עומרי כספי, שחתם שלשום במינסוטה טימברוולבס, עובר השנה את החוויה השלמה של שחקן רוטציה ב־NBA, ובאופן קיצוני. בעבר הקהל הישראלי התרגל לקבל יציבות, פחות או יותר, מהנציג שלנו בליגה הטובה בעולם. עונות שלמות במקום אחד, תנודות בין הספסל לתפקיד משמעותי יותר.

אבל החיים של שחקן משלים ב־NBA דומים יותר למה שמתרחש השנה. דווקא אחרי העונה הטובה בקריירה שלו, כספי נדחק לשולי הרוטציה בסקרמנטו ע"י מאמן חדש שלא התחבר אליו, נשלח בטרייד כשחקן שנועד לאזן עסקה על סופרסטאר, נחתך מהמועדון החדש אחרי משחק אחד בלבד בגלל שנפצע, עבר תקופת החלמה מלאה בשמועות וחתם בקבוצה חדשה על חוזה ל־13 המשחקים האחרונים של השנה. וכל זה רגע לפני שהוא הופך לשחקן חופשי.

שכבת העילית של ה־NBA, הקצפת של הליגה, לא מתמודדת עם מצבים כאלה. כספי נמנע מכך עד עכשיו, אבל כמו המוני שחקנים גם הוא עובר תקופה של מלחמה.

והחשיבות עצומה. הקיץ תקרת השכר שוב תקפוץ, ותעבור לראשונה בהיסטוריה את רף 100 מיליון הדולר לקבוצה. בהתאם, אנחנו צפויים לראות זינוק חסר תקדים בחוזים שיקבלו הכוכבים, אבל ההשפעה תהיה על כל שכבות הליגה, כך שגם החוזים של שחקנים משלימים יהיו גבוהים יותר. וכספי יילחם להשיג סכום שיתעלה על מה שהרוויח עד כה.

אבל לשם כך הוא צריך לקוות לשני דברים: שמה שעשה עד כה בליגה – ואלו דברים יפים – יעמוד לזכותו כאשר הג'נרל־מנג'רים יתחילו להרכיב סגלים, ושיעבור בהצלחה את האודישן בן 13 המשחקים שמחכה לו במינסוטה הקרה.

***

בואו נחזור מספר ימים לאחור. ממש עד לחתימה במינסוטה עלו דיווחים על כך שקבוצות פלייאוף מעוניינות לצרף את כספי כדי לחזק את הסגל בשלבי ההכרעה. הוא נחשב לשחקן אמין שיכול להוסיף קליעה ואנרגיה מהספסל. אבל אז הטימברוולבס הפתיעו, ולקחו את הישראלי. נכון לאתמול, הפלייאוף היה רחוק מאוד מהישג ידם – 13 משחקים כדי לסגור פער של 4.5 ניצחונות מדנבר, השמינית במערב.

אבל מינסוטה לא מרימה ידיים וממשיכה לקוות שתסגור את ההפרש הזה. ולשם כך היא הייתה זקוקה לכספי. למינסוטה יש גבוהים מצוינים – הסופרסטאר הצעיר קארל־אנתוני טאונס וגורגי ג'נג, אבל היא הייתה זקוקה גם לנמניה בייליצה, שהיה גבוה מסוג אחר, זה שיוצא לזריקות מבחוץ ומרווח את המגרש עבור הסנטרים. ברגע שהוא גמר את העונה, כמו גם הגארד זאק לאבין, הוולבס נשארו בבעיה.

לכספי יש יתרון מאחר שהוא מסוגל למלא מספר תפקידים, והעמדה שלו משתנה כמעט בכל קבוצה. בסקרמנטו הוא היה הסמול־פורוורד המחליף, במשחק הבודד בניו־אורלינס נראה היה שאלווין ג'נטרי חושב עליו כגארד־פורוורד, ובמינסוטה, אם ההערכות נכונות, הוא יהיה על תקן בייליצה – סטרץ' 4.

אבל יש כאן עוד שאלה משמעותית. עניין קבוצות הפלייאוף לא היה רק בגדר שמועה, ובוסטון, אחת מהקבוצות החזקות במזרח, הייתה בתמונה עד שכספי דחה אותה ובחר דווקא במינסוטה. אתמול הוא אמר לתקשורת כי "רציתי לחלוק מהניסיון שלי ולעזור לקבוצה לנצח". נראה שיש משהו מעבר לכך בהחלטה שלו.

ומסתמן שההחלטה הזו התקבלה בארוחת ערב בינו לבין מאמן הקבוצה טום ת'יבודו. לפני מספר ימים, כשמינסוטה הגיעה למשחק בניו־אורלינס, ת'יבודו נפגש אישית עם כספי ושיכנע אותו להצטרף. אחרי מספר שעות, בסיום המשחק, הוא כבר חזר עם הוולבס למינסוטה.

***

מה, בעצם, ת'יבודו יכול היה להציע לו? הרי בסופו של דבר החתימה היא רק עד לסיום העונה. לעומת קבוצות פלייאוף, בהן היה צריך להיכנס למערכת מתוחה ולהיאבק מיד על דקות, מכת הפציעות של מינסוטה תאפשר לו לשחק תפקיד משמעותי באווירה מעט רגועה יותר, ומבחינתו זה למצוא זהב. רגע לפני שהשוק החופשי יבחן אותו, הוא יוכל לקבל הזדמנות לתת חודש איכותי שיעלה את המניות שלו.

היתרון השני הוא העתיד הרחוק. כספי הימר כאן על סוס שפרשנים רבים מהמרים עליו. עם שני שחקנים שנבחרו בזה אחר זה במקום הראשון בדראפט, אנדרו וויגינס וטאונס, כוכב מלהיב בדמות לאבין, ריקי רוביו היציב בעמדת הרכז ומאמן מוערך כמו ת'יבודו, מינסוטה נחשבת לאחת המועמדות הבולטות להשתלט על הליגה בעשור הקרוב. עדיין חסרים לה עומק ובגרות, והשנה היו קשיי חיבור בין הפילוסופיה של ת'יבודו לילדים המוכשרים, אבל הכיוון של הוולבס הוא למעלה.

ת'יבודו לא היה עורך ארוחת ערב אישית עם שחקן בשביל "למכור" לו את הקבוצה, רק כדי שיסתום לו חור לחודש האחרון. למרות שהוא ידוע כמומחה הגנה, והישראלי לא מצטיין בכך, ת'יבודו כבר עבר מהפך מחשבתי בגלל הסגל שיש לו ביד, נתן לשחקנים יותר חופש ויודע שכספי יכול להתאים מאוד לקבוצה שהוא בונה.

יש פה הרבה ניחושים. אבל אלה הם חייו של שחקן NBA. נראה שכספי עשה בחירה מצוינת, אבל הכל על הנייר. על הפרקט, אתה יכול להגיע ללואיזיאנה ליום אחד ולשבור אגודל.

אתמול לפנות בוקר: אוקלהומה סיטי – גולדן סטייט 111:95, קליפרס – ניקס 105:114, יוסטון – דנבר 124:125, בוסטון – וושינגטון 102:110, אינדיאנה – יוטה 100:107, אורלנדו – פילדלפיה 109:112 (בהארכה), שארלוט – אטלנטה 90:105.