"המנטורית הראשונה שלי"

משה דץ גילה שהוא יודע לשיר בזכות המחנכת חביבה גליק

"חביבה גליק, המחנכת שלי בבית הספר היסודי שלווה בחיפה, הייתה אמורה ללמד אותי רק מכיתה א' עד ג', אבל היא הייתה דמות כל כך מיוחדת שנקשרנו אליה, ובכל קיץ, גם כשכבר סיימה ללמד אותנו, היא באה להעביר לנו קורסים מיוחדים. חביבה הקפידה לתת לכל ילד ביטוי. היא גילתה שהייתי נורא ביישן, ו'מינתה' אותי לעוזר שלה, מה שחיזק מאוד את הביטחון שלי. כל יום שישי, בקבלת שבת, הייתי צריך למצוא את שיר השבוע ולשיר אותו בפני הכיתה, וכך, בזכות 'המנטורית' הראשונה שלי, גיליתי שאני יודע לשיר".

"המורה שאהבה את הבדיחות שלי"

ליאור כלפון לא ישכח את הסבלנות יוצאת הדופן של המורה שושנה צור

פיני סילוק

"שושנה צור, המחנכת שלי ביסודי־דתי נאות שושנים בחולון, הייתה דמות מאוד אמהית שעטפה אותנו, גוזלים קטנים, בהמון אהבה. היא הייתה אישה חכמה מאוד, שעשתה הקבלות מסיפורי חז"ל למעשים בחיים. מצד אחד הייתי ילד מאוד ביישן, ומצד שני ילד מאוד מצחיק. הייתי עושה הרבה צחוקים לא רק בהפסקות, אלא גם באמצע השיעור. למזלי היא מאוד אהבה אותי ולא הענישה אותי יותר מדי. להפך, היא נתנה לי מקום להתבטא. שמרתי איתה על קשר גם כשהייתי בלהקה צבאית והזמנתי אותה להופעות להקת חיל החינוך שהייתי אחד מחבריה".

"בזכותו שרדתי את התיכון"

לוסי אהריש לא שוכחת איך המורה להיסטוריה, ח"כ מאיר כהן, נלחם בגילויי הגזענות נגדה

דנה קופל

"המורה שהותיר עליי את הרושם הכי חזק הוא ח"כ מאיר כהן, שהיה מנהל תיכון זינמן בדימונה והמורה שלי להיסטוריה. כילדה ערבייה יחידה בבית הספר, אני יכולה לומר בוודאות שלא הייתי שורדת את התיכון בלעדיו. בחטיבה ובתיכון מאיר דאג שארגיש חלק מהשכבה. גם כשהיו כלפיי עוינות, גילויי גזענות ואפילו כתובות נאצה, הוא הראשון שדאג לעשות כנסי שכבה ולוודא שהתופעה לא תחזור על עצמה. הרגע המרגש ביותר היה כשהיינו צריכים לצאת לבסיס צבאי בדרום במסגרת שבוע גדנ"ע, ולא קיבלתי אישור כניסה. מאיר ביטל את הביקור לכל השכבה עד שהשיג לי את האישור. אגב, בסוף גם הייתי חניכה מצטיינת".

אשת הנשיא נחמה ריבלין רוצה להתנצל בפני המורה לספרות ישראל הלר

גבריאל בהרליה

"אני כבר לא זוכרת הרבה מתקופת לימודיי, אבל באחרונה מורה אחד חוזר שוב ושוב למחשבותיי. הייתי רוצה להתנצל בפניו, אבל הוא כבר לא איתנו. זהו המורה לספרות, מר ישראל הלר ממדרשת רופין. מר הלר היה חבר קיבוץ משמר השרון, מדור החלוצים, והיה לו קצת מבטא זר. אני זוכרת מעט מאוד מהשיעורים שלו, כי אחרי עשר דקות כבר הייתי בחוץ. עד היום אני מסוגלת להתעורר בבהלה ולחשוב איך יכולתי להתנהג כך למורה מבוגר, עתיר ידע ואהבה למקצוע שאותו הוא מלמד, וכמה עושר תרבותי ורוממות רוח יכולתי להפיק משיעורי הספרות שלו. בשנים שחלפו נאלצתי להשלים את כל מה שפיספסתי בשיעורים שלו".

"תלתה את הפוסטר שלי בחדר שלה"

עדי ביטי לא הייתה מצליחה כזמרת בלי המורה להיסטוריה דנה קרקובר

רפי דלויה

"כתלמידה בכיתה י' בתיכון רמון בהוד השרון, אני רוצה להמליץ על המחנכת שלי דנה קרקובר. היא לא רק מורה מדהימה להיסטוריה, אלא גם אישה משכמה ומעלה שמדברת בגובה העיניים ובלי דיסטנס. חוץ מזה היא גם אוזן קשבת עבורי בתחום האישי ותמיד באה לעזרתי. כשאני צריכה להשלים חומר לימודים, היא מקשרת אותי למישהי מהכיתה שתעזור לי. פעם היא אפילו שכפלה עבורי את לוח המבחנים. דנה לא מסתכלת עליך כמכונת ציונים משומנת, אלא כבנאדם. היא מפרגנת לי בטירוף על מה שאני עושה, ואפילו ביקשה לתלות פוסטר שלי בחדר שלה".

"האיש שהאמין שאני יכול להזיז מחוגים"

 אורי גלר מודה למורה לטבע חיים קלר שהאמין בכוחותיו העל־טבעיים 

"אני זוכר עד היום את חיים קלר, המורה שלי לטבע מבית הספר היסודי אחד העם בתל־אביב. קלר, שהתלוצץ ששם המשפחה שלי דומה לשלו, היה דמות אהובה ונערצת במיוחד. בגינה שמאחורי בית הספר הוא היה מדבר איתנו על הטבע, מראה לנו סוגי עלים, פרחים ופרפרים ומדבר על הכל בקלילות ובעניין רב. קלר תמיד היה מקשיב גם לפנטזיות ולמחשבות שלי, והאמין לי שאני יכול להזיז מחוגי שעונים בכוח המחשבה".

"המחנך הקשוח שידע להיות רך כשצריך"

אורי ששון מתגעגע למורה למתמטיקה רונן שלום

רמי זרנגר

"המורה שזכור לי במיוחד לטובה הוא רונן שלום, המחנך שלי בכיתות י־י"ב והמורה למתמטיקה בבית הספר סליגסברג בירושלים. מעבר להיותו מורה נפלא שמעביר את החומר בצורה מובנת, רונן גם התחשב מאוד באימונים שלי במכון וינגייט ובנסיעות לתחרויות, ואיפשר לי להיעדר מהלימודים ולהיבחן במועדי ב'. הוא דאג להיות איתי תמיד בקשר, והתעקש להתקשר ולוודא שאני עושה שיעורי בית ומגיש בזמן עבודות. אין ספק, רונן הוא מחנך מעולה, שידע להיות קשוח ויחד עם זאת גם רך כשצריך".

בואו לבחור את המורה של המדינה: http://z.ynet.co.il/short/content/2017/teacher_2017_red