yed300250
הכי מטוקבקות
    קרמר החתול ישן כל הזמן
    מסלול • 11.03.2017
    ספר טיסה
    אלעד זרט

    קרמר החתול ישן כל הזמן | מאיר שלו

     

    סיפורים מוקלטים זכורים לי עוד מילדותי, בימים שטלפון היה מחובר בכבל לקיר, והסיפורים היו מתנגנים ברדיו או בווקמן. עם זאת, מעולם הם לא החליפו עבורי את הספר "בשר ודם", כלומר נייר ודפוס. היום, בעידן הדיגיטלי, כבר יש ספרים דיגיטליים, שדילגו על הנייר והדפוס, אבל הטרנד החדש מבית אפליקציית icast מחזיר אותנו שוב למקור — סיפורים מושמעים, כלומר מוקלטים: רומנים, ספרי עיון, ספרי ילדים, ספרי שירה ומה לא.

     

    במפגש שערך עם ילדים לרגל הכנסת ספרים מוקלטים לבית החולים שניידר אמר הסופר מאיר שלו: "הדרך המקורית שבה שמענו, המין האנושי כולו, סיפורים לראשונה הייתה סיפור קולי שמישהו סיפר בשבט. וגם היום, אבא או אמא או סבא או סבתא מספרים לילד סיפור לפני השינה בקולם, הרבה לפני שהוא יודע לקרוא".

     

    על פניו זה נראה תחליף נהדר לחופשה: לא צריך לסחוב ספרים ששוקלים הרבה ותופסים את מקום הגבינות והשוקולדים משווייץ. לכן הצטיידתי באפליקציית icast והתחלתי לשמוע. אחרי שתי דקות הבנתי שלא באמת אצליח לשרוד שבע שעות של שמיעת רומן מלא. אני קורא מהר מדי, ואיכשהו, קריאה שלווה, מדודה ומדויקת יוצרת אצלי אי־נחת.

     

    לא נכנעתי והורדתי מיד שני ספרי ילדים, אולי זה יעבוד על בתי בת השלוש. צפייה בטאבלט בנסיעה גורמת לה בחילות, וחשבתי שהסיפור המוקלט יעבוד מצוין. כדי שלא לקחת סיכונים, הלכתי על ספרים שמוכרים לה: "הפרה של סבא יפת" מאת רות אורן (כנרת זמורה ביתן) ו"קרמר החתול ישן כל הזמן" מאת מאיר שלו (עם עובד).

     

    עלינו על האוטו ונסענו להרי ירושלים לצפות בתורמוסים בתל שוכה. הסקרנות עשתה את שלה. אייל קיציס קרא את "קרמר החתול" בחן ובהומור, שהוסיפו לסיפור הנאה. גם השירים של "הפרה של סבא יפת" בקריאתה של שושיק שני תפסו את אוזניה של בתי במושב האחורי.

     

    עם זאת, מגוון הכותרים באפליקציית icast עדיין מצומצם, ואין איורים שנלווים לסיפור, כך שהילדים נאלצים להשתמש בדמיון. ילדים יודעים לעשות זאת היטב כידוע, ובכל זאת, מומלץ להניח בידיהם, בזמן שהם מקשיבים לספר המוקלט, גם את ספר הנייר, כך שיוכלו להקשיב ולהתבונן באיורים בו בזמן. זה יעשיר את החוויה (אבל אז איבדנו, כמובן, את יתרון החיסכון במשקל).

     

    ואם אנחנו כבר ב־icast, ניסיתי גם ספר שירה — "רעד העיר" של חגית גרוסמן. קריאתה של גרוסמן את שיריה — שאותם אני מכיר — הפיחה בהם חיים חדשים שלא היו כשקראתי אותם בקריאה דמומה מדפי הספר. קריאת שיר בקולו של המשורר מעניקה לשיר ממד נוסף, מוזיקלי־פואטי, החושף את מבטו של המשורר עצמו על שיריו. הטון, הקצב, הטעם, שבירת המילים — כל אלה מעניקים זווית נוספת לחוויה השירית. אז גם אם אינכם יכולים לשבת ולשמוע סיפור באורך מלא, אם אתם אוהבי שירה — עשו לעצמכם טובה והקשיבו לספר שירה מוקלט.

     

    זמן קריאה: "קרמר החתול" — כ־3 דקות (רומן סטנדרטי: 5־10 שעות)

     

    לאן תיקחו: לכל מקום שבו יישב לכם במושב האחורי, או במושב לידכם במטוס, ילד/ה

     

    לאיזה גיל מתאים: שנתיים וחצי עד חמש

     


    פרסום ראשון: 11.03.17 , 22:33
    yed660100