זה כבר נראה היה קרוב לפתרון: הפגישה הלילית שלשום בין השר יריב לוין לנציגי האוצר, השיחה בפאב התל־אביבי הרועש בין יו"ר הקואליציה הצרוד דוד ביטן ליועצו של כחלון וההתנגדות הנחרצת של כל ראשי הקואליציה לפירוק הממשלה אמורות היו לייצר את הפשרה שתשים קץ למשבר הפוליטי סביב גורל התאגיד ותמנע בחירות חדשות. אבל בין קבלת הפנים החגיגית ופגישות הפסגה שערך אתמול בבייג'ינג, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לסגת לאחור מהמתווה המסתמן ולהציב דרישות חדשות.
לטענת גורמים בליכוד, נתניהו החליט להקשיח עמדות מכמה סיבות. הראשונה: כחלון הצטייר כמי ש"ידו על העליונה" בסכסוך ביניהם. השנייה: ההודעה החגיגית של התאגיד על הצטרפותה של העיתונאית גאולה אבן־סער לשורותיו. מבחינת מקורבי נתניהו התזמון בעייתי במיוחד: הודעת מינויה לתאגיד התפרסמה זמן קצר אחרי שהתברר כי נתניהו דרש את הדחתם של מנהלי הארגון — המנכ"ל אלדד קובלנץ והיו"ר גיל עומר. "המינוי של גאולה אבן לתאגיד הטריף את ביבי ושרה", אמר בכיר בליכוד. "למנות את רעייתו של גדעון סער הנחשב לסדין אדום אצלם לתפקיד בכיר בתאגיד שנוא נפשו — זה כבר היה יותר מדי".
לאחר שהמפגש אתמול בין נציגי נתניהו וכחלון לא העלה פשרה, יתקיימו היום שוב פגישות בדרג מנהלים בניסיון להשיג פריצת דרך במו"מ התקוע. בעוד שכחלון הציב כתנאי בסיסי לפתרון המשבר את הדרישה כי התאגיד יקום כמתוכנן בחודש הבא, ראש הממשלה דווקא סימן שורה של יעדים. ביניהם: הדחת קובלנץ ועומר, העברת חוק הפיקוח על התקשורת בקריאה ראשונה עוד לפני הקמת התאגיד, החלפת שמו — מבלי להזכיר יותר את המילה "תאגיד" — וקליטה של יותר עובדים מרשות השידור
במקום תאגיד: "רשות השידור הציבורית החדשה" | יובל קרני
לא רק שינויים בהרכב ההנהלה | ראש הממשלה דורש גם לשנות את שמו של גוף התקשורת החדש: “אסור שתהיה בו המילה תאגיד"
מבין שלל המחלוקות שבלב המשבר הקואליציוני סביב עתיד התאגיד, אחת הבולטות נוגעת לשמו של גוף התקשורת הציבורי החדש שיוקם: ראש הממשלה בנימין נתניהו דורש למחוק ממנו כל זכר למילה "תאגיד".
"נתניהו לא מוכן לשמוע את המילה תאגיד", אמר גורם פוליטי בכנסת. "הוא החליט שהתאגיד לא יקום, אבל אם יקום גוף תקשורת חדש בסוף חודש אפריל — אסור שתהיה בו המילה תאגיד".
לדברי גורם המעורב במו"מ בין נציגי ראש הממשלה ושר האוצר כחלון, נתניהו דורש לשנות הן את המהות והן את התוכן של תאגיד השידור הציבורי — ולהתחיל בכך באמצעות שינוי השם.
אף שלא הוחלט עדיין כיצד ייקרא, אחת ההצעות שעלו אתמול בכנסת היא לקרוא לאותו גוף חדש שימזג בין רשות השידור הקיימת לתאגיד "רשות השידור הציבורית החדשה".
יש לציין כי מדובר בהצעה ראשונית וכי במקביל נבדקים שמות נוספים, ובלבד שלא תהיה בהם המילה "תאגיד".
היות וקיימות סוגיות מחלוקת נוספות ורציניות יותר בין ראש הממשלה לשר האוצר, לא ברור אם ומתי יצליחו נציגיהם להסכים על שם חדש לגוף התקשורת שעתיד לקום.
בתוך הליכוד גוברת ההתנגדות למה שנתפס כהתעקשות בלתי הגיונית של ראש הממשלה בעניין התאגיד. בכירים במפלגה העריכו כי ייתכן שנתניהו מעוניין להקדים את הבחירות מסיבות שונות, אולי אישיות הקשורות לחקירות, ולכן יצר את המשבר כ"תירוץ". "אם נתניהו חושב שיש לו רוב לקחת את כולנו להרפתקה בגלל קריזה של תאגיד הוא טועה", אמר בכיר בליכוד. "לא מעט ח"כים בליכוד מבינים שהם לא ייבחרו בקדנציה הבאה לכנסת והם לא ייתנו לנתניהו לזרוק אותם מתחת לגלגלי האוטובוס בגלל העניינים האישיים שלו".
גורם אחר בכנסת טען כי התנהלותו של נתניהו בסוגיית התאגיד "גובלת באובססיה" ואמר כי "אף אחד באמת לא מבין מה עובר עליו. בסוף הוא עוד יפיל את הממשלה ויקדים את הבחירות בגלל גאולה אבן". מקורביו של נתניהו סירבו אמש להגיב לטענות אלו: "אנחנו לא מתייחסים לזה".
עם זאת, הפרסום ב"ידיעות אחרונות" על דרישתו של נתניהו להדיח את ראשי התאגיד עורר ביקורת חריפה בתוך האופוזיציה. "לא מדובר בפשרה, אלא בקומבינה שתאפשר לביבי לקבל את מבוקשו: תקשורת מסורסת מטעם ועריפת ראשים פוליטית", אמרו במחנה הציוני.
יו"ר המפלגה, ח"כ יצחק הרצוג, אף פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה בדרישה לאסור על נתניהו להתעסק בענייני התאגיד בגלל ניגוד עניינים: "התנהלותו בנושא תאגיד השידור הציבורי ורשות השידור מעקרת מתוכן את הודעת התפטרותו מתפקיד שר התקשורת על רקע ניגוד העניינים שבו שרוי נתניהו".
בצל ההתנגדות בקואליציה ובליכוד, התעוררה אתמול גם מחלוקת משפטית שעלולה להקשות אף יותר על המגעים. ראש הממשלה ושר האוצר, כך מתברר, אינם יכולים לפטר את ראשי התאגיד כחלק מהסכם פשרה ביניהם. ההערכה: סיכום מסוג זה יהיה לא חוקי ומנוגד לחוק התאגיד הציבורי. לפי החוק, שנולד בין השאר כדי ליצור חיץ בין הדרג הפוליטי האחראי על התאגיד לבין הגורמים המקצועיים שנבחרו לעבוד בו, יו"ר המועצה של התאגיד התמנה על ידי ועדת איתור בראשות שופט בדימוס, וזאת לאחר התייעצות עם נשיא בית־המשפט העליון. המועצה היא גם זו שמינתה את המנכ"ל.
היות שמדובר במינויים מקצועיים עבור תפקידים שאינם בשום צורה משרות אמון, כל ניסיון לפטרם דורש שימוע כמו גם הצדקה חוקתית, שבמקרה זה כנראה אינה נמצאת. המשמעות: לא ניתן למעשה לפטר עובד בלי עילת פיטורים ממשית ובלי עריכה של שימוע.
רק בעקבות כישלון מקצועי משמעותי או עבירה פלילית ניתן בעצם לפטר את ראשי התאגיד באופן חוקי; ועסקה פוליטית אינה בדיוק עומדת בקריטריון זה. ולכן ההערכה: גם אם ינסו בממשלה לחוקק חוק מיוחד כדי להתיר את הדחתם, לא בטוח שהוא יעבור את משוכת היועץ המשפטי לממשלה או ערעור לבית הדין לעבודה או אפילו לבג"ץ.
הנשיא ראובן ריבלין, המבקר בווייטנאם, התייחס למשבר והזהיר אמש מפני הליכה לבחירות.
"יש למדינת ישראל כל כך הרבה בעיות, שהקדמת בחירות על נושא זה הוא דבר מיותר לחלוטין, ונדמה לי שהאנשים אשר מאיימים בפירוק הממשלה על נושא זה שולחים איזשהם איתותים באוויר בלי שיש כוונה רצינית לפרק את הממשלה".
