"אני לא רואה הרבה טלוויזיה, אבל כשאני כן פותח את הטלוויזיה ונופל על סדרה, הדבר הראשון שאני אומר לעצמי זה: וואו, יש פה כל כך הרבה אנשים יפים. אני לא מכיר הרבה אנשים יפים כאלה בחיים שלי. כולם כל כך... נראים רגיל". כך, בטון שקט וסרקסטי, עונה לי זאק גאליפנאקיס על השאלה הקצת מעצבנת ששאלתי אותו: האם בכוונה ליהקת לסדרה שלך שחקנים לא כל כך יפים?

גאליפנאקיס אינו אדם שנרתע ממשאלות שרומזות שהוא, איך נאמר זאת, לא הבחור הכי חתיך בעולם. להפך, נראה כי הקומיקאי השמנמן שמוכר בארץ מכל סדרת סרטי "בדרך לחתונה עוצרים ב..." פורח כשמתעכבים איתו על הנושא. "ולכן, לשאלתך", הוא עונה אחרי פאוזה מעיקה. "רציתי שכשתפתחו את הסדרה שלי תראו אנשים אמיתיים. אחד הדברים המושכים ביותר בה מבחינתי הוא שאין בה אנשים מושכים – ובראש ובראשונה האיש שאתה מדבר איתו".

על אף שהוא אחד הקומיקאים המצליחים בהוליווד, נראה כי גאליפנאקיס מנסה עכשיו להתרחק מהתדמית הזו כמו מאש. לא בכדי הוא מקדם עכשיו בלהט בראיון טלפוני מלוס־אנג'לס את העונה השנייה של הסדרה שלו, "הליצן העצוב", המשודרת אצלנו ב־yes (בימי רביעי ב־23:00 בערוץ yes Oh וב־yesVOD) בהפקת לא אחר מחברו לואי סי־קיי. גאליפנאקיס מגלם בה תפקיד כפול – גם של ליצן לוזר בשם צ'יפ, שבלחץ המשפחה שלו מנסה להשיג עבודה אמיתית, וגם של אחיו הנכלולי. בעונה השנייה הוא בורח מביתו בטקסס אחרי שאחיו בגד בו, ומצטרף ללהקת ליצנים נודדת ופסיכית. כן, זו סדרה מוזרה, במובן הטוב של המילה.

"כשהייתי סטנדאפיסט, וזה לא היה לפני כל כך הרבה שנים, היה לי קהל מאוד קטן שהבין את ההומור שלי", אומר גאליפנאקיס בן ה־47. "והיה לי מאוד נוח שם. והנה, אחרי שלפתע מיליונים צופים בסרטים שאני עושה, בא אליי לואי סי־קיי ומציע לי לעשות סדרה בחברת ההפקות שלו – ונותן לי חופש מוחלט. והנה אני שוב עושה סדרה מבחינתי לקהל קטן שקולט את ההומור שלי – וזה נוח לי".

על הדרך גאליפנאקיס (סבא וסבתא הגיעו לארה"ב מכרתים, במקרה שתהיתם על השם המסובך), לא חש ייסורי מצפון לירוק לבאר ההוליוודית ולהבהיר שהוא מעדיף כיום להתמקד בטלוויזיה במקום בקולנוע שהפך אותו לשם המוכר שהוא. "דברים שמציגים היום בסדרה אי־אפשר להציג בסרט. הוליווד מנוהלת היום על ידי אנשי פיננסים ומנהלי קרנות גידור שלא רוצים להסתכן", אומר גאליפנאקיס. "ולכן הקומדיות היום נהיות יותר ויותר גסות ו־וולגריות. אני משער שגם לי יש חלק באשמה על זה".

כשאני מבשר לו כי סרטי "בדרך לחתונה..." היו להיט ענק בישראל, גאליפנאקיס נשמע מוחמא, אך נראה כי הוא מנסה להתרחק בדיעבד מהסדרה שהייתה כזו להיט. "אין ספק שבסרטים האלה נגענו במשהו אוניברסלי. אחרי הכל, כולם מכירים את התחושה של לקום אחרי האנגאובר ולילה מטורף, ואת הרצון להתפרע גם בגיל שבו צריך להתמסד. וכולם גם מכירים את וגאס, גם אם לא היו שם בעצמם". אבל הוא מודה שהדמות שגילם בסרט, של השמן האידיוט אלן, קצת העיקה עליו. "בעקבות הסרט אנשים זיהו אותי עם הדמות הזו, של הדביל שאוהב לחגוג. אני לא כזה בחיים האמיתיים".