כחלון מצא זמן, למרות עיסוקיו הרבים, להביע תמיכה באמנים ובמצוקתם — התפלאתם. מדוע? האם זו לא זכות לגיטימית לבקש מוועדה ציבורית, החורצת גורלות וקובעת מה יושמע ומה ייגנז לעד, להיות שקופה? לדעת מדוע חבריה פוסלים שירים? והאם יש סיבות לכך מעבר לטעמם האישי?

 

גלגלצ החלה כתחנה־בת של גלי צה"ל, כשאחת ממטרותיה העיקריות הייתה לקדם מוזיקה עברית. זו הסיבה שבגינה אף ויתרו האמנים על תמלוגים רגילים מהתחנה, שמשלמת סכום נמוך בהרבה מתחנות אחרות. בפועל, אנשי התחנה עושים בה כבשלהם ומשמיעים 60% מוזיקה לועזית (התמלוגים כמובן עוזבים למדינות אחרות), מה שמשאיר מעט מאוד זמן אוויר להשמעת יצירה עברית.

 

וכך התחנה הפכה להיות איום תמידי על יוצרים, שמחכים כל שבוע לגזר הדין: האם שירם יושמע או ייגנז. אני מקבל טלפונים מאמנים מפוחדים שמספרים שכאשר ניסו לומר את דברם, התנקמה בהם התחנה והפסיקה להשמיעם — הן אמנים מבוגרים שפרנסתם תלויה בשידור והן אמנים צעירים שהעזו לומר כי גלגלצ אינה עושה צדק עם התרבות הישראלית. הייתכן שמחשיפה בתחנת מוזיקה ציבורית ייהנו רק אמנים הקולעים לטעם אנשיה או כאלה שהם חפצים ביקרם?

 

אני לא איש מלחמות, לא נוהג לצאת למאבקים מיוחצנים, משתדל לתרום ככל יכולתי לחברה שבה אני חי ולנהל את חיי בלי לעורר מהומות, אולם התנהגות עריצה רבת שנים של התחנה לא הותירה לי ברירה.

 

קוראים יקרים, אמנים רבים שאתם אוהבים ומעריכים נאלצים להתמודד עם השפלה השכם והערב. אנחנו לא "יבבנים", אנחנו רוצים להגיע אליכם, לחשוף בפניכם את יצירותינו החדשות, לתת לכם לבחור מה אתם אוהבים לשמוע. בלעדיכם אנחנו לא יכולים להתקיים. אל תיתנו לאיש לבחור בשבילכם מה יהיה פס הקול של חייכם. ¿

 


פרסום ראשון: 08.03.17 , 23:34