yed300250
הכי מטוקבקות
    ממון • 11.03.2017
    מקום העבודה שלכם בטוח? תשלמו פחות
    המלצה שהוגשה למשרד העבודה, על רקע ריבוי התאונות: ככל שמקום העבודה מסוכן יותר, כך יגדלו הפרמיות שישולמו לביטוח הלאומי
    מאת עופר פטרסבורג ותלם יהב

    מעסיקים שדואגים לסביבת עבודה בטוחה יותר עבור עובדיהם ישלמו פרמיות נמוכות יותר לביטוח תאונות עבודה. את השינוי שוקל משרד העבודה, כחלק מהמאמצים להילחם במספר תאונות העבודה הגבוה שיש בישראל. כיום משלמים המעסיק ועובדו שיעורי פרמיות קבועים, ללא קשר לסוג ולמקום העבודה.

     

    מחקר שבוצע בידי ד"ר אורנית רז, מנכ"לית המוסד לבטיחות וגהות בעבודה, עבור מנכ"ל המשרד, אביגדור קפלן, ממליץ כי ככל שהעבודה מסוכנת יותר, כך תגדל פרמיית ביטוח העובד לכיסוי תאונות עבודה – כמקובל במדינות רבות. לפיכך, תחום העבודה, לצד רמת הבטיחות במקום העבודה הספציפי (כולל היסטוריית תאונות העבודה בו), הם שיקבעו את גובה הפרמיה שישלמו העובד ומעסיקו. כך, למשל, עבודה בבניין תחייב פרמייה גבוהה יותר, בהשוואה לעבודה פקידותית, זאת לצד התחשבות באמצעי הבטיחות והיסטוריית התאונות במקום העבודה הספציפי.

     

    לפי המחקר, הפרמיה הקבועה שאתם משלמים על ביטוח תאונות, כאחוז מהמשכורת, לא מקובלת ברוב מדינות המערב, כולל ארה"ב. בעולם המערבי נהוגה פרמיה דיפרנציאלית שבה משקללים את רמת הסיכון בענף הספציפי, לצד ההיסטוריה של התאונות של העסק המבטח. עורכת המחקר ממליצה לבחון את האפקטיביות של קביעת פרמיות דיפרנציאליות כאלו, ובכך ליצור זיקה בין רמת הבטיחות בעסק לבין עלות הביטוח שמשלם העסק לפגיעת עובדיו.

     

    ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה, שבה נעשו בלתי כשירים לעבוד. לשם כך משלם להם הביטוח הלאומי דמי פגיעה לתקופה של עד 3 חודשים. אם נותרה לנפגע נכות, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מעבודה או למענק, בהתאם להחלטת ועדה רפואית. הנפגע בעבודה גם זכאי לקבל טיפול רפואי חינם בשל תוצאות הפגיעה.

     

    כיום כל עובד בישראל משלם מדי חודש דמי ביטוח לאומי יחד עם המעסיק, מה שמזכה אותו בביטוח לקבל שלל קצבאות או הטבות לא רק על פגיעה בעבודה, אלא גם דמי לידה וקצבאות הבטחת הכנסה, זקנה, ילדים, נכות ועוד.

     

    דמי הביטוח הלאומי כוללים בתוכם גם את מס הבריאות שמשלם כל עובד. דמי הביטוח מחולקים כך שעד ל־60% מהמשכורת הממוצעת במשק משולמים 6.95% משכרו, כשהמעסיק משלם 3.45% מהסכום והשאר, 3.5%, הם על חשבון העובד. על החלק שמעל 60% מהשכר הממוצע משלם העובד 12% והמעסיק משלם עוד 7.5% (ובסך הכל 19.5% מהשכר).

     

    "רוב מדינות ה־OECD פועלות במודל דיפרנציאלי, ולפחות בתחום הבנייה הן במקום טוב יותר, משמעותית, מישראל ברמת הבטיחות וכמות התאונות. עם זאת, ייתכן ששילוב של ביטוח פרטי בכיסוי רחב יכול לפעול טוב יותר בתעריף של פרמיה קבועה", נכתב. במחקר גם נמצא כי ככל שהכיסוי הביטוחי היה רחב יותר (מספר ימים, סכום הפיצוי), כך פחת מספר התאונות.

     

    לדוגמה, המנגנון שבו משתמשת המועצה הלאומית לביטוח פיצויים בארה"ב לקביעת פרמיה דיפרנציאלית, מתבסס על ה־"class code" שבו נלקחים בחשבון תדירות הפגיעות בתחום או בענף, וחומרתן. המשוואה כוללת פרמטרים של שכר, פרמיה תחומית/ענפית (לדוגמה בנייה), הנחת תת־תחום (כמו טיח) והנחת היסטוריית תאונות (לדוגמה 3 שנים ללא תאונות).

     

    ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "מהמסקנות שהוגשו לשר חיים כץ נראה כי יש צורך לבחון שינוי מהותי בביטוח הלאומי, כך שיהיה גם אינטרס כלכלי ישיר למעסיק לשמור על בטיחות העובדים, שכן יקבל הנחה בביטוח. המתווה מדבר על כך שמעסיקים שסביבת עובדיהם תהיה בטוחה והיסטוריית התאונות שלהם 'נקייה' ישלמו ביטוח מופחת".

     

    ofer–pt@yediot.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 11.03.17 , 20:16
    yed660100