לפני כחודשיים סערה ועדת הכלכלה של הכנסת. בדיוניה נידונה הצעת החוק שמחייבת מכירה של ערוצי הספורט המרכזיים בכל פלטפורמה רב־ערוצית. החוק הוצא לבסוף מחוק ההסדרים עקב מחלוקות בין הגורמים המעורים בנושא.
החוק היה אמור לשרת בעיקר את סלקום ואת פרטנר, שתיכנס לשוק בהמשך השנה. בפרטנר אף ניסו לרכוש את הזכויות לשידורי ליגת העל בכדורגל לפני יותר משנה אך הפסידו במכרז לצ'רלטון.
האם שידורי הספורט הם באמת עוגן מחולל תחרות? דוחות סלקום שפורסמו בשבוע שעבר מציירים תמונה מעט שונה. סלקום דיווחה כי מצבת לקוחות סלקום TV כיום היא 122 אלף, מספר מרשים לשירות שקיים רק שנתיים ופועל בשוק שבו שתי מתחרות ותיקות וחזקות (הוט ויס). בתום 2016 עמד מספר הלקוחות בשירותי הטלוויזיה על 111 אלף בתי אב. כלומר, בתוך חודשיים וחצי הצטרפו לסלקום TV כ־11 אלף לקוחות.
מספר המצטרפים הזה מתקרב למספר המצטרפים לשירותי הטלוויזיה של סלקום ברבעון הרביעי, 12 אלף לקוחות. אלא שבדצמבר ביצעה סלקום שינוי גדול בתכנים, שנועד להגדיל עוד את בסיס הלקוחות, כשחתמה על הסכם עם צ'רלטון לצירוף ערוצי ספורט 1 ו־2 בתוספת תשלום חודשי למעוניינים.
ערוצי ספורט 1 וספורט 2 הם ערוצי פרימיום שמשדרים את משחקי ליגת העל והליגה האנגלית בכדורגל. בסלקום קיוו שהמהלך יגרום גם ללקוחות הוט ויס "מכורים" לעבור אליה, כשהתשלום לאותם ערוצים זהה אך התשלום הבסיסי נמוך בהרבה. המספרים של סלקום מלמדים שהמהלך לא האיץ את קצב גיוס הלקוחות.
אירוע חשוב נוסף שקרה לקראת סוף 2016, והיה אמור לכאורה לתרום למעבר לקוחות לסלקום, בעיקר מהמתחרה יס, הוא סכסוך בין RGE - מפיקת ערוצי ספורט 5, 5 פלוס, גולד ולייב - ליס, שבעקבותיו החליטה RGE להעביר את שידור משחקי מכבי ת"א ביורוליג לערוצים בתשלום (5 לייב). במאי השיקה סלקום את ערוצי הספורט של RGE בהטבה של חצי שנה בחינם ללקוחות (שנמשכת), כך שלכאורה היה ללקוחותיה יתרון כפול, שכן בהוט השירות ניתן רק בתוספת תשלום של עשרות שקלים.
הוספת ספורט 1 ו־2 והמאבק של יס מול RGE מלמדים כי שידורי הספורט הם כנראה לא "שובר שוויון" כפי שציפו. המרוויחה הגדולה עשויה להיות פרטנר, שהפסידה לכאורה במכרז על שידורי ליגת העל. פרטנר תצטרך לחשוב על דרך אחרת שבה תוכל להביא למעבר לקוחות אליה.
