לפני 20 שנה הוזמן בן לם, צלם אופנה מיתולוגי, לעוד פגישה באחד ממשרדי הפרסום בתל־אביב. הכתובת שניתנה לו: רחוב רוזנבאום 1. "איך שהגעתי", משחזר לם, "אני רואה שמפנים דירה בקומת הקרקע של הבניין, ומכיוון שאני מתעניין בהיסטוריה, מיד הבנתי שמדובר במעונו הפרטי של ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין. אני זוכר שמחוץ לבניין עמדה אמבטיה ושכבו גלילי טפטים וכל מיני דברים של דירות ישנות, וחשבתי לעצמי שזו שערורייה ממלכתית שלא השאירו את הבית של בגין כמו שהוא, כדי שגם הדורות הבאים יידעו איך ראש הממשלה הצנוע והעניו הזה חי".
לם המשיך הלאה בהפקות אופנה ופרסום עד שפרש לגמלאות, ואז החל לחפש פרויקטים שיעניינו אותו ברמה האישית. ב־2012 עלתה בזיכרונו האמבטיה של בגין, והוא החליט לחפש בתים פרטיים של מנהיגים ואישי ציבור, שעדיין לא פונו מתכולתם, כדי לתעדם. ביום חמישי האחרון נפתחה במוזיאון אילנה גור שביפו התערוכה "בן לם: מאניה, ורה ופולה" (אוצרת: צופיה דקל־כספי), המציגה צילומים מבתיהן הפרטיים של שלוש משפחות — של ורה וחיים ויצמן ברחובות, של מאניה וחיים נחמן ביאליק בתל־אביב, ושל פולה ודוד בן־גוריון, בקיבוץ שדה בוקר ובתל־אביב. "זה התחיל בסקרנות", הוא מודה. "באופן אישי, עניין אותי איפה ביאליק ישן ואיפה כתב את ספר האגדה שלמדתי בבית הספר, ואז חיפשתי עוד מקומות שאפשר לצלם. התמקדתי באישים מהפוליטיקה, כי בדיוק התחיל שיח שמשווה בין החיים של הפוליטיקאים אז והיום". אלא שהחיפושים של לם לא הניבו הרבה תוצאות. "בסופו של דבר", הוא מצר, "מצאתי שלושה אובייקטים בסך הכל, פשוט כי אין יותר. אנחנו לא עם שמשמר. אנחנו עם שמקדש את תרבות השיפוץ והחידוש, וכל מה שהיה בעבר, כאילו לא היה".
מתוך הביקורים שהולידו את הצילומים, התברר ללם כי המשורר הלאומי והנשיא הראשון אמנם גרו באחוזות מפוארות, אבל שילמו עליהן בכספם האישי. לגבי ביאליק שצבע את קירות ביתו בבורדו מכל הצבעים שבעולם, גילה לם, כי היה איש רעים להתרועע, שאירח סופרים, אמנים וסתם אזרחים שבאו לבקש עזרה בנושאים תל־אביביים, מתוך חברותו של המשורר עם ראש העירייה הראשון, מאיר דיזנגוף.
"קראתי לתערוכה על שם הנשים", הוא מסביר, "בגלל שהן אלו שעיצבו את הבתים, ממש כמו אצלי בבית. לא חושב שבן־גוריון החליט איזה כורסאות יהיו לו בסלון, או שלנשיא היה זמן לרהט את הבית. ויצמן אולי התמקח על הכסף, אבל את הבית ורה עיצבה. אני יודע כעובדה, שבמקרה שלהם מהנדס הבית היה מעורב גם בעיצוב הפנים, והיו לו ויכוחים עם ורה, כי היא רצתה עיצוב קצת יותר אוריינטלי והוא משך לכיוון אירופי. אז בסוף חילקו ביניהם את ההשפעה. בסלון יש פסנתר שוורה הזמינה במיוחד מארצות־הברית, והחצי האחר של הסלון מעוצב אחרת".
לם מודע לכך ששלושת הבתים פתוחים לציבור הרחב, אבל גם זה לא מייתר את הביקור בתערוכה. "עין של צלם רואה דברים אחרת ממה שאנשים באים ורואים בהתרשמות יחידה. אני בטוח שבצילומים שלי אפשר למצוא פרטים שאנשים לא שמים אליהם לב בדרך כלל. כמו שעת מותו של ויצמן, שנפטר בשתי דקות לשש, והשעון שבחדרו נעצר על ידי רופאו. כמה מהמבקרים זוכרים שהקירות בבית בן־גוריון צבועים בירוק? ורה בישלה להרבה אנשים, לכן היו לה שני כיריים ושני תנורים לבישול. לפולה היה במטבח שולחן שאני לא מאמין שלמישהו בארץ עדיין יש שולחן כזה עלוב, עם ציפוי של שעוונית מוצמדת בסיכות. בבית של ויצמן פתחתי איזו דלת שהובילה לחדרון ושם על מדף היו קופסאות של נייר. רק מי שגר באנגליה, כמוני, יודע ששם לא משתמשים בגלילים אלא בדפים חתוכים מראש. בעיניי, זה מרתק מה ניתן לדעת מביקור פשוט, על תרבות הניקיון של הנשיא הראשון". לאחר כמה ביקורים זכה לם להגשים חלומות קטנים. "להיות אצל ביאליק ולהרכיב את משקפיו, היה מרגש בעיניי. או להחזיק ביד את הכובע של מאניה".
החיפוש אחר בתים היסטוריים כבש את לם. כחלק מהעניין הוא נשאב באותה תקופה לצפייה בסרטי טלוויזיה שעסקו בנושא, ניסה ליצור קשר, שלא צלח, עם אלמנתו של לוי אשכול שנפטרה לאחרונה, ואף ניצל ביקור בפריז כדי לראות את הבית של אמיל זולא. למרבה הצער בדיוק ביום הביקור היה הבית סגור. התערוכה הוצגה לראשונה לפני שנה בבית האמנים בירושלים, מקום משכנו הראשון של בית הספר לאמנות בצלאל, בדיוק באולם שבו ייצרו את האריחים לביתו של ביאליק. לם בן ה־77 עם ותק של 50 שנה כצלם, ראה בזאת סגירת מעגל. מאז המשיך הלאה. "היום אני כבר לא מחפש בתים", הוא אומר. "היום מה שמעניין אותי זו אמנות של אנשים שנעשית בחצרות הבתים. אנשים שיצאו לפנסיה ומייצרים בחצרות פיסול או אמנות אחרת". רק על דבר אחד הוא מצטער. "ביום שראיתי את החפצים שהוצאו מביתו של בגין מונחים על המדרכה, הבחנתי שלאמבטיה מוצמד טפט. בדיוק באותו הזמן שיפצנו את הבית, ולכן חתכתי חתיכה קטנה ממנו, רצתי לאשתי ואמרתי לה: 'בואי נעשה קיר שלם בכזה טפט'. היא כמובן הסתכלה עליי כאילו נפלתי מהשמיים, והרעיון נגנז. בדיעבד, אני מצטער שלקחתי דווקא את הטפט. הייתי צריך לקחת את האמבטיה".
• התערוכה "בן לם: מאניה, ורה ופולה"
במוזיאון אילנה גור, ביפו העתיקה.
טל': 03-6837676.
• שיח גלריה בהשתתפות הצלם והאוצרת יתקיים ביום ו' 31/3/17 בשעה 12:00.
