24 שעות • 21.03.2017
שיר ביום
* / תום הדני
*
מְבוֹךְ הָרֶחֶם עוֹבֵר טוֹבֵל בְּחוּשָׁיו,
מַצְמִיד אֹזֶן אֶל דֹּפֶן הַבֶּטֶן
וּמְצוֹתֵת. אַחַר כָּךְ מִתְרַצֶּה
וְטוֹוֶה פְּקַעַת חוּטִים אֶל הַחוּץ,
אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַמִּינוֹטָאוּר
שָׂם מְחַכֶּה.
*
אַתָּה עוֹזֵב אֶת הַטּוֹבָה שֶׁבָּאֲפֵלוֹת
כְּצֵל הַנִּתָּק מִצֵּל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ.
צִירֵי הַלֵּדָה טֶרֶם נִרְגְּעוּ בְּךָ —
אַתָּה כִּקְפִיץ שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּץ עוֹד
אֶל צוּרָתוֹ הָרִאשׁוֹנִית
וּלְפִי שָׁעָה רוֹעֵד בְּשֶׁל כָּךְ.
*
בְּנִי מִצְטָרֵף אֶל הַחַיִּים
כְּשָׁעוֹן אֶל הַזְּמַן.
לְרֶגַע הוּא הָאַחֲרוֹן לְהִוָּלֵד —
כָּל הַחַיִּים
וְכָל הַמֵּתִים
מֵאֲחוֹרָיו.