בנק ישראל ימשיך להתערב במסחר במטבע חוץ ולרכוש דולרים, למרות הביקורת שהושמעה לאחרונה על כך שצעד זה לא מועיל מספיק להחלשת השקל. הבנק המרכזי גם מתכוון להמשיך במדיניות של ריבית נמוכה מאוד, קרובה לאפס. בנוסף, התחזקות השקל המתמשכת נובעת ממצבו הטוב של המשק הישראלי בעת האחרונה.

אלה הם חלק מהמסרים שהעבירה אתמול נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, לחברי ועדת הכספים של הכנסת, שזימנו אותה בדחיפות נוכח הירידה החדה בשערי הדולר והיורו – מה שמסכן את היצוא. לדברי חברי הוועדה, ייתכן שבנק ישראל הולך לקראת מיצוי כושר התמרון שלו ושלא ניתן להחליש את השקל ברכישות מטבע החוץ הנמשכות כל שבוע.

הנגידה הסבירה כי "אף שבנק ישראל רוכש מט"ח בהיקפים גדולים בשנים האחרונות, אנחנו שומרים על יחס פחות או יותר קבוע של 30% בין יתרות המט"ח לגידול בתוצר".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, שיבח את הנגידה ואת עבודת בנק ישראל, אך הוסיף: "בהיותך היועצת הכלכלית של הממשלה, עלייך לנקוט פעולות להפחתת מחירי הדיור".

יוזמת הדיון, ח"כ תמר זנדברג: "בשנים האחרונות הולך ונוצר הר דולרים. רק בימים האחרונים קנה בנק ישראל מאות מיליוני דולרים. קיימת מדיניות מרכזית של רכישות מט"ח עם שיא של יותר מ־100 מיליארד דולר. בנק ישראל אומר שזו מדיניות אפקטיבית, אך השאלה היא עד מתי היא תימשך והאם הבנק נערך לצעדים אחרים, או שיש כאן קונספציה שרק תלך ותתגבר. האם נבחנו כלים אחרים? השאלה היא מה היתרונות והחסרונות למשק כפועל יוצא מרכישות מט"ח אלו".

פלוג הסבירה שרכישות המט"ח מנעו התחזקות רבה יותר של השקל. לדבריה, "התחזקות השקל, ועקב כך התערבות הבנק בשוק המט"ח, נובעת בחלקה ממצבו הטוב של המשק, אך גם משקפת ייסוף יתר של שער החליפין".